תגלית הסרטן: "תקווה לריפוי המחלה בעתיד"
צוות חוקרים בינלאומי הצליח לראשונה למפות את כלל הגנים הגורמים לסרטן השד. תגלית המדענים עשויה להוביל ליצירת סדרת תרופות חדשות שאולי יצליחו להביא להשמדת הסרטן עוד לפני התפרצותו. מה המשמעות של פריצת הדרך המחקרית ומה אומרים המומחים בישראל
תקווה חדשה לחולי הסרטן: הערב (ב') הודיעו מדענים כי הצליחו למפות את כלל הגנים הגורמים לסרטן השד. ממצאי המחקר שבוצע על ידי צוות מדענים בינלאומי ופורסם בכתב העת היוקרתי Nature כבר מכונים על ידי מומחים ברחבי העולם כ"פריצת דרך חסרת תקדים בעולם האונקולוגיה", שאולי תביא ליצירת קו טיפולי חדש שמכחיד את הסרטן, הרבה לפני היווצרותו.
גם המומחים בארץ מסכימים כי מדובר ב"תפנית דרמטית בחקר הסרטן", וכי גילוי גנים הביא כבר בעבר להארכת תוחלת החיים של המטופלים, אף שהדרך עוד ארוכה. אז מה המשמעות של הממצאים ומתי התקווה תהפוך לריפוי בשטח? כל התשובות לשאלות החשובות.
מה גילה המחקר החדש?
צוות החוקרים הבינלאומי שבראשו מדעני המכון לחקר הסרטן בקיימבריג', בחן את כלל 3 מיליון הקידודים במערך הגנטי של 560 חולות סרטן שד. החוקרים מצאו 93 גנים המסוגלים לגרום להיווצרות גידולים, אם יעברו מוטציה, כלומר עיוות גנטי.
פרופ' מייק סטרטון, ראש צוות החוקרים, אמר: "הממצאים החדשים עשויים להוביל לפיתוחן של תרופות חדשות שיתמקדו ישירות במוטציות הגנטיות". ד"ר סרנה ניק סינאל, חוקר נוסף בצוות המדענים, אמר: "בעתיד, נוכל ליצור פרופיל אישי של כל חולה סרטן, וסיכויי ההצלחה יהיו גבוהים הרבה יותר כשהתרופות יהיו ממוקדות כנגד הגנים הפגומים".
מה תפקידם של הגנים?
הגנטיקה שלנו קובעת לא רק מה יהיה צבע העיניים או השיער שלנו, לאיזה גובה נצמח ואילו קווי אישיות יהיו לנו, אלא גם באילו מחלות נלקה, בהן מחלת הסרטן. כאשר מתרחשת מוטציה באחד הגנים האחראים על בקרת שכפול התאים, הם יוצאים מכלל בקרה, משתכפלים במהירות ויוצרים גידול סרטני.
כיצד נולדים תאי סרטן?
כל תא ותא מגופנו נמצא תחת בקרה ופיקוח קפדניים הנשלטים על ידי מערך גנטי מורכב. כאשר נוצר עודף בתאי הגוף, הם עוברים השמדה על ידי מערכת החיסון, או הרס עצמי בתהליך הקרוי אפופטוזיס ("מוות תאי מתוכנת"), כך שלא נוצר עודף של תאים בגופנו.
כאשר מתרחשת פגיעה בבקרה על היווצרות התאים, הם ממשיכים להשתכפל ללא שליטה ויוצרים גידול סרטני. כאשר הגידול ממשיך בצמיחתו, הוא שולח גרורות לאיברים מרוחקים.
צפו - כך יוצרות המוטציות תאים סרטניים:
האם מוכרים גנים הגורמים לסרטן?
כיום ידועות כ-50 מחלות סרטן, הנגרמות ממוטציות גנטיות. כך למשל, מוטציה בגן BRCA1 גורמת לסרטן שד ושחלה, מוטציה בגן BRCA2 תגרום לסרטן שד, שחלה, לבלב, קיבה ודרכי מרה.
עד כמה נפוץ סרטן השד בישראל?
סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי. כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן השד.
אף שבשנים האחרונות שיעור התחלואה בישראל יציב, בהשוואה לתקופות מוקדמות יותר חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים של הנשים שלקו במחלה וכמובן גם באיכות חייהן.
הסיבות לכך הן תוכנית האבחון המוקדם הארצית של משרד הבריאות, הטיפולים החדשים ומאות המחקרים שמשוחררים מדי שנה לחלל עולם הרפואה ומעדכנים ללא הרף את פרוטוקולי הטיפול.
עד כמה המחקר משמעותי ברמה היישומית?
מומחים ישראלים שעיינו במחקר, אמרו כי הממצאים החדשים נותנים אופטימיות רבה לחולים, אולם לפחות בעשור הקרוב לא צפוי שינוי מהותי בטיפול הגנטי בסרטן.
ד"ר אירנה קוצ'וק, מומחית לאונקולוגיה מהמרכז הרפואי מאיר, הסבירה כי הניסויים בטיפולים הגנטיים נמצאים רק בחיתוליהם, אולם למידע הגנטי ערך רב: "גילויים של גנים מאפשר לנו לזהות מבעוד מועד את החולים הפוטנציאליים, להגביר את המעקב הרפואי שלהם, ואף לתת להם טיפול שימנע את התפתחות הגידול. יש לכך משמעות אדירה בהישרדות החולים, ותקווה גדולה מאוד לאלה שעלולים ללקות בסרטן – ואינם יודעים זאת".
"אין ספק שכל גילוי של גן משפר משמעותית את הסיכוי שלנו לעזור לחולים", מוסיפה ד"ר שולמית ריזל, מומחית לאונקולוגיה ממרכז דוידוף לסרטן בביה"ח בילינסון, "כבר ראינו שגילוי הגנים סייע לנו לרפא חולים כשמוטציות שהתגלו סייעו לנו להתאים טיפול טוב יותר לחולים ולשפר את ההישרדות שלהם.
"בכל מחלה אנחנו מחפשים את המפתח הגנטי. הצרה היא שהתאים חכמים ויודעים לפתח מוטציות חדשות. לכן תמיד צריך להיות עם יד על הדופק, לזהות את המוטציות החדשות ולמפות מחדש את הגנים הגורמים לגידול".
האם בעתיד נראה הכחדה של הסרטן?
"יש פה תקווה לעתיד אבל חשוב להדגיש שזה לעתיד", אומר ד"ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, "ביום יום, אין למחקר הבסיסי הזה עדיין השפעה על היכולת שלנו לרפא חולים והוא עדיין לא מביא לשינוי דרמטי.
"הוא כן נותן לנו הבנה יותר מעמיקה על המחלה, שבטוח תוביל לטיפולים יותר טובים בעתיד. האם המחקר יביא לריפוי המחלה או רק לעיכוב שלה? רק הזמן יגיד".