השבוע: מוסלמי עשוי להפוך לראש העיר לונדון
בצל שערוריית האנטישמיות בלייבור: מועמד המפלגה סאדיק חאן, בן למשפחה פקיסטנית שמואשם על-ידי יריביו בקשר עם גורמי איסלאם קיצוני, פייבוריט לניצחון מול זאק גולדסמית, בעל שורשים יהודיים. הקרב המכוער ביניהם מטריד רבים בעיר הקוסמופוליטית, שיותר ממיליון מתושביה מוסלמים
הניגוד בין סאדיק חאן ממפלגת הלייבור למועמד השמרנים זאק גולדסמית הוא גדול, אבל בעיר כמו לונדון שנמצאת בצמיחה מתמדת, שניהם יצטרכו בסופו של דבר לטפל בבעיה אחת מרכזית: יוקר הדיור שממרר את חייהם של אנשי מעמד הביניים ומקצין את העוני והעושר.
מעל הבחירות שייערכו ביום חמישי הקרוב מרחפות הטענות שלחאן, שהוא מוסלמי, יש קשרים עם גורמי איסלאם קיצוני, וטענות נגדיות שלפיהן גולדסמית מנסה להפחיד ולפלג את המצביעים דווקא באחת הערים הכי קוסמופוליטיות בעולם. גולדסמית השתמש במילים כמו "קיצוני" ו"מסוכן" כדי לתאר את חאן, וגם ראש הממשלה דיוויד קמרון מהמפלגה השמרנית הצטרף לביקורת, והאשים את חאן כי הוא מופיע שוב ושוב על במות לצד סולימן ראני, אימאם שאותו מגדיר קמרון מוסלמי קיצוני.
חאן השיב מלחמה והבטיח להיות "המוסלמי הבריטי שמוביל את המאבק נגד הקיצונים". הוא האשים את גולדסמית בניהול קמפיין בחירות מגעיל, ומקפיד לומר שלפני שנכנס לפוליטיקה הוא היה עורך דין לענייני זכויות אדם ולעתים חלק במות עם אנשים שלהשקפותיהם הוא מתנגד. אנשי צוותו הציגו תמונות שבהן נראה ראני עם גולדסמית עצמו ועם בכירים אחרים במפלגה השמרנית, ואמרו שחאן דווקא עזר להדיח את ראני מתפקידו כאימאם במסגד בלונדון בשל עמדותיו הקיצוניות.
העימות השאיר טעם מר במטרופולין הרב-תרבותי של לונדון, שבו יותר ממיליון מבין 8.6 מיליון התושבים הם מוסלמים. גולדסמית הואשם כי הוא מגביר את המתח בעיר, שבה סוכלו כבר כמה מתקפות טרור של קיצונים מוסלמים מאז מתקפת הטרור של יולי 2005, שבה נרצחו בתחבורה הציבורית של לונדון 52 בני אדם בפיגועי התאבדות.
נזרק מהתיכון בגלל מריחואנה
טוני טראברס, מומחה לענייני ממשל מקומי בבית הספר לכלכלה של לונדון, אומר שהפוליטיקה הבריטית רגילה לחילופי דברים והאשמות חריפים, אבל הטקטיקה של גולדסמית גורמת אי נוחות לחלק מהאנשים. למרות הניסיון לתאר את חאן בן ה-45 כקיצוני, לפי סוכנויות ההימורים והסקרים הוא הפייבוריט לניצחון, ואמור להפוך לראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות לונדון.
המנצח בבחירות יהיה ראש העיר השלישי בלבד בהיסטוריה המודרנית של העיר. התפקיד נוצר בשנת 2000. שני האישים הקודמים שהחזיקו בו היו קן ליווינגסטון, חבר הפרלמנט מהלייבור שהושעה בשבוע שעבר מהמפלגה אחרי שטען שהיטלר היה משתף פעולה של הציונים, ובוריס ג'ונסון מהמפלגה השמרנית – אישיות צבעונית שעשויה להחליף ביום מן הימים את דיוויד קמרון בתפקיד ראש הממשלה.
הן גולדסמית והן חאן נולדו וגדלו בלונדון. חאן גדל עם שבעה אחים ואחיות בבית דיור ציבורי, בנם של נהג אוטובוס ותופרת מפקיסטן. הוא עבד כעורך דין עד לבחירתו לפרלמנט ב-2005, וייצג בפרלמנט את האזור שבו גדל. בעצרת שערך לאחרונה אמר לבוחרים: "לונדון היא העיר הכי נהדרת בעולם. היא הושיטה לי יד מסייעת שהייתי זקוק לה כדי לממש את הפוטנציאל שלי".
גולדסמית בן ה-41 אמר כי משפחתו "מגוונת כמו העיר הנהדרת הזו". יש לו שורשים יהודיים – אבותיו ברחו מהפאשיזם באירופה, ואביו ג'יימס גולסמית היה חבר בפרלמנט הצרפתי ובפרלמנט האירופי. האב היה גם פוליטיקאי בריטי שהתנגד להשתייכות בריטניה לאיחוד האירופי. למועמד גולדסמית יש אפילו אחיינים מוסלמים – מאחותו שהייתה נשואה לאימראן חאן, כוכב קריקט ופוליטיקאי פקיסטני מפורסם. גולדסמית למד באיטון קולג', שהוא תיכון אנגלי יוקרתי, אבל סולק ממנו בגלל אחזקת מריחואנה. לאורך חייו הוא היה פעיל למען איכות הסביבה, והוא אף ערך את המגזין Ecologist ששייך לדודו. ב-2010 הוא נבחר לפרלמנט.
עבור מצביעים רבים ההתקפות הבוטות של גולדסמית על חאן מסיחות את הדעת מהנושא החשוב ביותר בבחירות: נושא הדיור. העיר הגדולה ביותר באירופה הופכת יותר ויותר לעיר שרבים מתושביה מתקשים להתקיים בה. העלות הממוצעת של בית בלונדון היא 770 אלף דולר, פי עשרה מגובה ההכנסה השנתית למשק בית. מחירי הדיור הגבוהים הם סימן להצלחתה של העיר: האזור הכלכלי של לונדון מושך אליו מיליארדים מכל העולם, ובתי העיר מושכים קונים עשירים מסין, מרוסיה וממדינות אחרות המחפשים מקום מבטחים לעצמם ולכספם.
פה זה לא ניו-יורק
במשך עשרות שנים שאחרי מלחמת העולם השנייה הצטמצמה אוכלוסיית לונדון, אבל כעת היא צומחת במהירות, בין השאר בגלל ההגירה ממדינות אחרות באיחוד האירופי, שלאזרחיהן יש זכות לחיות ולעבוד בבריטניה. הגירה בלתי מוגבלת גם היא נושא משמעותי מאוד בבחירות הקרובות, והוא ישפיע על הצבעתם של הבוחרים במשאל העם שתערוך בריטניה ב-23 ביוני על שאלת הפרישה מהאיחוד האירופי. אם הבריטים יצביעו בעד פרישה מהאיחוד, לדבר עשויה להיות השפעה עצומה על לונדון. גולדסמית תומך בעזיבת האיחוד האירופי ואילו חאן תומך בהישארות בו, אבל לנושא הוקדשה תשומת לב שולית יחסית במהלך הקמפיין.
למרות חילוקי הדעות ביניהם, שני המועמדים מסכימים על הצורך לטפל במחירי הדיור ובבעיות גדולות אחרות שאיתן מתמודדת העיר: פשע וטרור, עומס בתחבורה הציבורית וזיהום אוויר גבוה. שניהם הבטיחו גם לבנות 50 אלף דירות חדשות בשנה, כלומר להכפיל את הקצב הנוכחי.
בעצרת שערך לאחרונה אמר חאן כי הוא ייתן לתושבי לונדון זכות ראשונים על דירות בלונדון במקום למשקיעים מהמזרח התיכון ומאסיה. גולדסמית אמר כי הוא מסכים שבלונדון יש משבר דיור, אבל הדגיש: "אנחנו חייבים להיות כנים ולהודות כמה קשה יהיה לפתור אותו". קל יותר לדבר על פתרון מצוקת הדיור מאשר לפתור אותה באמת בעיר שבה הקרקעות יקרות למדי ושחגורה ירוקה המוגנת על-ידי החוק מגבילה את התרחבותה.
ראש העיר לונדון אחראי על ניהול תקציב של 23 מיליארד דולר, אבל יש לו סמכות פחותה מזו שיש לעמיתיו בניו יורק ובפריז למשל, משום שהוא חולק את כוחו עם 32
הרבעים השונים בעיר ועם המרכז הכלכלי שלה.
אם לונדון לא תמצא פתרונות למצוקות של תושביה, היא עלולה לאבד אנשים כמו מאדי סימפסון, אם לשלושה ילדים קטנים, בת 36. היא ובעלה עברו דירה ארבע פעמים בתוך שש שנים בניסיון למצוא בית שהם יכולים להרשות לעצמם לגור בו. יש להם הכנסה יציבה וממוצעת למעמד הביניים, אבל חצי ממשכורתם מתבזבז על שכר הדירה. "אנחנו נאחזים בלונדון כי הקהילה הכנסייתית שלנו נמצאת כאן והמשפחות שלנו גרות כאן", היא אומרת. "אני לא רוצה חתיכת נדל"ן, אני רוצה בית".
לפנייה לכתב/ת 
