המוסקטר שעונה למוות: סיפורו של אטילה פטשאואר
הסייף היהודי-הונגרי נחשב לגיבור בארצו וזכה במדליות במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם, אבל התהילה לא עזרה לו כשנשלח למחנה עבודה באוקראינה, שם נרצח באכזריות
"יש לך תעודת זהות?", שאל בתוקף שוטר הונגרי את אטילה פטשאואר בעת שהיה בדרך לביתו בבודפשט ב-1942. הספורטאי בדימוס ניסה להסביר שהמסמכים האישיים נמצאים בביתו, אבל ליבו בישר לו רעות כשהבחין שתשובתו אינה מספקת.
אותה הרגשה הייתה שונה בתכלית ממה שחש עד אז. היהודי נחשב לספורטאי ידוע בהונגריה וכשעבד לפרנסתו כעיתונאי לאחר פרישתו לא חשש לחייו גם לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. כאחד מגיבורי האומה, הוא היה משוכנע שאיש לא יפגע בו מאחר שנשא תעודת פטור מיוחדת מהעברה למחנות ריכוז.
אטילה פשטאואר
בשנות ה-20 ותחילת ה-30 של המאה ה-20 נחשב פטשאואר לאחר הסייפים הטובים בעולם. הוא נולד בבודפשט ב-14 בדצמבר 1904 וכבר בילדותו הצטיין בענף. כשלמד בבית הספר התגלה על ידי מאמן הסיף המפורסם ג'ורג'יו סנטלי ועוד לפני שמלאו לו 19 זכה במדליית ארד בחרב באליפות אירופה. הוא הספיק לזכות במדליות כסף בשתי אליפויות אירופה נוספות (1925 ו-1929) ובמדליות ארד ב-1927 ו-1930.
ב-1931 היה שותף פטשאואר להישג של נבחרת הסיף ההונגרית – זכייה במדליית הזהב באליפות אירופה בחרב. באליפויות העולם שנערכו בשנים 1926 ו-1930 הוא זכה במדליות כסף, הוסיף לעצמו שלוש מדליות נוספות מארד (1925, 29' ו-31') וזכה עם הנבחרת של ארצו במדליות הזהב הקבוצתיות ב-1930 ו-1931. בשל כישוריו אף קיבל את הכינוי "ד'ארטניאן החדש", על שם דמות מהסדרה שלושת המוסקטרים.
נבחרת הסייף ההונגרית
הרגעים הגדולים של פטשאואר הגיעו במשחקים האולימפיים. באמסטרדם 1928 הוא זכה במדליית כסף בתחרות האישית והיה שותף לזכייה של ההונגרים במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית, כאשר הדהים עם ניצחונות בכל 20 הקרבות בהם השתתף.
חוץ ממנו, נכללו באותה נבחרת שני יהודים נוספים, יאנוש גאראי ושנדור גומבוש. הוא שב וזכה עם הונגריה כעבור ארבע שנים בלוס אנג'לס 1932, כשבאותה נבחרת נכללו היהודים גאורג פילר ואנדרה קאבוש.
נבחרת הסייף ההונגרית זכתה בזהב פעמיים ברציפות
פטשאואר הציג עצמו כפטריוט הונגרי ותאר את הישגיו ככאלו המסבים גאווה לארצו ולא לעם היהודי. למרות זאת, הוא סבל משיפוט לא הוגן בהונגריה בגלל יהדותו ואף הצהיר כי לא ישתתף בתחרויות בהן יסבול מאפליה על רקע אנטישמי. הוא זומן לפגישה עם מנהיג הונגריה, האדמירל מיקלוש הורטי שביקש ממנו לחזור בו.
הונגריה לא נכבשה על ידי הנאצים עד 1944, אבל המשטר בראשות הורטי תמך בגרמניה וחוקק חוקים נגד היהודים שנשלחו למחנות ריכוז. בעקבות בדיקת המסמכים שעבר בדרכו לביתו והעובדה שלא נשא עימו את תעודת הפטור, נשלח פטשאואר עוד באותו היום למחנה העבודה דבידובקה שבאוקראינה. הוא זוהה שם על ידי האדמירל קלמן צ'ה, אשר התחרה לפני כן בנבחרת הרכיבה ההונגרית באולימפיאדת 1928 ושימש כמפקד המקום.
מוות אכזרי במחנה העבודה
פטשאואר היה הראשון שזיהה את צ'ה וקרא בשמו. הקצין ההונגרי הורה לשומרים "לטפל ביהודי" ואחד מהם אמר לו: "אתה אלוף אולימפי בסיף, בוא נראה אם אתה יודע לטפס על עצים".המתאבק היהודי-הונגרי, קארוי קרפטי, שאף הוא היה עציר במחנה והצליח להימלט בהמשך (ניצל וחי בהונגריה עד מותו ב-1996) סיפר כיצד צ'ה התעלל בפטשאואר. הוא פקד עליו להתפשט והכריח אותו לטפס על עץ בחורף הקר תוך שהוא קורא כתרנגול.
סיים את חייו בצורה אכזרית
לאחר שירד מהעץ שפכו עליו הקצינים מים קפואים עד שגרמו למותו ב-30 בינואר 1943. חייו ומותו של פטשאואר הונצחו בסרט "סאנשיין" של במאי הקולנוע אישטבן סאבו והחל מ-1994 מתקיימת לזכרו תחרות סיף בארצות הברית.
פטשאואר לא היה היהודי היחיד מאותה נבחרת סיף הונגרית שנרצח בשואה. יאנוש גאראי נרצח במחנה הריכוז מטהאוזן ב-1945 ואילו קאבוש נהרג בהתפוצצות משאית בה נהג סמוך לנהר הדנובה במהלך פעילותו במחתרת ב-4 בנובמבר 1944.
לפנייה לכתב/ת 
אטילה פטשאואר
מומלצים
