קוצר נשימה: הסימפטום למחלה שמעטים שמעו עליה
קוצר נשימה הוא אחד הסימנים המובהקים של יתר לחץ ריאתי - מחלה כרונית קשה ממנה סובלים בישראל מאות אנשים, למה כל כך קשה לאבחן אותה ולאילו סימנים חשוב לשים לב כדי להצליח לאבחן אותה בשלב שהיא ברת טיפול
בשיתוף העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי
קוצר נשימה הוא לפעמים הרבה יותר מתחושה של "חסר לי אוויר". אך נראה שלעתים החולים לא מייחסים לכך מספיק חשיבות, ומן הצד השני, יש רופאים שמתייחסים לזה כאל תופעה שניתן לטפל בה אם רק נכנס לכושר.
קוצר נשימה הוא אחד הסימנים המובהקים של יתר לחץ ריאתי - מחלה כרונית קשה ממנה סובלים בישראל מאות אנשים, בעיקר נשים צעירות (30-40) אבל לא רק. ללא טיפול, תוחלת החיים הממוצעת של החולים עומדת על כשנתיים-שלוש.
קיראו עוד במדור יתר לחץ דם ריאתי
חנה (שם בדוי) בת ה-60 הייתה אישה פעילה, מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ ומוזמנת באופן קבוע להשתתף בכנסים מקצועיים בחו"ל, כאשר שמה לב שמדי פעם תוקף אותה קוצר נשימה במאמץ. בגלל שלא היו לה מחלות רקע היא ייחסה את התופעה לעייפות או לקצב חייה הנמרץ.
רק כאשר התכיפות של מקרי קוצר הנשימה החלו להגביל אותה בחיי היום-יום, ולאחר שחוותה מספר התקפי חרדה בשל תחושת המחנק, החליטה חנה לפנות לרופא המשפחה אשר שלח אותה לסדרת בדיקות, ביניהן, CT, צילום חזה ותפקודי ריאות, אך לא נמצא בהן כל ממצא.
עברו עוד מספר שבועות, במהלכן המשיך מצבה להידרדר, עד שפנתה לייעוץ עם רופא ריאות. לאחר בחינת הסימפטומים עליהן דיווחה היא נשלחה לעבור בדיקה של אקו לב ורק אז אובחנה כחולה ביתר לחץ דם ריאתי.
למזלה של חנה, היא אובחנה בשלב בו המחלה הייתה ברת טיפול. היא החלה לקבל טיפול תרופתי וליווי מקצועי שעזר לה להתגבר על החרדה וחזרה לתפקוד ולשגרת חייה.
לוקח זמן לאבחן את המחלה
יתר לחץ דם ריאתי הוא מצב בו יש היצרות של כלי הדם בריאות, הגורמת לעליה בלחץ בעורקים המובילים דם מן החדר הימני בלב אל הריאות. כתוצאה מכך הלב, בעיקר חדר ימין, 'עובד קשה' יותר ובסופו של דבר הוא 'מתעייף' ונפגע תפקודו.
אבחון מוקדם של המחלה הוא קריטי, וככל שזה יקרה מוקדם יותר כך הפרוגנוזה ומהלך המחלה יהיו טובים יותר. ככל שהחולה יתחיל טיפול מוקדם יותר תימנע הפגיעה באיברי המטרה, הפגיעה הלבבית תהיה פחות חמורה והחולים יוכלו לחזור לתפקוד ולשמור על איכות חייהם.
קוצר נשימה הוא אחד הסימנים המובהקים של יתר לחץ ריאתי, אך הבעיה המרכזית היא שאין מדובר בסימפטום ספציפי כיוון שיש עוד מחלות רבות שקוצר נשימה מהווה נורת אזהרה לגביהן, כמו: COPD (אמפזמה, מחלת המעשנים), אסטמה, או אי ספיקת לב שמאלי.
לפיכך, חולפים חודשים ארוכים מרגע הופעת הסימפטומים ועד לאבחון המחלה. למעשה, ממוצע הזמן שחולף מרגע הופעת המחלה עד לאבחון הוא 2.8 שנים, זמן במהלכו חלה החמרה והידרדרות של המחלה.
אחד האתגרים הגדולים הנוגעים למחלה הוא עיכוב משמעותי באבחון שלה, זאת משום שהתסמינים שלה אינם חד משמעיים - קוצר נשימה במאמץ ובהמשך גם במאמץ קל ובמנוחה, סחרחורות, עייפות, עלפון, כיחלון פריפרי, שיעול – סימנים שיכולים להעיד על מגוון מחלות. אך ייתכנו גם מקרים בהם הסימפטומים למחלה יהיו 'מסתוריים' עוד יותר.
כך קרה במקרה של גלית (שם בדוי), צעירה בת 28 ואם לילד צעיר. גלית הייתה בשלבים מוקדמים של היריון שני כשהחלה לסבול מכאבי מפרקים, פריחה וקוצר נשימה. אף אחד מהצוות המטפל לא קישר בין הסימנים השונים.
גלית נשלחה לבדיקות ובירור אצל מומחים מתחומים שונים, ביניהם ראומטולוג שחשד שמדובר במחלת קולגן, סוג של מחלת חיבור של המפרקים, שעלולה לגרום ליתר לחץ דם ריאתי. ואכן לאחר בדיקה נוספת היא אובחנה כסובלת מיתר לחץ דם ריאתי.
גלית החלה לקבל טיפול תרופתי ולבסוף גם ילדה תינוק בריא. כיום היא נמצאת במעקב רצוף אצל רופא המשפחה, מטופלת בתרופות ובסך הכל מתפקדת טוב.
לא להתעלם מהתלונות
חשוב לציין, שכאשר מדובר באישה החולה ביתר לחץ דם ריאתי שרוצה להיכנס להיריון או אישה שכבר הרתה, הרופאים מקיימים התייעצות מולטידיסיפלינרית עם הצוות של היריון בסיכון גבוה, שכן קיים סיכון לחיי האישה במהלך היריון והאתגר הטיפולי במחלה בזמן היריון הוא גדול.
למרות שחנה וגלית הן נשים בגילאים שונים ולהן מאפיינים שונים, המשותף לשתיהן הוא העובדה שמדובר בנשים שהיו בריאות, ללא מחלות רקע, שלפתע סבלו מקוצר נשימה לא מוסבר, שהלך והתגבר הן בתכיפות שלו והן בעוצמה.
בנוסף, שתיהן עברו מספר לא מבוטל של בדיקות בהן לא נמצא חשד ליתר לחץ דם ריאתי, זאת משום שהבדיקה הראשונה שחייבים לעשות כאשר חולה אשר היה קודם לכן "בריא", מתלונן על קוצר נשימה היא בדיקת אקו לב.
במידה שהבדיקה תראה על בעיה בריאה יופנה המטופל גם לצנתור חדר לב ימני כדי לקבל אבחנה סופית ומדייקת.
כאשר המחלה מאובחנת באיחור יש חולים שנזקקים לחיבור לחמצן והפגיעה באיכות החיים שלהם קשה מאוד. במקרים מסוימים, בהם החולה לא יכול לקבל יותר טיפול תרופתי, תישקל האפשרות של השתלת ריאה או לב-ריאה.
העלאת המודעות למחלה, לסימני האזהרה ולאבחון המוקדם שלה הם שלושת האתגרים עימם אנחנו הרופאים מתמודדים, בוודאי כאשר מדובר בנשים צעירות, בשיא פריחתן ובשלבים בהם הן בונות קריירה ורוצות להקים משפחה.
למרבה הצער, לא פעם מגיעה חולה צעירה לרופא המשפחה עם תלונה על קוצר נשימה במאמץ ועייפות, אך התשובה שהיא מקבלת היא "תנוחי קצת, אולי את לחוצה ותעשי כושר", תשובה שתחזיר אותה לביתה ללא פתרון אמיתי לבעיה שעלולה להיות קריטית עבורה.
אל לנו להקל ראש בתלונות כגון זו, שכן אבחון מאוחר של המחלה יכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות.
הכותב הוא מנהל מערך הריאות, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא
לפנייה לכתב/ת 
