במדי האסיר ממאוטהאוזן: "מי יכול לדמיין ילד נחנק למוות?"
בקרקוב התקיים כנס משפטנים לציון 80 שנה לחוקי נירנברג ו-70 שנה למשפטי הפושעים. הניצול אדוארד מוסברג נאם בפניהם: "ניסו להרוג אותי, חובתי לספר". השרה שקד תקפה: "שופטים נאצים הפכו לעמוד התווך גם בגרמניה החדשה"
"נירנברג – בין שנאה לצדק". באוניברסיטת יגלוניה בקרקוב שבפולין התקיים היום (ד'), ערב יום השואה, כנס לציון 80 שנה לכינון חוקי נירנברג של גרמניה הנאצית, ו-70 שנה לפתיחת המשפטים נגד פושעי המלחמה שהתקיימו גם הם בעיר. בכנס, שנערך ביוזמת ארגון "מצעד החיים", השתתפו משפטנים בכירים מהעולם, בהם התובע הראשי לשעבר של בית הדין הבינלאומי בהאג, לואיס מורנו אוקמפו, ונשיא בית המשפט העליון של רואנדה, סאם רוג'יג'י.
אחד משיאי הכנס הייתה עדותו של אדוארד מוסברג, ניצול שואה שעלה לדוכן לבוש בבגדי האסיר שלו ממחנה הריכוז מאוטהאוזן, וסיפר במשך דקות ארוכות על הזוועות שחוו הוא ובני משפחתו. "מישהו יכול לדמיין את הזוועה? לראות ילד נחנק למוות? שואף את נשימתו האחרונה? מישהו יכול להבין?", שאל את הנוכחים.
מוסברג הציג שוט שבאמצעותו הוכה והסביר: "ניסו להרוג אותי איתו, הכו אותי נמרצות. ניסו גם להטביע אותי, אבל שרדתי. אשתי ראתה את אמה נשלחת למוות ונשרפת. זוהי חובתי לספר. אשתי, שאותה פגשתי במחנות, עדיין מתעוררת וקוראת בשמה של אמה. לאחר מכן היא קוראת לי להטביע אותה, כפי שהטביעו את אחותה". בסיום עדותו הקהל עמד דקת דומיה לזכר הנרצחים.
בראש הכנס עמדו המשפטנים פרופ' ארווין קוטלר ופרופ' אלן דרשוביץ'. "זהו יום היסטורי", אמר פרופ' קוטלר. "זהו יום שעוסק במה שלמדנו, ובמה שאנחנו חייבים לעשות על מנת להבטיח שרצח עם נוסף יהיה דבר שאינו ניתן לביצוע".
בסיום הכנס חתמו הנוכחים על הצהרה משותפת המגנה רצח עם והסתה, וקראו לקהילה הבינלאומית "לנקוט יד קשה כדי לעצור את הזוועות המתרחשות מסביב לעולם".
בכנס השתתפה גם שרת המשפטים איילת שקד, שתוביל מחר את "מצעד החיים" בפולין. היא הפתיעה כשתקפה בחריפות את התנהלות גרמניה לאחר המלחמה: "באופן מעורר חימה, שופטים נאצים רבים ופקידים במערכת הפכו לעמודי התווך ולבסיס להקמתה של מערכת המשפט של גרמניה החדשה. בתחילת שנות ה-60, כ-80% מהשופטים בבתי המשפט הפדראליים בגרמניה היו שופטים בתקופת הנאצים. אנחנו יכולים לקבוע היום בבהירות כי תהליך ה'דה-נאציפיקציה' של מערכת המשפט הגרמנית נכשל".
שקד קישרה בין האנטישמיות של אז לתנועת ה-BDS ולהתבטאויות שהביאו להשעיית חברים במפלגת הלייבור בבריטניה. "אנו עדים למתקפות אנטישמיות בלבה של אירופה", הוסיפה. "אנו מרגישים שנאה אנטישמית דווקא ביבשת שהייתה צריכה ללמוד את השיעור החשוב מכל. האם אירופה באמת למדה מלקחי השואה?
"רק לאחרונה שמענו חבר פרלמנט אירופאי מאשים את ישראל בזיוף טרור הסכינים. רק לפני כמה ימים שמענו את ראש עיריית לונדון לשעבר, מר קן ליוינגסטון, אומר שהיטלר היה ציוני, או חברת פרלמנט אחרת שמציעה להעביר את ישראל לארצות הברית. אני קוראת למנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורביין לצאת בהצהרה ברורה ולהביע את מחויבותה של המפלגה במלחמה נגד האנטישמיות".
משתתפת נוספת הייתה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, שסיפרה שסביה, שנותרו בפולין בתחילת שנות ה-40, שיגרו טרם מותם בגטו את הגלויה האחרונה בחייהם, להוריה, לרגל לידתה בתל אביב.
בהמשך היא מתחה ביקורת נוקבת על מוסדות המשפט הבינלאומית אשר נכשלים במאבק בהפרות זכויות אדם בכל העולם, לטענתה בשל מעורבות אינטרסים פוליטיים. לדבריה, אף שקיימים מנגנוני אכיפה בינלאומיים נגד תופעות של הפרת זכויות אדם, גזענות, אנטישמיות וחוסר סובלנות דתית, הקהילה הבינלאומית נכשלת במניעתן בשל הפוליטיקה הבינלאומית: "ישראל היא המדינה הסובלת הכי הרבה מאי צדק ואפליה במוסדות הבינלאומיים בשל שיקולים פוליטיים זרים".
ביניש קראה למצוא נוסחה ומסגרות חוקיות כדי להפריד את החוק הבינלאומי העוסק בזכויות אדם מכל מעורבות פוליטית: "החובה שלנו כשופטים ברחבי העולם היא להגן על זכויות אדם ואסור לנו לעצום עיניים ולו לרגע אחד".
לפנייה לכתב/ת 
