אושרו 100 מיליון שקל נוספים לניצולי שואה

ועדת הכספים אישרה היום (ג') הקצבה נוספת לניצולי השואה בסך כ-100 מיליון שקל נוספים, זאת בנוסף למאות מיליוני השקלים שאושרו להם ערב החג. אישור ההקצבה מהיום היה חריג. מתוך עודפים של כ-14.3מיליארד שקל מתקציב 2015 שהאוצר ביקש להעביר לתקציב השוטף, את רובם סירבו חברי הוועדה לאשר, "האוצר לא מגיש אותם בהתאם לנוהל שקבענו לפני שבועיים, אנחנו עושים צחוק מעצמנו"", אמר היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

חצי מיליארד שקל נוספים לניצולי שואה

אושר: תשלומי הסיוע המיוחדים יועברו לניצולי השואה

העברת חירום: אלפי ניצולי שואה יקבלו קצבאות שנמנעו מהם

הנוהל החדש מחייב את האוצר להציג את ההיסטוריה של ניצול הסעיף בתקציב בו נוצר העודף שלוש שנים לאחור. "תעשו שיעורי בית ותחזרו עם העודפים כשהם מנומקים ומפורטים בהתאם לנוהל ורק אז נדון ונשקול אם לאשרם", הוסיף גפני להטיח בפקידי אגף התקציבים שבאו בידיים ריקות, תוך התעלמות מהנוהל.. עד כה הורגל האוצר שהוועדה מאשרת אוטומטית את העברת העודפים כעבור 21 יום, בתנאי שאיש מחבריה לא התנגד.

מספר ח"כים אמנם התנגדו תחילה לאשר גם את העברת העודפים של תקציבי התמיכה בניצולי השואה. אבל גפני הודיע כי הוא מסיר את התנגדותו להעברה זו, וקרא לחברי הוועדה ללכת בעקבותיו. "עלינו למנוע כל סחבת נוספת בעניינם של ניצולי השואה. הם לא חלק מבעיית הפיקוח על ניהול התקציב, גם אם הגורמים הרלוונטיים באוצר פועלים בצורה לא תקינה".

היקף העודפים הגדול ביותר - בזמן תקציב דו שנתי

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך, ניסתה לשווא לשכנע את הוועדה לאשר גם את העודפים האחרים, בטענה שהעברתם "היא עניין טכני ולא מהותי, שההקצאה בגינו אושרה בכנסת בתקציב 2015 ומסיבות שונות, מכיוון שהתקציב עובד על בסיס מזומן, לא כל סעיפי ההוצאה בתקציב הקודם נוצלו במלואם".

עמיתה באגף, איתי טמקין, הסביר, כי "בהתקשרויות של המשרדים עם ספקים הם משלמים רק על בסיס חשבונית לאחר שעסקה יצאה לפועל. אבל בתקציב יש התחייבויות על חשבון מכרזים שפורסמו וביצוע השירות או העבודה נמשך חודשים ארוכים גם לתוך שנת התקציב הבאה. לפיכך ההתחייבות נהפכת לעודף מחויב והתשלום שאמור להינתן מהעודף שנדחה ניתן בפועל רק בשנה הבאה, לאחר ביצוע העבודה ואישור החשבונית. עודפים שאינם מועברים משנה לשנה באותו סעיף משמשים לצמצום החוב הממשלתי".

מהנתונים שהציג טמקין לוועדה עלה כי ההיקף הגדול ביותר של עודפים בתקציבי העשור האחרון נוצרו בשנים בהן הונהג תקציב דו-שנתי. ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנ"צ): "הדברים רק מחזקים את העובדה שאסור להנהיג תקציב דו-שנתי.

"לגבי יצירת העודפים, עלינו מוטל לבדוק מתי מדובר בסיבות אובייקטיביות ומתי בכשל הגורם לתת-ביצוע. אם מדובר בתופעה מתמשכת, כדאי לזהות רזרבות סמויות שיאפשרו לתקצב טוב יותר מטרות חברתיות ואחרות".