סין כורה את דרכה בפקיסטן ובהודו

פרויקט הפרוזדור הכלכלי הסיני-פקיסטני צפוי להסתיים ב-2030. נשיא סין שי ג'ינפינג(צילום: AP)

הפרוזדור הכלכלי הסיני-פקיסטני (CPEC), פרויקט תשתיתי בהשקעה של כמה מיליארדי דולרים, מוצג בגאווה כנקודת מפנה עבור הכלכלה הפקיסטנית ושיתוף הפעולה האזורי. ה-CPEC הוא חלק מהותי מיוזמת פיתוח גדולה שאותה מובילה סין, וידועה גם כ"חגורה אחת, דרך אחת" (OBOR), ששואפת לחבר באופן יבשתי את אסיה עם אירופה, המזרח התיכון ואפריקה דרך רשת של רכבות מהירות, כבישים מהירים, רשתות אנרגיה וסיבים אופטיים, ויצירת מרכזי תשתית לצד אזורים כלכליים מיוחדים.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

הפרוזדורים הכלכליים הללו מבוססים על חיבורים יבשתיים וידועים גם כחגורת דרך המשי הכלכלית (SREB), שעתידה להשלים במאה ה-21 את דרך המשי הימית (CMSR), המקשרת את ים סין הדרומי, האוקיינוס השקט הדרומי, והאוקיינוס ההודי. בהקשר הזה, ה-CPEC אמור לחבר את (חגורת) היבשה עם (דרך) הים. על מנת לעשות זאת, יחבר ה-CPEC את קשגאר שבמחוז המערבי של סין עם נמל גוואדר בחוף בלוצ'יסטן שבפקיסטן דרך שלוש דרכים מרכזיות. הציפיה היא שהפרוזדור ישפר את מעמדה האזורי של פקיסטן, והוא אמור להאיץ השקעות אזוריות עתידיות. בנוסף, ישנן תקוות שהשיפור בתנאים החברתיים-כלכליים במחוזות העניים יפחית את המתחים בין מחוזות וביחסים בין המרכז לבין הפריפריה בפקיסטן. התקווה היא שכל אלה יובילו להכלה של מילטנטיות וטרור. הפרויקט כולו צפוי להסתיים ב-2030. מגה-פרויקט שכזה מעלה כמה שאלות בנוגע להיתכנות שלו, ליכולת ליישם אותו, להשפעות שיש לו על האזור, כמו גם על האינטרסים של המדינות המעורבות.

חגיגות אחד במאי בקטה, פקיסטן(צילום: AFP)

עובדים במכרה פחם בקטה, פקיסטן(צילום: EPA)

תקוות בייג'ינג: שגשוג כלכלי בפקיסטן יסייע בהכלת הטרור

בייג'ין משוכנעת ששגשוג כלכלי בר-קיימא בפקיסטן יכול לסייע בהכלת הטרור, שהוכח כאתגר משמעותי לאינטרסים הכלכליים של סין, לשלמותה הטריטוריאלית וביטחונה. מעבר לכך, ה-CPEC יכול להעניק לסין נתיב גישה נוסף, יבשתי, לאוקיינוס ההודי וכך מפחית את התלות הבעייתית שלה במצרי מאלקה, הניתנים לחסימה ימית בעתות מתח ומשבר. ה- CPEC הוא גם נתיב קצר יותר, זול יותר וכזה שמבטל את הסיכון שבפיראטיות. היבט חיובי נוסף הוא היכולת להפחית את היעדר האיזון הכלכלי בין מזרח סין המשגשג לבין חלקה המערבי של המדינה שנמצא בתת-פיתוח. כאן, ה- CPEC אמור לתרום לצמיחה כלכלית רבה יותר ויאפשר פתיחת נתיבים למחוז שינג'יאנג המרוחק והמוקף ביבשה. בכך מקווה בייג'ין שהשיפור בתנאים החברתיים-כלכליים באזור גם יפחית את הנטיות המקומיות הבדלניות.

עם זאת, על מנת ליישם את ה-CPEC באופן מוצלח, פקיסטן עדיין צריכה להתמודד מול אתגרים משמעותיים ולהתמודד עם בעיות בלתי פתורות. לאור הטיפול של פקיסטן בפרוייקט ה CPEC , אין כרגע קונצנזוס לאומי בין המחוזות השונים ובינם לבין הממשלה הפדרלית. אחד מהנושאים הקריטיים ביותר הוא הנתיב המדויק של הפרוזדור היבשתי. ה-CPEC אמור לחבר את קשגאר במחוז שינג'אג שבצפון-מערב סין עם עיר הנמל גוואדר בדרום-מערב פקיסטן דרך שלושה נתיבים - מזרחי, מערבי ומרכזי. למרות ההבטחה של ראש הממשלה הפקיסטני נוואז שריף לבנות את כל שלושת הנתיבים, תוך מתן קדימות למערבי, הרי שכמה מחוזות בארצו מאשימים את השלטון באיסלאמבד דווקא בקידום הנתיב המזרחי ובמתן העדפה למחוז פונג'אב. בנוסף, ישנו מחסור בשקיפות ותקשורת בין איסלאמבד לבין המחוזות, כך שנוצרת אוירה של חשאיות ובלבול סביב פרוייקט ה-CPEC.

ההודים לא יסכימו לאישור הסטטוס קוו בקשמיר(צילום: EPA)

החלופה האיראנית של סין

גם מפגעי הטבע עשויים להוות אתגרים. כך לדוגמה, סביר כי הנתיב ייסגר במהלך החורף. חוסר היעילות בניהול הפרוייקט עד כה, היעדר עמידה בלוחות הזמן ובמסגרת התקציב, ויישומו בכלל, מעודדים ביקורת פנימית הולכת וגואה.

הבעיות הללו מטרידות את סין שהייתה רוצה שה-CPEC ייושם במהירות, אך גם מתוך קונצנזוס פנים פקיסטני. חוסר היציבות והמתחים הפנים-פקיסטניים עשויים להוביל את סין לחפש חלופות, למשל פרוזדור אפשרי של בין סין לבין איראן, הגם שזה עלול להתברר כלא מספיק על מנת להוות תחליף ל-CPEC.

היחסים בין השלטונות הפקיסטניים לבין מחוזות המדינה יקשו על קידום הפרויקטים(צילום: EPA)

עם זאת, למרות כל הנושאים והחששות ההודיים שעדיין יש לפתור, כמו גם האתגרים הקיימים בנוגע ליישום הפקיסטני המוצלח של ה-CEPC, ניו דלהי יכולה להרוויח באופן משמעותי מיוזמת ה-OBVR בכללותה. יש סימנים ברורים לשיתוף פעולה גובר בין סין לבין הודו, מה גם שסין מוכנה להשקיע באופן יוצא דופן בתשתיות הודיות. כך גם יכולים שני הפרוייקטים, ה-OBOR בכלל, וה-CPEC בפרט, לקדם את הסחר והפיתוח ההודיים. בהקשר הזה, פקיסטן והודו יכולות לעבוד ביחד כדי להחיות מחדש את התעבורה הקיימת והקשרים הכלכליים, שכרגע מושהים.

ד"ר זיגפריד א' וולף הוא עמית מחקר במכון דרום אסיה שבאוניברסיטת היידלברג בגרמניה

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים