שרדו 5 ימים ביער: אם ובת כתבו Help וניצלו

סטודנטית מארה"ב שהייתה במסגרת של חילופי סטודנטים ואמה חולצו במהלך סוף השבוע מיערות פרא בניו-זילנד, שבהן שרדו במשך חמישה ימים אחרי שהלכו לאיבוד במהלך יום טיול. טייס שחג באזור במסוק הבחין בכתובת "Help" שהן יצרו מעלי שרך.

הסטודנטית רייצ'ל לויד כבר חשבה שהיא עומדת למות, אבל עכשיו היא מתאוששת יחד עם אמה, קרוליין לויד, בבית החולים וולינגטון.

קרוליין לויד, בת 47 משרלוט שבצפון קרוליינה, באה לניו-זילנד כדי לבקר את בתה לפני שבוע. הן תכננו לטייל בטונגרירו קרוסינג שבאי הצפוני בניו זילנד, מסלול פופולרי ששימש תפאורה לכמה סצינות בסרטי "שר הטבעות". אבל הרוחות באותו היום היו חזקות מדי, ולכן הן שינו את תוכניותיהן והחליטו לטייל בפארק יער טרארואה. המקום נמצא קרוב להיכן שרייצ'ל משלימה בימים אלה את הסמסטר שאליו יצאה במסגרת פרויקט חיליופי סטודנטים, באוניברסיטת מאסיי שבצפון פלמרסטון. היא סטודנטית מאוניברסיטת צפון קרוליינה.

אחת הכתובות Help ביער(צילום: AP)

השתיים יצאו לטיול ב-26 באפריל, ותרמיל הקולג' של רייצ'ל היה מלא במים, חטיפים ופיצוחים לדרך. הן עקבו אחרי הסימון הכתום לאורך המסלול במשך שלוש שעות, עד שהגיעו לפסגה, ושם הן נהנו מיום שמש עם מראות נפלאים. אבל כשהחליטו להמשיך בדרך ולהשלים את המסלול המעגלי, הן לא ראו עוד סימנים כתומים. הן החלו לצעוד בעקבות סימון כחול שראו במורד ההר. הן הניחו שמדובר בהמשך המסלול, אבל בדיעבד גילו שמדובר כנראה בסימון לפקחים.

"המסלול נהיה תלול וסבוך", מספרת רייצ'ל. "הסימנים נעלמו לגמרי אחרי כ-20 דקות, אבל הדרך הייתה תלולה כל כך עד שהיה בלתי אפשרי לטפס בחזרה". לדברי רייצ'ל השתיים המשיכו בירידה עד שנתקעו על צוק צר כ-180 מטר מעל מפל. מסביב החשיך, והן שכבו ליד עץ זו על זו כדי להתחמם ולהישאר ערות, שלא יפלו בטעות.

היום השני

קרוליין פתחה חבילה של גבינה, אבל היא נשמטה מידיה ונפלה במורד המפל. השתיים המשיכו להתקדם במורד הצוק, ליד המפל. "בכל פעם היה סלע קטן או שיח קטן ודאגנו להיאחז בו", סיפרה רייצ'ל. כשהגיעו למטה הן המשיכו לצעוד לצד הנהר, מתוך הנחה שבסופו של דבר הוא יוביל אותן למקום יישוב. אבל הן נאלצו להחליף צד שוב ושוב, ורייצ'ל נפלה על ראשה לתוך המים הקפואים. הראש פגע בסלע. קרוליין סחבה את בתה על הגב מפעם לפעם, והן המשיכו במסע. באותו לילה הן הקימו מחנה בקרחת יער. הן אספו עלי שרך ושכבו זו על זה בניסיון לשמור על חום גופן. מסביב הטמפרטורה צנחה עד כמעט לאפס. "בשלב הזה זה היה מפחיד מאוד", סיפרה רייצ'ל. "ניסיתי להישאר חיובית והקפדתי להתפלל, ביקשתי מאלוהים להיות אתנו".

היום השלישי

הטלפונים הסלולריים שלהן הפסיקו לפעול. קודם לכן הייתה להן קליטה על הפסגה, אבל הן לא יכלו לקבל שירות. הן ניסו לשמור את הסוללות שלהן טעונות על-ידי כיבוי שירותים ואפליקציות בטלפונים, ומדי פעם בדקו אם יש להן קליטה. אבל עכשיו לא הייתה להן שום דרך ליצור קשר עם מישהו, ואיש לא ידע שהן נעדרות.

שלא בידיעתן, בעלה של קרוליין, בארי, שלח הודעות וביקש מהן ליצור איתו קשר, אבל דאגתו עדיין לא התעוררה. מעבר לזה, חלק מהמטיילים באזור נשארים ללון בלילה בבקתות, כך שהעובדה שמכוניתן נותרה בתחילת המסלול לא נראתה בוודאי מוזרה לאיש. השתיים המשיכו לצעוד לצד הנהר, אבל הוא הפך יותר ויותר עמוק ולא ניתן היה לחצות אותו. הן הסתובבו בחזרה ומצאו אזור שטוח עם קצת שמש, והחליטו להישאר בו.

רייצ'ל מספרת שמצבה הבריאותי הלך והידרדר, ושמיעתה וראייתה החלו להיפגע. הן חילקו את המזון שנשאר להן למנות קצובות, ובכל פעם אכלו רק שלושה בוטנים. מים נקיים הן שתו מהנהר.

היום הרביעי

לקרוליין עלה הרעיון ליצור את המילה Help. בעזרת עלי שרך, מקלות ואבנים היא כתבה Help באזור יבש אחד של הנהר ובקרחת יער סמוכה. אורכה של כל אות היה כשני מטרים. "התנהגתי כמו זומבי, הייתי מסוחררת, איבדתי את חוש הכיוון והיה לי קר בבגדים הרטובים שלי", מספרת רייצ'ל. לדבריה אמה הייתה תומכת באופן בלתי ניתן לתיאור.

הבת רייצ'ל והאם קרוליין. "כאמא הייתי מבועתת"(צילום: AP)

רייצ'ל אומרת כי חשבה שהיא הולכת למות, והיא החלה לתת לאמה בקשות אחרונות, כמו למי מיועדות המזכרות השונות שקנתה בניו-זילנד. "כאמא הייתי מבועתת", מספרת קרוליין, "עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשמור עליה בחיים".

בשלב הזה, הרשויות כבר ידעו שמשהו אינו כשורה. קרוליין לא עשתה "צ'ק-אאוט" במלון ולא החזירה את הרכב השכור שלה. המשטרה הייתה בקשר עם בני משפחתה בארה"ב, והם היו מודאגים עד טירוף. הרשויות שלחו צוותי חיפוש ליער.

היום החמישי

ג'ייסון דידריקס, טייס ראשי בחברת Amalgamated Helicopters, מספר שביום שבת בבוקר ביקשה ממנו המשטרה לנסות לאתר את הנשים הנעדרות. הוא לא ידע את כל הפרטים, אבל ידע שאחרי ארבעה לילות של היעדות, ייתכן מאוד שהמשימה שלו תהיה לחלץ גופות.

עם זאת, אחרי 30 דקות של חיפוש, בצהריים, הוא הבחין לפתע בסימן Help. כשחג מעליו זיהה לפתע עוד סימן Help, ואז ראה את שתי הנשים מנופפות בידיהן. "אם להיות כן, די הוקל לנו", הוא מספר.

הוא מספר שקרוליין נראתה בסדר, אבל רייצ'ל הייתה חלשה ומותשת והוא נאלץ לשאת אותה בידיו למסוק. אחר כך היא פונתה לבית החולים וולינגטון כשהיא סובלת

מהיפותרמיה ומתת תזונה. היום אמרה כי היא אמורה להישאר שם יומיים נוספים עם אמה לצדה.

לדברי רייצ'ל, למרות הכול היא מתכוונת להשלים את לימודיה בניו-זילנד. היא רוצה להודות לכל מי שסייע, כולל המשטרה, אנשי האוניברסיטה ואנשי שגרירות ארה"ב. "אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב", אמרה היום. "קיבלתי הרבה אוכל, אני אוכלת כל הזמן ואני שומעת את הקול של אבא שלי, את הקול של אחי. משני צדי קו המשווה, התמיכה והאהבה של כולם היו מדהימות"