"אנשים מופתעים שאני אבא לשני ילדים"

האתגר המשמעותי ביותר של גברים ונשים שחיים עם נכות הוא אתגר הזוגיות והקמת המשפחה. זהו אתגר המבוסס על סטיגמות, תפיסות מוטעות ודעות קדומות אך התוצאה שלו היא הקשה ביותר - בדידות.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, כמחצית מהנכים המוגדרים קשים (100%) בגילאי 18-65 אינם נשואים, וכפועל יוצא, רובם גם אינם הורים. בכך מודרים הנכים מאחת מחוויות החיים המשמעותיות ביותר - זוגיות והורות. הבידוד החברתי והאישי מעמיק והופך לפצע אישי, שהוא גם פצע חברתי.

עוד בערוץ הורים:

- הילדה שגדלה מול המצלמה

- "הרגע שהבנתי שאין יותר שנת צהריים"

- רוצים לעודד את הילד? ותרו על "מדהים"

פחד להקים משפחה

כמו רבים מחברי, לאשתי ולי היו פחדים רבים לפני הקמת המשפחה. למרות שבעבר כבר למדנו ביחד שניתן לעשות הכול, רק צריך למצוא את הדרך, לא ידענו איך זה יהיה בדיוק עם ילדים, שהטיפול בהם קשור גם בהרבה בעבודה פיזית שאיני יכול לבצע.

בועז וילדיו (צילום: כרמל ורניה)

ההחלטה הייתה שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל אחד עושה את המקסימום שהוא יכול וכך זה למעשה עד היום. אין ספק שלבת זוגתי שירלי יש חלק ענק בהצלחה של המפעל המשפחתי שלנו, מאחר והיא לקחה על עצמה, ובשמחה גדולה, את מרבית האחריות הפיזית על הטיפול בילדים. יחד עם זאת, מהר מאוד הבנו שלהיות הורה זה הרבה יותר מאשר להחליף חיתול או לקלח, והילדים שלנו למדו שאבא שלהם מיוחד, מה שעושה גם אותם לילדים מאוד מיוחדים.

החברה מקבלת את ההורות שלי באופן אמביוולנטי – מצד אחד עבור מרבית האנשים שמכירים אותי שנים רבות, היה הדבר טבעי לחלוטין. יחד עם זאת, למרבית האנשים שאני נתקל בהם במקרה, הרעיון שאדם שחי עם מגבלה יכול להיות הורה הוא נועז ויוצא דופן והם כמעט לא מעלים אותו על דעתם. כך, פעמים רבות, כאשר אני מתגלגל עם הילדים ברחוב, רוב האנשים אפילו לא מעלים על דעתם שאני אביהם הביולוגי.

אנשים מקשרים נכות עם אומללות, עם קושי, ולא עם דברים חיוביים כגון הורות וזוגיות. במרבית המקרים, כשאנשים מגלים שאני אבא לשני ילדים, הם משתמשים בביטויים כגון "מעורר השראה" או "גיבור". אני חושב שזה דבר שלילי. ברגע שזה יהפוך לנורמה והורים נכים לא ייחשבו גיבורים יוצאי דופן, אז נדע שעשינו כברת דרך.

הצלחות קטנות מרגשות אותנו

הדילמות העיקריות שלנו בגידול הילדים נוגעות לשיתוף שלהם במגבלות של אבא - באיזה גיל ואיך להסביר להם את עניין המגבלה ואיך לעזור להם לקבל את זה שיש להם אבא מיוחד, ושיש לו אפילו יתרונות (כמו גלגלים לדוגמה). לצערנו הרב אין הרבה מידע והכוונה בנושא.

הצלחות קטנות שמרגשות אותנו, כמו כל הורה, קשורות בפעולות יומיומיות שאני מצליח לעשות עם הילדים, טיול בפארק, מקלחת, משחק משותף בגן שעשועים. לו הייתי פוגש את עצמי של לפני 20 שנה והייתי מספר לעצמי שאני אתנדנד עם הבן שלי על נדנדה בגן השעשועים כנראה שלא הייתי מאמין.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

מאחר וקיימת קורלציה חזקה בין עיסוק בספורט נכים פראלימפי ובין פריצת מעגלי הבידוד החברתי, מן הטבעי הוא שמצאנו לנכון להעלות למודעות את נושא ההורות והנכות. הרעיון נולד מהשטח, מהחוויות האישיות של הספורטאים הפראלימפיים שלנו, ומהרצון שלהם לחלוק את סיפוריהם האישיים מעוררי ההשראה.

הרעיון הזה נפגש עם היצירתיות והמחויבות של אחד ממתנדבי מרכז הספורט לנכים, כרמל ורניה, שהוא גם צלם חובב – שלקח על עצמו את המשימה לעקוב ולצלם אנשים ונשים החיים עם נכות וגם הצליחו להקים חיי זוגיות ומשפחה. התוצאה היא סדרת צילומים מרתקת המתארת את האתגר הכפול של הורות ונכות.

תמונות מהתערוכה מחיי היום יום של האבות והילדים:

(צילום: כרמל ורניה)

(צילום: כרמל ורניה)

(צילום: כרמל ורניה)

(צילום: כרמל ורניה)

(צילום: כרמל ורניה)

תערוכת הצילומים תוצג במרכז הספורט לנכים של איל"ן ברמת גן במהלך מאי. הכניסה ללא תשלום.

הכותב הוא מנהל מרכז הספורט איל"ן רמת גן, נכה היושב בכיסא גלגלים, נשוי ואב לשני ילדים, שחקן טניס פראלימפי