מאות שמעו את עדותו של ניצול שואה בבית חולים: "חובה לספר"
יואל וולף משתף את סיפורו בכל שנה, אך אתמול אושפז בשערי צדק. נכדתו רצתה לגייס בפייסבוק כמה חברים שיגיעו לבית החולים לשמוע את עדותו, ובתוך שעות הגיעו כ-200 אנשים למקום. "לא ציפינו להיענות הזו", סיפרה. בית החולים הקצה למשפחה אולם שלם. בתל אביב התאספו מאות ל"מצעד למען החיים"
כ-200 בני אדם התייצבו הערב (ד') בבית החולים שערי צדק בירושלים כדי לשמוע את עדותו של ניצול השואה יואל וולף, לאחר שנכדתו, עידית שפירא, פרסמה פוסט בפייסבוק הקורא לחבריה לשמוע את סיפורו. "כל שנה מספר סבא שלי את הסיפור שלו ביום השואה", כתבה שפירא, שסבה אושפז אתמול, "אבל הוא לא יכול לצאת עכשיו". תוך שעות ספורות הגיעו המונים לבית החולים, שנענה גם הוא ליוזמה והעמיד לרשות המשפחה אולם שלם. "חשבנו שיגיעו חמישה או עשרה, לא ציפינו להיענות כזו", סיפרה הנכדה ההמומה. במקביל התאספו מאות בכיכר הבימה בתל אביב ל"מצעד למען החיים".
"הוא מנצל כל הזדמנות, מבחינתו זה ממש חובה לספר את הסיפור ולהפיץ אותו כמה שיותר", אמרה שפירא. אתמול התאשפז וולף, תושב אפרת, בבית החולים, ובני המשפחה ביקשו להזמין כמה מכרים למקום כדי לאפשר לו לשמור על המסורת. "תמיד הוא היה מגיע עם סבתא שלי ולפני שנה סבתא שלי נפטרה", כתבה שפירה בפייסבוק. "זו הפעם הראשונה שהוא לא יספר את הסיפור שלו ביום השואה".
התגובות לפוסט לא איחרו להגיע והדהימו את הנכדה. "לאחר שהעליתי את הפוסט התקשרו אליי המון אנשים, השאירו לי הודעות בפייסבוק ובוואטסאפ", סיפרה. "תכננו לערוך את השיחה בחדר המשפחה בקומה, אבל הבנו שלא יהיה שם מקום". בית החולים שערי צדק נענה סייע למשפחה להתמודד עם כמות המבקרים הגדולים והעמיד לרשותה אולם עם מערכת הגברה.
וולף, בן 91, נולד וגדל בקרקוב. בזמן המלחמה שהה בגטו וחבר למחתרת. בזכות מראו הארי, שיער בלונדיני ועיניים כחולות, הוא יצא לשליחויות מחוץ לגטו. באחת השליחויות הוא הציל ילדה בת 4, שאותה העביר למקום מסתור. במשך 60 שנה חיפש את אותה ילדה, ורק לפני שנים אחדות הצליח לאתר אותה בבלגיה. כשהרסו את גטו קרקוב הוא הועבר למחנה פלשוב, שם שהה עד סוף המלחמה עם אחיו. בסיום המלחמה החליט לעלות לארץ, אך ספינת המעפילים שבה נסע נתפסה על ידי הבריטים והוא הוגלה לקפריסין. כיום, הוא מסתכל בנחת על שלושת ילדיו, 13 נכדיו ו-27 ניניו.
צועדים בתל אביב: "הניצולים הם התמרור שמראה את הדרך"
היום התאספו כ-400 בני אדם בכיכר הבימה בתל אביב כדי להשתתף ב"מצעד למען החיים" של עמותת אביב למען ניצולי השואה. זוהי השנה הרביעית שבה מתקיים המצעד ומטרתו לזכור גם את הנרצחים וגם את ניצולי השואה שעדיין חיים כיום במדינת ישראל.
הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, דור שני לשואה, נאם בפני הקהל שהגיע למקום: "אנו ממשיכים את הורינו, מקימי המדינה, וחשוב שנכבד כל אדם באשר הוא אדם, במיוחד את שורדי השואה. אפילו הגיבורים ביותר לא יכולים לדמיין דבר שכזה, ואני מצדיע לכוח שהיה לשורדים לקום מחדש, להשתקם ולהקים משפחות ואת הארץ הזאת. הם התמרור שמראה לנו את הדרך קדימה".
גילי גודיס-אברוך הגיעה למצעד עם סבתה אדית וייס, ניצולת שואה. "היה מאוד חשוב לנו להגיע לפה היום", סיפרה. "סבתי משתתפת בכל שנה במצעד. זה שונה מאוד מלשבת בבית ולראות את הסרטים. לא נשארו המון ניצולי שואה ולכן זה הכי חשוב לצאת לרחוב ולתמוך בהם. סבתא סיפרה במשך השנים לכל המשפחה את מה שהיא עברה ואנחנו תמיד לוקחים את הסיפור הזה איתנו".
שלמה אדלר, ניצול שואה מפולין, הודה לחסידי אומות העולם שהצילו אותו. "ניצחתי הודות לחשדנותי, כל הזמן הזהרתי אנשים לא להיכנס למחנות האלה, ואני לא הסכמתי ולא נכנסתי למחנות. העמותה עזרה לי כל כך הרבה ועדיין עוזרת וחשוב שתמשיך לעזור לכל השורדים, לתמוך בהם ולאפשר להם להתקיים בכבוד".
בין הצועדים היו כ-20 ניצולי שואה, וכן בני נוער ואזרחים רבים. הצעדה יצאה מכיכר הבימה, לאורך שדרות רוטשילד ובסופה שרו ההולכים את שירת התקווה והדליקו נרות זיכרון.
לפנייה לכתב/ת 
