מכבי ת"א היא כבר לא קבוצה אירופית / טור
כשהישראלים של האלופה שוב תפסו פיקוד תחלואי העבר חזרו: השחצנות המיותרת, הבכיינות וההתקרבנות. בלי ג'ורדי קרויף מכבי היא סתם קבוצה ישראלית עשירה
שלוש תוצאות תיקו מאופסות, ניצחון בחצי גמר הגביע על בני סכנין ובעיקר הרבה עצבים ודיבורים מיותרים. כך נראה החודש האחרון של מכבי תל אביב שבשלוש השנים הקודמות שמרה על פאסון אירופי וברגעי ההכרעה של העונה הנוכחית מגלה שהיא קבוצה ישראלית לחלוטין כשאין לה בעל בית. הנמכת הפרופיל של ג'ורדי קרויף השאירה את הזירה לשחקנים שלו, שאיך נגיד בעדינות, השפריצו שחצנות מיותרת ושכחו את עצמם בחגיגות שבירת השיא של ערן זהבי.
בחודש האחרון מכבי תל אביב לבשה את תלבושת הקורבן שלה, כשהיא מקבלת גיבוי נרחב מחלק מאוהדיה, ששכחו לרגע שמדובר במועדון העשיר בישראל שלקח שלוש אליפויות ברצף. היא הלכה ראש בראש עם ההתאחדות בנושא פרדראג ראיקוביץ' (בצדק) אבל הייתה חייבת להימנע מכך ששעות לפני משחק העונה לא ידעו מי יעמוד בשער, אך הרוח הגבית שוב ניצחה את ההיגיון. שחקנים כמו זהבי וטל בן חיים החלו להתעסק ביריבות, להאשים את סכנין, להתלונן על סגנון המשחק של מכבי חיפה והפועל באר שבע, ובעיקר לא להתעסק בכדורגל. כל זה הגדיל את המעגל שתומך בבאר שבע, ולא מאהבת אלונה ברקת אלא משנאת מכבי.
מכבי ת"א בעידן גולדהאר הצליחה כאשר התנתקה מכל תחלואי הכדורגל הישראלי, והיה לה את קרויף כחומה בצורה מול כולם. כעת היא מקרטעת כי נשאבה חזרה אל הביצה המקומית וחלק משחקניה ועסקניה נהנים להשתכשך בבוץ, לספק כותרות או להתקרבן שכל העולם נגדם. ולמרות הכל, ואחרי הכל, צריך לומר ולהבהיר שכלום לא סגור. פער שלוש הנקודות מבאר שבע נראה משמעותי, אך שלושה משחקים לסוף הכל פתוח. אם הצהובים רוצים אליפות רביעית ברציפות הם חייבים להוריד פרופיל, לחזור לעבוד קשה, אך בעיקר להתחיל להתנהג שוב כמו קבוצה אירופית בליגה ישראלית, אבל הם בעיקר צריכים את קרויף כי בלעדיו, מסתבר, הם סתם עוד קבוצה ישראלית עשירה.
לפנייה לכתב/ת 
