"הטבעת" של שינדלר כמעט הושלכה לאשפה

זו הייתה קופסה קטנה עם כמה חפצי נוי וטבעת לא שגרתית מעופרת. ספק אם לואיס גרוס, בעליה החדשים של הקופסה, תיאר לעצמו כי ימצא בה את "הטבעת" של שינדלר.

הסיפור המדהים הזה אירע במלבורן שבאוסטרליה. אביו של לואיס, יוסף גרוס, הלך לעולמו והותיר בידיו את הקופסה. היא כמעט נזרקה לאשפה, אלא שמכר של גרוס הביע התעניינות בתכולתה. בראותו את טבעת העופרת הוא זיהה את חשיבותה והציע לשלוח אותה לבדיקה.

ואכן, זמן מה לאחר מכן גילה לואיס כי הוא מחזיק בידו את הטבעת ששימשה דגם לטבעת הזהב שניתנה לתעשיין אוסקר שינדלר, כאות תודה מהיהודים שהוא העסיק במפעלו.

מודל הטבעת של שינדלר שהתגלה בקופסה(צילום: קלייר רולינסון, ABC)

במהלך השואה שימש האב גרוס צורף במפעלו של שינדלר יחד עם 1,200 יהודים נוספים. הוא יצר את הטבעת כהכנה ליצירת טבעת חותם מזהב שניתנה לשינדלר ואף הופיעה באחת מהסצנות בסרט "רשימת שינדלר". הטבעת המוזהבת נוצקה ממילויי השיניים של העובדים, עופרת ומטבע כסף, ועד היום לא ידוע מה עשה עמה שינדלר או היכן היא נמצאת.

"אבא שלי יצק את המודל מצינור עופרת", סיפר לואיס ברדיו של רשת ABC. הוא הסביר כי הטבעת נשמרה בקופסתה במשך כ-30 שנה לפני שאביו העביר אותה בירושה, ומבלי שהזכיר את הסיפור העומד מאחוריה.

בעוד שהסרט "רשימת שינדלר" תיאר את התעשיין הגרמני כגיבור ואף הציג את האירוע שבו עובדיו העניקו לו את טבעת החותם, לואיס ציין כי האמת על שינדלר כנראה קצת יותר מסובכת. "אבא שלי היה קצת אמביוולנטי כלפי שינדלר", אמר לואיס. "לאבי היו שבעה אחים ואחיות, נשואים עם ילדים, והוא היחיד ששרד. זה היה טראומטי מאוד עבורו והייתה לו בעיה לומר ששינדלר היה גרמני הראוי להערכה. אני חושב ששינדלר היה קצת קדוש וקצת חוטא".

לאחר התגלית החליט לואיס לתרום את הטבעת למרכז היהודי לשואה השוכן במלבורן. אוצרת המרכז, ג'יין ג'וסם, אמרה כי טבעת העופרת היא אחד הפריטים הפיזיים היחידים שנותרו מהמפעל של שינדלר וכי רוב הניצולים נותרו רק עם זיכרונותיהם מהמקום. "הם לא לקחו תמונות במהלך היותם במסתור, לא לקחו מזכרות. זהו ממצא נדיר שמתחבר לסיפור ידוע מאוד", אמרה, ולואיס סיכם: "זה היה תהליך רגשי".