הגיל שאפשר להתחיל לדבר עם ילדים על השואה

יום השואה הוא יום קשה מאוד עבורנו המבוגרים. כהורים היינו רוצים לעטוף את ילדנו ולמנוע מהם להיחשף לרוע ואכזריות שנמצאים בעולמינו מאז ומתמיד. מציאות חיינו מחייבת אותנו לחשוף אותם לעולם האמיתי מכיוון שגם אם לא ישמעו את הדברים מאיתנו הם יחשפו לכך מתוכניות ופרומואים בטלוויזיה, מהגננת וגם מחבריהם לכן כדאי שישמעו זאת לפחות לראשונה מאיתנו. אך יחד עם זאת עלינו לדעת כיצד לעשות זאת על מנת שלא לייצר פחדים או סיוטים.

עוד בערוץ הורים:

- מחקר: חיסון לשפעת בהריון מגן על התינוק ממחלות רבות

- הילדה שגדלה מול המצלמה

- 10 דברים שאמהות שונאות לשמוע

הימנעו מהסברים מורכבים ומתאורים קשים(צילום: שאטרסטוק)

גילאי 3-4

גילאי 5-7

כדאי לספר להם על השואה תוך התמקדות בילד יחיד שחי בשואה על מנת לעורר הזדהות. לא מומלץ להעמיס בסיפורים ולהשתמש במושגים מפחידים כמו רצח או תאי גזים. הימנעו מהצגת תמונות קשות וסיימו את הסיפור בניצחון של הילד ולא במותו. בערוצי הטלוויזיה ישודרו תוכניות המותאמות לילדים אך חשוב שתהיו ערניים ותדעו במה הם צופים ותתווכו להם את המסרים אליהם הם נחשפים. יש להדגיש להם שכל זה ארע לפני שנים רבות בארץ רחוקה.

גילאי 8-11

אפשר לעסוק בשאלות מעמיקות יותר כמו למה דווקא היהודים. בגילאים אלה הם כבר יודעים שמדובר במוות קולקטיבי שתוכנן מראש. נצלו שיח זה כדי לדבר איתם על שונות. בעבר היהודים בלטו והיו שונים בלבושם ובמנהגיהם מסביבתם בגולה והדבר עורר רתיעה ואף שינאה. כדאי לברר עם ילדיכם מהי עמדתם כלפי השונה וכמה חשוב לקבל את השונה.

גילאי 12 ומעלה

הילדים כבר בוגרים והם נחשפו לנושא כבר שנים קודם לכן ורובם מכירים את הנושא ואת המושגים הקשים. יש ילדים שיביעו התעניינות ואחרים דווקא אדישות. חשוב להבין שגם בגילאים אלה הם עדיין עלולים לפחד ולחוות סיוטים. הם אמנם כבר מודעים לזוועות בגיל הזה אך בכל זאת אל תוסיפו או תעמיסו עליהם תיאורים מפחידים מדיי. תהיו ערניים לשינוי בהתנהגותם, שכן הם עלולים לפחד אך להתבייש לספר לכם בשל גילם הבוגר יחסית לראייתם.

מומלץ לשוחח עם הילדים ולאפשר להם לשאול שאלות. ענו להם בכנות, תוך סינון סיפורי הזוועות בהתאם להיכרותכם עם ילדיכם. השתדלו לסיים כל תשובה עם מסר אופטימי. הדגישו שהיו גם אנשים טובים (חסידי אומות עולם) ואל תשכחו גם את סיפורי הגבורה והזכירו שזהו יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

למרות שביום זה משודרות תוכניות עצובות בטלויזיה אל תצפו מילדיכם להיות עצוב כל היום ואל תגרמו לו להרגיש רע על כך שאינו עצוב או ממשיך בשגרת חייו. גם בצפירה ישנם ילדים שצוחקים לעיתים מתוך מבוכה ולא מכיוון שהם מזלזלים בנושא.

לאור המלחמות האחרונות בדגש על "צוק איתן" זיכרו כי לרבים יש עדיין זיכרון טראומטי מהאזעקות, ולכן חשוב כחלק מההכנה ליום זה להכין את ילדיכם לכך שצפויה צפירת זיכרון וכי לא מדובר באזעקה המבשרת איום טילים.

הכותבת היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים