הצעת חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה זוכה לתמיכה גם בליכוד
"אם החוק יעבור בטרומית, הכנסת עלולה להתפזר", אומר ל-ynet בכיר בליכוד על ההצעה שמובילה מרב מיכאלי להגביל כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. החוק אמור לחול רק בעוד שתי מערכות בחירות, כך שגם אם יעבור, נתניהו יוכל לכהן 6 קדנציות בסך הכול. למרות זאת, הוא נערך למאבק נגד ההצעה. יו"ר הקואליציה הנגבי: "הצעת חוק מקוממת". השר אלקין: "אם יתגרו ברה"מ זה יכול להביא לבחירות"
הצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה בישראל, שהוגשה מחדש ותעלה לדיון והצבעה במושב הקיץ הקרוב, מעוררת תסיסה - עכשיו גם במפלגת השלטון של בנימין נתניהו. ל-ynet נודע כי גורמים בכירים בליכוד פועלים מאחורי הקלעים על מנת לאפשר לחוק לעבור, לפחות בקריאה טרומית בשלב הזה. ראש הממשלה מצדו מנסה לסכל כל אפשרות שהחוק יזכה לרוב.
בליכוד אומרים כי נתניהו, המכהן בקדנציה רביעית (ושלישית ברציפות), נרתע מהחוק בין היתר בשל המסר שהוא מעביר בנוגע לכהונה שלו עצמו. אם יאושר, החוק לא צפוי כנראה לחול על ראש הממשלה המכהן, "אבל האמירה שדי בשתי קדנציות לראש ממשלה מכוונת קודם כול אליו", אומר בכיר בליכוד. אם החוק יעבור במתכונת המוצעת, יוכל נתניהו לכהן שש קדנציות כראש ממשלה בסך הכול. למרות זאת, הוא כבר נערך לקרב נגד ההצעה.
באופוזיציה עובדים יחד באופן מתואם כדי להעביר את החוק, וכעת מתברר כי גם בקואליציה יש מי שמעוניינים לראות אותו יוצא אל הפועל. הדבר בולט גם בליכוד: בכירים בקואליציה מספרים כי בימים האחרונים התבטאו בכירים בליכוד בשיחות סגורות ואמרו כי מדובר בחוק טוב שראוי שיעבור בכל הקריאות.
"כבר בתחילת הקדנציה אמרתי שאני בעד הגבלת כהונה לשתי קדנציות", מסביר ח"כ אורן חזן ל-ynet, והוא בינתיים היחיד שמוכן לומר זאת בקולו. "לאור המציאות בישראל, צריך ונכון שיהיו רענון והתאמה של משך הכהונה לשתי קדנציות ובתנאי שמדובר בקדנציות מלאות. אי-אפשר לפזול כל הזמן למודל האמריקני אבל כשזה מגיע לנושא החשוב ביותר - לתפקיד תובעני שדורש רעננות ומרץ - פתאום להחליט שהמודל לא מתאים. צריך פשוט להגביל את משך הכהונה בישראל".
כאמור לבד מח"כ חזן, פועלים בכירים נוספים מאוד בליכוד כדי לאשר את הצעת החוק בכנסת. יור הקואליציה, ח"כ צחי הנגבי, הגיב בזעם: "מי שלא מסוגל לנצח את ראש הממשלה נתניהו בפתק הבוחר, ממשיך לחפש כל דרך להפיל את ממשלת הימין בראשותו. למטרה זו כל האמצעים כשרים, כולל הצעות חוק מקוממות מסוג זה".
בכיר מאוד בקואליציה אמר בשיחה עם ynet כי עצם אישור החוק, גם אם בקריאה טרומית, מעביר מסר בעייתי מבחינת נתניהו ולכן הוא כבר מקיים שיחות על מנת לוודא שלא יושג לו רוב. "אם החוק הזה יאושר במקרה בקריאה טרומית, הכנסת הזאת עלולה להתפזר וללכת לבחירות", אמר הבכיר.
בראיון לאולפן ynet בהמשך לפרסום אמר השר זאב אלקין מהליכוד כי "לפעמים כשרוצים להתגרות יותר מדי בראש ממשלה זה יכול להביא גם לבחירות, ראינו את זה. ראש הממשלה לא נרתע מבחירות, ואם יהיו פה חברים בקואליציה שיפעלו בניגוד למשמעת הקואליציונית אז יכול להיות שנצטרך להסיק מכך מסקנות".
את הצעת החוק כינה אלקין "הזויה" והדגיש: "אין לחוק שום מקום מבחינת מבנה המשטר הדמוקרטי שלנו, ובהנחה שאני צודק ועמדת ועדת שרים לחקיקה תהיה נגד, כל הקואליציה, כולל כמובן אנשי ליכוד חייבים להצביע נגד".
נתניהו תמך בהגבלה בעבר
ההצעה היא תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שקובע במתכונתו הנוכחית כי חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה ולא מטיל כל מגבלה. בנובמבר 2015 עלתה ההצעה להצבעה אולם נפלה בשל עמדת הקואליציה נגדה.
"קיימת חשיבות רבה בממשל דמוקרטי לתחלופה של האישיות העומדת בראש המערכת, על מנת למנוע ניוון וניתוק", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "דמוקרטיה אינה מלוכה, והכרחי שלא ייווצר שלטון שבראשו עומד אותו אדם במשך שנים ארוכות. בנוסף, הגבלה לשתי קדנציות רצופות בלבד מייצרת יציבות שלטונית. התמריץ לראש הממשלה הוא לשמר את הקואליציה ולא למהר לבחירות נוספות".
בשל כך מוצע "לקבוע הגבלה חוקתית לפיה כהונת ראש ממשלה תוגבל לשתי קדנציות רצופות. למען הסר ספק יצוין שמגבלה זו אינה נוגעת לזהות המפלגה שהעומד בראשה ירכיב את הממשלה, וייתכן שתהא זו אותה המפלגה במשך עשרות שנים. זאת, על מנת שלא לפגוע ברצון העם, אם יש רוב שמבקש לשמר מדיניות קיימת". על מנת שההצעה לא תיתפס כפרסונלית, מוצע להחיל אותה רק מהכנסת ה-22. יוזמת החוק, ח"כ מיכאלי, הודיעה כי היא תדרוש חופש הצבעה ואת היעדרות נתניהו בשל העניין האישי.
מיכאלי מביאה כדוגמה למודל זה את ארצות הברית, שם נקבע בחוקה שהנשיא לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות. "יצוין שמי שמכהן כיום כראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, תמך בשנות ה-90 בהגבלה של כהונת ראש הממשלה במסגרת ההצבעה על 'חוק הבחירה הישירה'", נכתב עוד בדברי ההסבר. למעשה, הגבלה כמו שמבקשת הצעת החוק להחיל כעת הייתה בתוקף במשך כתשע שנים, עד שחוק הבחירה הישירה בוטל ב-2001.
גורמים פוליטיים אומרים כי המוטיבציה להעביר את החוק גדולה הפעם מתמיד - מכיוון שאם הוא יעבור עם שינויים מסוימים, הוא עשוי לשרטט משחק פוליטי חדש. "אם במהלך הליכי החקיקה יוכנסו שינויים שימנעו מנתניהו להתמודד כבר בקדנציה הבאה", אומר גורם פוליטי בכיר, "בעידן שאחריו ייווצרו חבירות ויקרו דברים משמעותיים בגוש הימין שכוללים את כל השחקנים המרכזיים כמו גדעון סער, משה כחלון, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט".
לפנייה לכתב/ת 
