נופשת נפצעה בסקי מלאכותי. מי אחראי לנזק?

אישה נפגעה ב"סקי בגלבוע" אחרי שנענתה להצעת בנה ועברה למסלול המתקדמים. אף שחתמה על טופס ויתור, נקבע: רוב האחריות מוטלת על המקום

עו"ד יוסי ניזריפורסם: 04.05.16 , 08:21

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפצעה במהלך גלישה באתר הסקי המלאכותי "סקי בגלבוע". השופט אורי גולדקורן קיבל את טענתה שלפיה מפעילת המקום התרשלה כשאפשרה לה לעבור למסלול למתקדמים, וייחס לה את מירב האחריות לנזק.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כחמש שנים הגיעה האישה ביחד עם בני משפחתה לאתר "סקי בגלבוע", ולאחר שקיבלו הדרכה וחתמו על טופס השכרת הציוד הם יצאו למסלולי. בנה של האישה, שגלש במסלול המיועד למתקדמים, הציע לאמו לעבור ולהצטרף אליו. היא נענתה, אך זמן קצר לאחר מכן איבדה את שיווי המשקל ונפלה. היא נחבלה בברכה הימנית וסבלה מקרעים ברצועה הצולבת.

תביעה

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

עו"ד זהר וכנר

מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

ב-2013 הגישה האישה תביעה נגד מפעילת המקום, חברת "סקי גלבוע", ונגד חברת הביטוח שלה, "הראל", בטענה שהן אחראיות לתאונה ולנזקיה. לדבריה סופק לה ציוד גלישה שאינו תואם את מידתה, לא קוימה הדרכה יעילה, והמפעילה התרשלה כאשר לא הזהירה אותה מגלישה במסלול למתקדמים.

הנתבעות כפרו בטענות אלה וביקשו לייחס לתובעת אחריות מלאה לנזקיה. לטענתן, היא זו שהתרשלה כאשר פעלה בניגוד להנחיות ולקחה סיכון כאשר עברה מסלול על דעת עצמה. הן הגישו טופס חתום על ידי התובעת, שלפיו משתמשי המסלול מודעים לסכנות שבעצם הגלישה, ומצהירים מראש על אחריותם האישית לכל נזק שייגרם להם כתוצאה מכך.

התובעת ובני משפחתה אישרו שחתמו על הטופס, אך מבלי שעיינו בו, וזאת משום שלחצו עליהם לחתום עליו במהרה כדי לקחת את ציוד הגלישה. במהלך הדיון התקבל הרושם שבזמן התאונה אכן ניתן היה לעבור מהמסלול של המתחילים למסלול המתקדמים המסוכן והתלול יותר באין מפריע.

לא פטורה מאחריות

השופט אורי גולדקורן הבהיר כי גם כשאדם ויתר לכאורה מראש על זכות תביעתו בגין נזקי גוף, הרי שהוויתור אינו תקף כאשר הנזק נגרם כתוצאה מחריגה מהנהלים, מה גם שבמקרה זה, לתובעת לא הייתה אפשרות להתעמק בהבנת משמעות החוזה. לכן, הסביר השופט, מפעילת המקום לא קיימה את חובתה ליידע את התובעת על פרטי החוזה, כך שהטופס החתום אינו משחרר אותה מאחריות לנזקי גוף.

בנוסף קבע השופט שהנתבעת נכשלה בכך שלא נקטה אמצעים שימנעו כניסת גולשים מתחילים אל שטח המסלול למתקדמים. "הנתבעת הייתה יכולה וצריכה לצפות כי אם היא לא תאסור על גולשים מתחילים את הכניסה למסלול למתקדמים, הם עשויים לגלוש במסלול זה, וכמי שאינם מיומנים - עלולה גלישתם להסב להם נזק גוף." כתב השופט.

עם זאת, טענת התובעת שלפיה לא סופק לה ציוד מתאים נדחתה על ידי השופט, שהסביר כי הייתה לה אפשרות לבקש להחליף אותו לפני יציאתה למסלול. כמו כן, הוא ביקר את התנהלות התובעת, שקיבלה את עצת בנה לעבור למסלול גלישה אחר.

לדברי השופט, העובדה שהמסלול השני היה ריק הייתה אמורה להדליק "נורה אדומה" אצל התובעת, ובמיוחד על רקע הצפיפות ששררה במסלול הראשון. התוצאה היא שלתובעת יוחסה אחריות בשיעור של 25% מהתאונה. לסיכום, השופט הגיע למסקנה שמפעילת המסלולים התרשלה, כך שהיא וחברת הביטוח שלה יחויבו בפיצוי האישה על נזקיה, בהפחתת רבע מהסכום שייפסק.