לשרוד את התופת: העדויות של הניצולים
משה שמע את הירי בהוריו בעת שהיה קבור במחסן חציר, רחל ברחה לבלוק הסמוך באושוויץ ושרדה, אליעזר נמלט במהלך צעדת המוות, יוסף לא שוכח את הדמעות של אימא, והאחים נתנזון נזכרים באבא שהיה מתקלח בחומץ כדי להסיר את ריח הגופות. עדויות הניצולים שהקימו משפחות לתפארת
הם היו ילדים בתקופת השואה, חלקם נערים צעירים. כיום רובם הגדול כבר עבר את גיל 80. קרוב ל-200 אלף ניצולי שואה חיים בישראל, ורבים מהם רוצים – גם בגיל מאוחר מאוד – להעביר לדורות הבאים את סיפוריהם ועדויותיהם על הזוועות שעברו הם ובני משפחותיהם בשעה החשוכה ביותר של האנושות. אותם ניצולים ששרדו את התופת הקימו בשנים שחלפו משפחות לתפארת, והם סבים לנכדים ואף לנינים, אבל את שאירע הם לא שוכחים, אפילו לא לרגע. בשיחות עם ynet הם מסרו את עדויותיהם כדי שגם אנחנו נזכור, ולעולם לא נשכח. לחצו על התמונות כדי לקרוא את העדויות במלואן.
העדות של רחל גרינפלד (כתבת: רעות רימרמן, עריכה: אסף אושי, צילום: אלי סגל)
אליעזר גרינפלד מעיד: כך שרדתי בשואה (כתבת: רעות רימרמן, עריכה: אסף אושי, צילום: עידו ארז)
האחים נתנזון מעידים על השואה ברומניה (כתבת: רעות רימרמן, עריכה: אסף אושי, צילום: ליאור פז)
העדות של שלום פרונט (כתבת: רעות רימרמן, עריכה: אסף אושי, צילום: יד ושם)
עריכה: טליה פליקס וסער הס | ריכוז והפקה: אור רוזנטל ויוליה פורטוס | גרפיקה: קוסטיה פרמיאקוב
לפנייה לכתב/ת 
יוסף מילר, אז והיום
צילום: אביהו שפירא
מומלצים
