עושים סדר בבלאגן: המאבקים על גיל הפרישה

בעת האחרונה היינו עדים לשני מאבקים חשובים בתחום דיני העבודה: המאבק נגד חובת פרישה בשל גיל והמאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים. מאחר שששני המאבקים עוסקים בסוגיות גיל הפרישה, רבים מתבלבלים ביניהם וטועים לחשוב כי המאבק לביטול חובת פרישה בשל גיל, פוגע במאבק לשימור גיל הפרישה המוקדם יותר של נשים. אך לא כך הדבר.

• לקראת צונאמי של פנסיונרים: המדינה לא נערכת
• נדחתה העתירה לביטול חובת הפרישה בשל גיל
  

בפועל, מדובר בשתי סוגיות שונות ונפרדות לחלוטין. גיל הפרישה הוא הגיל בו מותר לעובד לפרוש בשל גילו, לצאת לגמלאות ולקבל את הפנסיה לה חסך כל חייו הבוגרים, זאת מבלי לשלם קנס בשל פרישה מוקדמת. נכון לכתיבת שורות אלה, גיל הפרישה עומד על 62 לנשים, ו-67 לגברים.

המאבק לביטול חובת פרישה בשל גיל מתמקד בביטול הזכות הקיימת כיום על פי חוק, לחייב עובד לפרוש בעל כורחו מן העבודה, בשל גילו בלבד, בהגיעו לגיל 67. לפני כשבועיים דחה בג"ץ, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, את העתירה לביטול הוראת החוק המאפשר פרישה כפויה בשל גיל, גם אם אותו אדם מסוגל להמשיך לעבוד ואינו מעוניין לפרוש לפנסיה.

(צילום: Shutterstock)

אלא שהמאבק עדיין נמשך - בג"ץ הכיר בפגיעה שחובת פרישה בשל גיל פוגעת בזכויותיו החוקתיות של האדם לכבוד ולשוויון. עוד הוא הכיר, כי לא ניתן להצדיק פגיעה זו בטיעון הנסמך על ירידה בתפקוד העובד המבוגר שכן ירידה כזו לא הוכחה. אך לתפיסת בית המשפט, בחינה מחודשת של האיזון בין זכות העובד לזכויות חוקיות אחרות צריכה להיעשות על ידי הממשלה. במילים אחרות, בג"ץ נותן לממשלה את ההזדמנות לעשות את הדבר הנכון ולשנות את מודל הפרישה הכפויה בישראל.

המאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים

המאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים הוא מאבק נפרד ושונה. מזה שנים מנסה משרד האוצר להעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה לנשים ולהשוות בינו לבין גיל הפרישה לגברים. המטרה היא שנשים לא יוכלו עוד לצאת לפנסיה בגיל 62 ללא קנס של הפחתת זכויות פנסיה בשל פרישה מוקדמת.

כנגד יוזמה זו מתנהל מאבק על ידי מספר ארגונים שונים, הטוענים כי שוק העבודה מפלה נשים באופן שיטתי לרעה, בין היתר בתגמול ובסוג העבודות בהן הן מועסקות (כמו עבודות שירות למיניהן) שהשחיקה בהן גדולה. לפיכך נטען, כי אין לפגוע באחת ההטבות היחידות של הנשים בשוק העבודה, וודאי לא לפני שמתקנים את עוולות הפלייה האחרות שהן חוות.

ניתן לומר, כי חובת פרישה בשל גיל פוגעת במיוחד בנשים הרוצות להמשיך ולעבוד לאחר גיל הפרישה ובכך לפצות עצמן על הפגיעה בקידום שנגרמה בשל היעדרויות ממושכות המוקדשות לגידול המשפחה. אם בכלל, גיל פרישת חובה של הנשים צריך להיות מאוחר מזה של הגברים אם כי לעמדת כותבת שורות אלה, אין כל מקום לגיל פרישת חובה.

בכל מקרה חשוב לא להתבלבל, לטעות ולחשוב, כי המאבק לביטול חובת פרישה בשל גיל פוגע בנשים או במאבק שלהן להמשך קיומו של גיל פרישת רשות נמוכה יותר לנשים הרוצות בכך. לפיכך, אין כל סיבה שגם ארגונים המתנגדים להעלאת גיל הפרישה בשל גיל לא יתמכו במאבק כנגד הפליה בשל גיל. לא משנה באיזה גיל יפרשו, 62 או 67, אין להכריח אף אדם, גבר או אישה, לפרוש רק בשל גילו, אם הוא רוצה ומסוגל להתפרנס בכבוד.

 הכותבת היא מובילת המאבק לביטול פרישת חובה בשל גיל