להקפיץ טקילה בדמשק: חיי הלילה חזרו לסוריה
ההפצצות של רוסיה והסכם הפסקת האש החלקית הרחיקו מעט את המלחמה מדמשק, ועוד ועוד ברים נפתחים בעיר העתיקה. הצעירים שראו כבר כל כך הרבה מוות ודמעות, יוצאים לשתות בירה ולשכוח. צפו בתמונות
זו שעת לילה, אבל הצעירים האלה מדמשק רוצים לצאת לשורה של ברים שנפתחו בחודשים האחרונים – חלקם כדי להתרועע עם חברים או להכיר חדשים, אחרים כדי לעבוד בחללים האלה.
התחדשותה של הפעילות ברובע הזה, שהיה פעם שוקק חיים, היא חלק מהמאמצים לשדר אווירה של שגרה בבירת סוריה, אף שבסמוך נמשכת מלחמת האזרחים שמתחוללת כבר חמש שנים, מלחמה שבה נהרגו יותר מרבע מיליון בני אדם וכחמישה מיליון איש נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים.
ממזרח לכאן, רוטה נמצאת עדיין תחת מצור והפצצות של כוחות אסד. בירמוכ, מחנה הפליטים הפלסטיני שמדרום, תושבים התמודדו לאחרונה עם רעב בעוד ג'בהת א-נוסרה ודאעש נלחמים זה בזה על השליטה במקום.
פגזים נפלו גם במרכז דמשק בשלהי השנה שעברה, כולל בשער באב-שרקי. אבל עכשיו אנשים מעשנים נרגילה מחוץ ל"פאב שרקי" – משחק מילים כמובן, או צופים בכדורגל בבר "80s" שנמצא ליד. "זה משהו שאין ספק שלא היית רואה לפני שנתיים, וזה מתגבר לאחרונה", אומר ניקולס רחאל, מעצב גראפי בן 23, שמנסה להתגבר בקולו על המוזיקה הרועשת בבר. לדברי רחאל, מספר האנשים שיוצאים החוצה גדל בעקבות פתיחתם של פאבים בזה אחר זה. הם גם מעסיקים עוד ועוד אנשים. "עכשיו אני יכול ללכת לפאב הזה או למועדון הזה. מקומות נפתחו ואנשים באו".
המלחמה עדיין מורגשת בתוך הבירה. חיילים עם רובים עורכים חיפושים במכוניות בניסיון לתפוס מטעני חבלה במחסומים ברחבי העיר, דבר שגורם לפקקים ברחביה. מעת לעת אפשר לשמוע ירי ארטילרי מרחוק.
צעירים בדמשק חרדים לגבי העתיד. הם איבדו אנשים שהיו קרובים להם בגלל האלימות שהרגה או עקרה תושבים מבתיהם, האינפלציה הופכת את החיים ליקרים באופן בלתי אפשרי, וחלק מהגברים הצעירים רוצים בכל מאודם לחמוק מגיוס לצבא. אבל השיפור במצב הביטחוני בעקבות התערבות רוסיה במלחמה חיזק את מעמדה של הממשלה, והפסקת האש החלקית בפברואר הביאה רגיעה מסוימת, ועכשיו התושבים האלה של דמשק רוצים ליהנות מהחיים איפה שאפשר.
"לאנשים נמאס מהמלחמה, הם רוצים לחיות חיים נורמליים אז הם יוצאים ומתרועעים עם חברים", אומרת הברמנית דאנה דקאק, בלונדינית בת 21 שעובדת בלילות ולומדת בימים, בדרך לתואר באמנות יפה. "בחודשים האחרונים זה קורה לא רק בסופי השבוע, זה קורה כל יום. מקומות עמוסים".
דקאק אומרת שחיי לילה הם יותר מרק דרך לשכוח מהמלחמה, אבל לכל באי הפאבים יש סיפורים אישיים טראומטיים. "בני משפחה מהצד של אבא שלי ששירתו בצבא נהרגו במצור על חומס", מספר דאנה איברהים בת ה-21, שיושבת באותו הבר שבו יושב רחאל. "אמא שלי וארבע אחיותיי גרות קרוב לנמל התעופה הצבאי במזה".
נמל התעופה הצבאי במערב דמשק ספג הפגזות לאורך המלחמה, והוא נמצא בסמוך לפרבר של דמשק דראיה, שנמצא תחת מצור של הממשלה. "בתקופות מסוימות היו שם הפגזות מדי יום. פעם אחת פגע טיל ממש ליד הבית שלנו. הייתי מחוץ לעיר ולא שמעתי מהמשפחה שלי יומיים. חשבתי שהיא נפגעה".
איברהים חשבה לעזוב, כמו רבים מחבריה שברחו לאירופה או למדינות שכנות, אבל עכשיו, כשהיא יכולה אפילו לצאת לבלות, היא מעדיפה להישאר: "כשהתחלתי לראות חיים נשארתי כאן. אני לא רוצה להיות פליטה".
גם רחאל רוצה להישאר, למרות הניסיון המר שלו מהמלחמה. "יותר מפעם אחת ראיתי אנשים מתפוצצים לחתיכות בגלל פגזים ליד הבית שלי", הוא אומר. בשנת 2011 הוא נעצר כשהשתתף בהפגנות, קצת אחרי תחילת ההתקוממות העממית נגד אסד שהפכה למלחמת האזרחים המתחוללת כעת. עמדותיו הפוליטיות עלו לו גם בקשרים עם חברים. ויכוחים בפייסבוק הפכו לקטטות פיזיות של ממש ברחובות.
על כל פנים, דבר אחד יכול לגרום לו לעזוב: "לא עשיתי שירות צבאי. זה יכול לקרות, יכולים לקרוא לי, ואין לך מושג לאן ישלחו אותך או כמה זמן תהיה שם. יש לי חברים וקרובי משפחה בצבא – בחלב ובתדמור, למשל. אם יקראו לי אעזוב את המדינה. אני יכול לנסות למצוא עבודה בביירות".
מעבר לקו החזית, לצעירים יש אפילו פחות אפשרויות. מאהר אבו ג'עפר, סטודנט להנדסת חקלאות בן 23 שחי במערב רוטה, אומר שהאלימות המסלימה והמצור שמקיימים כוחות אסד פירושם שהוא אינו יכול לעזוב את העיר. "כרגע אני עובד בדוכן רחוב ומוכר מוצרים לבית. המשפחה שלי גדולה, אנחנו לא יכולים להבטיח לעצמנו מוצרי יסוד", הוא מספר דרך האינטרנט. "המצב רק נהיה חמור יותר בגלל יוקר המחיה".
מאז 2011 איבד המטבע הסורי 90% מערכו. "המצב אולי השתפר מעט מבחינת עבודה, אבל המצב הכלכלי רע. דברים עולים הרבה כסף ואיכות החיים ירדה", אומר
רחאל.
הברמנית דקאק מספרת שפקט של סיגריות זולות שלפני כמה חודשים עלה 250 לירות סוריות, עולה כעת 450 לירות. אבל הלילה היא וחבריה והלקוחות עסוקים לא במלחמה, בכלכלה או במחשבות על הגירה. הם רוצים לשתות, להאזין למוזיקה טובה וליהנות מהחיים.
לפנייה לכתב/ת 
