גילאי 45 פלוס: גם הם רוצים אקזיט
לאחר למעלה מ-20 שנה כמרפאה בעיסוק, אפרת שנהוד פנתה למסלול יזמות כשהמציאה כיסא חכם לאנשים עם מוגבלויות. עילם רן עזב את עבודתו כסמנכ"ל במפעל ביטחוני כדי למצוא פתרון לבעיות הנגרמות בשל היעלמות דבורי הדבש. הצצה למיזמים שהעפילו לגמר של תחרות המיועדת ליזמים בני 45 ומעלה
אפרת שנהוד (50), מרפאה בעיסוק מזה כ-23 שנה, פנתה לפני כשנתיים לעבר מסלול חדש בחייה - כיזמית שהמציאה כיסא חכם לאנשים עם מוגבלויות. הכיסא, שנקרא "המכשף", מאפשר לשנות את תנוחות הישיבה של המשתמשים בו באופן היוצר תנועתיות לאנשים שלרוב מעבירים את כל היום באותה תנוחת ישיבה. כעת מגיע המיזם לשלב הסופי של תחרות "Entrepreneurs 45+" שעורכת קרן מיראז' בישראל זו השנה השלישית ומיועדת ליזמים בני 45 ומעלה.
התחרות תתקיים ביום ראשון הקרוב בתל אביב ופתוחה לציבור הרחב. בסך הכל העפילו לגמר 9 מיזמים, מבין כ-200 מתמודדים. הזוכה יקבל 100 אלף דולר למימון תוכנית עסקית ליישום המיזם, מפגש עם איש העסקים והמיליארדר פול מיראז' - יוזם התחרות, ונסיעה לסדרת מפגשים עם בכירי ענף ההיי-טק בקליפורניה. רגע לפני הגמר - בחנו כמה מהמיזמים שיתחרו בו.
"מעבודה עם משפחות עברתי לעולם העסקי"
שנהוד, נשואה ואם לשלושה מתבגרים, מתגוררת במודיעין. כל חייה הבוגרים עבדה במסגרות שיקומיות לילדים, בעיקר בבתי חולים, אבל בשנים האחרונות החל מסלול חייה להשתנות. "הרעיון נולד כשיבואן כיסאות גלגלים שאל אותי לגבי כיסא לתלמידים ואמרתי לו שהכסאות הקיימים לא מספיק טובים", היא מספרת. "הבנתי שחרף הטיפול האינטנסיבי, המצב של הילדים מדרדר והתפתחות מבנה השלד שלהם נפגע. המחשבה הזו, שהילדים תקועים 24 שעות ביממה בתוך אותם מכשירים, הביאה אותי לחשוב על כיסא, שישנה כל הזמן את מנח הישיבה של הילדים, כך שישפיע לטובה על הטיפול בהם, ישמור על מבנה הגוף שלהם, יאפשר תנועתיות וימנע הדרדרות לאורך זמן".
בתזמון מוצלח היא נתקלה בפרסום ברשתות החברתיות למאיץ ליזמים המפתחים מכשור לאנשים עם מוגבלויות. היא נרשמה למאיץ ודרכו פגשה בדני שחף, מהנדס שהיה אמון על הפיתוח הטכני של המיזם. במקביל חברה לעו"ד רמי גני, שהפך לשותפה לעסק. המיזם נקרא Able Posture Flexibility ופיתוחו הושלם בשנה וחצי האחרונות. הייחוד בכיסא הוא האפשרות לאסוף נתונים יחודיים על המשתמש ולשנות את צורתו בהתאם, כמו גם לשנות את תנוחות הישיבה על פי קריטריונים שהוגדרו מראש. המערכת, שנרשמה כפטנט, נועדה לאפשר חיזוק של השרירים ובכך לסייע לייצוב השלד ולשיפור איכות חייהם של המשתמשים בו.
.jpg "(מקור: קרן מיראז)")
המעבר מהעולם הטיפולי לעולם העסקי דרש ממנה ללמוד וליישם בתהליך כישורים חדשים, כמו יכולת ניהול מו"מ. "מעבודה אישית מול משפחות וילדים עברתי לעולם העסקי. אלו עולמות מאוד שונים. אם לפני זה הגעתי עם המומחיות שלי ומה שאמרתי נתפס כמקצועי - היום יש לי מוצר שאני צריכה להבין מה הערך המוסף שלו ולדעת כיצד למכור אותו. אחד הדברים הראשונים שלמדתי הוא קודם כל להאמין במוצר שלך. דברים לא תמיד הולכים חלק, אבל חשוב להמשיך וללכת עליהם בכל הכוח. בנוסף חשוב לדעת לתמצת את הערך של המוצר באופן שיסביר בכמה מילים את החשיבות שלו. אנחנו חיים בעולם בלי סבלנות והכל צריך להיות מאוד מדויק וחד".
כמי שרחוקה בגילה מהיזמים הצעירים החולמים על אקזיט - היא מעידה כי יש לגיל יתרון. "קודם כל זה מתבטא ביכולת ההתמדה ובבשלות המאפשרת להבין שלא מדובר בתהליכים שמתרחשים מהר. צריך לדעת להתעמק ולחדד, אך בעיקר מה החזון ומה הדרך שתוביל לשם", היא אומרת. "החסרונות הם שמדובר בעולם נורא מהיר. אותנו לימדו להיות מטפלים, אבל לאנשים היום יש ידע רחב בתחומים כמו יזמות או רקע עסקי וניהולי. זה ידע שאני צוברת עכשיו".
בעלה, רואה חשבון במקצועו, נרתם לדבריה לסייע גם בעסק החדש וגם בבית. עם זאת היא מודה, כי התגובות במשפחה אמביוולנטיות כלפי העיסוק החדש: "מחד הם מאוד גאים בי, ומצד שני אמא כבר כמעט שלא בבית, כך שיש קיטורים". בינתיים היא עדיין עובדת כמרפאה, במקביל לעיסוקים בנוספים, בהם מחקר בתחום השפעת מנחי ישיבה על ילדים עם שיתוק מוחין במסגרת תואר שני באוניברסיטת חיפה. בעתיד היא מקווה שהפרויקט יתפתח באופן שתוכל להתמקד בו ובפיתוח מוצרים נוספים המאפשרים תנועה לאנשים עם מוגבלויות. "החזון הוא שלאנשים ולילדים עם מוגבלויות תהיה הזדמנות לשנות את תהליך ההדרדרות במצבם. חזון נוסף הוא לשלב אנשים עם מוגבלויות במסגרת הליך הייצור שלנו".
רובוט להאבקת צמחים
פיתוח ייחודי נוסף שעלה לגמר בתחרות הוא מיזם בשם "עידית", שהוא למעשה מאבק צמחים רובוטי. מדובר ברעיון למכשיר שיכול לקחת אבקת פרחים מגידול אחד לאחר ולבצע הפריה של הפרח. נכון לעכשיו מדובר במחקר ראשוני וכעת מבקשים יוזמיו לעבור לשלב הפתוח.
על הרעיון אמון עילם רן, ביחד עם מספר שותפים נוספים. רן (47), נשוי ואב לשלושה, מתגורר בקריית טבעון. עד לפני חצי שנה שימש כסמנכ"ל הנדסה מחקר ופיתוח במפעל הביטחוני פלסן בקיבוץ סאסא, אבל מעיד כי עזב את עבודתו במטרה לעבוד בתחום אזרחי שיועיל לעולם.
כמי שהייתה בו כמיהה כל חייו לעבודת האדמה, הוא פנה לכיוון של חקלאות. במסגרת ניסיונותיו לחפש אחר חידושים בענף, החליט למצוא פתרון לבעיית העליה בביקוש לתצרוכת חקלאית, במטרה להגדיל בצורה משמעותית את היבולים לאורך השנה.
כפי שגילה במהרה, אחת הבעיות המרכזיות בתחום קשורה בהיעלמות דבורי הדבש מן העולם. מכיוון שרוב תצרוכת המזון תלויה בחרקים מאביקים בכלל ובדבורי הדבש בפרט, החליט לפתח טכנולוגיה שתהווה תחליף להאבקה באמצעות דבורי הדבש. כשהחל לחקור את התופעה גילה שמרצה שלו מהטכניון היה שותף לחקר התופעה והוכיחו שניתן להאביק צמחים באמצעות הטענת האבקה במטען חשמלי.
הוא קיבל את המחקרים והחל לחקור את התחום. בחודשים האחרונים בנה צוות חוקרים מתחומי מערכות רובוטיקה וכימיה, ויחדיו פיתחו קונספט למוצר ראשוני. יתכן שהוא ייראה כמו רחפן, אבל צורתו הסופית אינה ידועה עדיין. הצמח הראשון שעל הכוונת שלהם הוא עשרות אלפי פרחי עץ השקד, מהעצים הראשונים שפורחים ודורשים הרבה כוורות.
סוללת אלומיניום-אוויר
מיזם נוסף הוא INENSTO, טכנולוגיה המאפשרת לפתח סוללות זולות, זעירות וידידותיות לסביבה. מדובר בסוללה לא נטענת, מבוססת נוזל יוני, המאופיינת בצפיפות אנרגיה של עד פי 5 מכל סוללה דומה אחרת בשוק.
המיזם הוקם על ידי קובי אולין, דני גלמן ובוריס שוורצב. הטכנולוגיה פותחה על ידי בוריס ודני במהלך לימודי הדוקטורט בטכניון, תחת הדרכתו של פרופ' יאיר עין-אלי. אולין (50), גרוש ואב ל-3, הגיע עם ניסיון עשיר בעולם העסקי, כשבתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת נובה מכשירי מדידה.
.JPG "קובי אולין (מקור: קרן מיראז)")
התחרות תיערך ביום ראשון (8.5) במלון דן פנורמה ופתוחה לציבור הרחב בהרשמה מראש דרך המייל rsvp@merageinstitute.org
לפנייה לכתב/ת 
