ציור קלסתרונים, עבודה משטרתית גוססת
כשאייפונים ומצלמות אבטחה נמצאים בכל מקום, פחות ופחות תחנות משטרה מעסיקות ציירי קלסתרונים. למרות הכול, הגיבורים שחמושים בעיפרון ממשיכים לעשות הכול כדי לתפוס את החבר'ה הרעים
בעידן של טלפונים סלולריים שנמצאים בכל מקום ושל מצלמות אבטחה, צייר הקלסתרונים של משטרת העיר ניו-יורק מתיו קליין מוצא עצמו חלק מזן נכחד של לוחמים נגד הפשע, שמסייעים לתפוס את הבחורים הרעים בעזרת עיפרון ודף נייר. קליין הוא אחד מכ-100 אמנים בלבד בארצות הברית שעובדים במשרה מלאה במלאכת ציור הקלסתרונים, עבודה שנשענת על היכולת לגרום לאנשים שלעתים קרובות הם מוכי טראומה, להיפתח ולדבר על פשעים מחרידים שחוו.
"הכול תלוי בעד הראייה", אומר קליין. "אתה צריך להיות מסוגל לתקשר איתו. אני מנסה לגרום להם לחוש בנוח ולהפגין סימפתיה כלפיהם, ואז אנחנו ניגשים לעבודה".
רק בחודש שעבר נקרא קליין לעזור בתיק הנוגע לאישה מברוקלין שגרונה שוסף על-ידי גבר בסכין מטבח. באזור לא היו מצלמות אבטחה ואיש לא צילם את החשוד הנמלט בטלפון סלולרי. האישה שהותקפה לא ראתה את התוקף שלה, אבל עד ראייה אחד הצליח להבחין בו, ולמסור תיאור די מפורט שלו.
קליין, בן 35, העביר כמה שעות עם עד הראייה והציג בפניו עשרות זוגות עיניים שונות, סוגים שונים של פנים ושיער, הוא עשה עוד ועוד תיקונים עד שגובשה תמונה מדויקת מספיק, והיא נתלתה ברחבי העיר. שוטרים מצאו טביעות אצבעות ששייכות להערכתם לחשוד, והצילום בתא המעצר של הבחור שנתפס היה דומה באופן מדהים לרישום של קליין. "בום! ידענו שהאיש בידינו, אחרי שהתחלנו כשאין לנו שום דבר", אומר רוברט בויס, ראש מחלק הבילוש של ה-NYPD.
המעצר בוצע כשבוע לאחר מכן. החשוד, גרגורי ארנולד, הואשם בניסיון לרצח ונמצא בחזקת הרשויות. האישה שהותקפה צפויה להחלים לגמרי מפצעיה הפיזיים.
רשימת המתנה של שנה
גורמים ברשויות אכיפת החוק בארה"ב אומרים שעבודת ציור הקלסתרונים ממשיכה להיות רבת ערך, משום שמצלמות אבטחה וטלפונים סלולריים אינם יכולים להימצא בכל מקום, ומפני שתיעוד פשעים בווידאו אינו כולל תמיד תמונה ברורה של פניו של החשוד. במקרים רבים צוות ציירי הקלסתרונים של משטרת ניו-יורק, שכולל שלושה אמנים, משתמש בצילומי אבטחה ובתיאורים של עדי ראייה כדי ליצור קלסתרונים מדויקים יותר. בכל שנה הצוות אחראי למאות קלסתרונים, שחזורי פנים של אנשים מתים וציורים אחרים הקשורים לעולם הפשע. "אלה כלים ישנים שאתה לעולם לא זונח", אומר בויס על אמנות הקלסתרונים.
משטרת פילדלפיה נהגה להשתמש ב-150 קלסתרונים בשנה, אבל עכשיו היא נעזרת רק בכעשרה כאלה בשנה, ושני השוטרים שאחראים למלאכה הזו מקדישים את רוב זמנם לעבודה אחרת. משטרת שיקגו אינה מחזיקה צייר קלסתרונים משלה מאז 1993. במשטרת יוסטון יש רק אחד, ובערים רבות אחרות בארה"ב מסתמכים על ציירי קלסתרונים במשרה חלקית, בעיקר בשל אילוצי תקציב ותפוצתן הגדלה של מצלמות אבטחה, מצלמות של טלפונים סלולריים ותוכנות מחשב שמאפשרות לשוטרים ליצור קלסתרונים תוך שימוש בחלקי פנים קבועים ושמורים מראש.
סוזן ברדוול מההתאחדות הבינלאומית לזיהוי פלילי, ארגון של תעשיית הזיהוי הפלילי שכולל אמנים, מספרת שכאזרחית היא עובדת במשרה מלאה כציירת קלסתרונים במשטרת טקסס. עליה ועל עמית שלה הוטלה המשימה לצייר קלסתרונים עבור כל רשות אכיפת חוק ברחבי המדינה הזקוקה לעזרה, ויש רשימת המתנה של שנה לשירותים שלה.
"ציור קלסתרונים אינו עבודה שהרעיון בה הוא ליצור משהו יפה, אלא עבודה שהמטרה בה היא ליצור ראיה לא מוחשית", היא אומרת. "כשאנחנו מתחילים פרויקט, אין לנו מושג מה אנחנו מציירים. אנחנו גם אף פעם לא יודעים אם מה שציירנו נכון. תארו לעצמכם מה זה לצייר משהו שמעולם לא ראיתם".
גולגולת בארובה
דוגמה שממחישה את כוונתה של ברדוול היא פרשה שבה ראה ילד בן ארבע את אמו נרצחת. הוא בא אל ברדוול 35 שנים אחר כך והם עבדו על יצירת קלסתרון של החשוד. בתוך שבוע זוהה החשוד בעזרת הציור. היא ציירה גם קלסתרון של חשוד בהסתמך על דבריה של נערה שנחטפה והותקפה מינית. עוד לפני שהקלסתרון נשלח לתקשורת הצליח שוטר לזהות את הגבר. החשוד, לרוי דיאמונד, הורשע ונידון ל-20 שנות מאסר. "אני תמיד אומרת לקורבנות: 'העובדה שאתם לא רואים את הקלסתרון מסתובב בכל רחבי הרשתות החברתיות או בחדשות, לא אומרת שלא משתמשים בו או שלא ממשיכים לטפל בתיק שלכם'".
בלוס אנג'לס האמנית מרילין דרוז נתנה שירותים לרשויות אכיפת החוק כעובדת עצמאית במשך יותר מ-30 שנה – רוב הזמן היא עבדה עם משטרת לוס אנג'לס ופעם אחת היא יצרה קלסתרון של ילד בהתבסס על גולגולת שנמצאה באח לחימום הבית. הילד נעלם עשרות שנים לפני כן, והרישום שלה עזר לזהות אותו ולספק למשפחתו את סגירת המעגל שלה הייתה זקוקה כל-כך.
לקליין אין שום הכשרה רשמית באמנות. אביו היה אנימטור שעבד באולפני וולט דיסני וורנר ברדרס, ולימד אותו לצייר. קליין נשלח לשתי תקופות שירות בעיראק ואז הפך לשוטר סיור ב-NYPD, תפקיד שמילא עשר שנים. אחר כך גילה שהיחידה לציור קלסתרונים קיימת. הוא ניגש למבחן ציור ועבר אותו. עמיתו, הבלש ג'ייסון הארווי, שקלסתרונים שלו פורסמו בתערוכה בגלריית אומנות במנהטן, מאמן אותו.
עפרונות מסודרים בקפידה ליד מחשבו של קליין על שולחן העבודה שלו במטה משטרת ניו-יורק, והלוח שמאחוריו מלא בציורי ניסיון, בשרבוטים וברישומים מתיקים פליליים בולטים. בשנה שעברה הוא צייר תמונה של אישה שניסתה לחטוף ילד מגן שעשועים בסנטרל פארק. הקלסתרון הועבר למטפלות ולאימהות בשכונה, ובהמשך בוצע מעצר.
אבל לא בכל המקרים נרשמות תוצאות טובות כל-כך. כך למשל יצר קליין שרטוט של אדם אלמוני שקפץ מול רכבת נוסעת, אבל הוא לא זוהה. כך או כך, קליין אומר שהוא
ממשיך ללמוד כל יום: "זה כישרון שהיה לי בכיס האחורי. אני שמח שאני יכול להשתמש בו למטרה טובה".
אגב, במדינות שונות בעולם הגישה של חוקרים ושל אנשי זיהוי פלילי בכל הקשור לקלסתרונים שונה מזו הנהוגה בארה"ב. אם בארה"ב משתמשים במקרים רבים בציירי קלסתרונים שעושים עבודות יד, במקומות אחרים - כולל בישראל - נוהגים להשתמש בתוכנות כמו "Faces", פוטושופ ותוכנות מתקדמות יותר, המבוססות על שיטות הוליסטיות שהתפתחו הודות למחקרי פסיכולוגיה קוגניטיבית.
במשטרת ישראל תוכנות מתקדמות החליפו את הציור הידני, והן נהוגות בחטיבה לזיהוי פלילי. בישראל יש שימוש בתוכנה מתקדמת שפותחה על בסיס תהליכים קוגניטיביים המתרחשים במוח בעת שעד מזהה את החשוד ולאחר מכן. במסגרת יצירת הקלסתרון מתיישב עד הראייה עם מומחה שהוכשר לכך במשטרה, ובעזרת התוכנה הם מעצבים יחד את הקלסתרון תוך הכתבת זיכרונות ויזואליים ואחרים של העד לתוכנה.
לפנייה לכתב/ת 
