ילדים זה שמחה - תלוי כמה

ילדים זה שמחה, ברכה והרבה נחת אבל גם הרבה כביסות, בישולים, הסעות וכלים. האם מספר הילדים במשפחה משפיע על התנהלות ההורים וזמן האיכות שלהם? בדקנו עם שישה הורים עם מספר ילדים שונה מה קורה בבית שלהם.  
 

ילד אחד

לירון דויטש, בת 32 , נשואה לליאור, יחד כבר שבע שנים ועם ילד אחד (תום) בן שנה וחצי. עובדת בהייטק. 

- האם ידעת מראש כמה ילדים את רוצה?

"תמיד רציתי שתי בנות. קיבלתי בן ראשון ועכשיו הכול התהפך - לא אכפת לי רק בנים, ואני שוקלת אפילו שלושה ילדים, אבל נעשה אותם אחד אחד ונחליט עם הזמן".

- האם יש לך זמן לעצמך?

"כן, ביחד עם משרה מלאה זה מאוד מאוד קשה למצוא את הזמן אבל למזלי כל פעם שאני רוצה צריכה לצאת אני עושה זאת - מצליחה לשלב ספורט ומפגשי חברות כל שבוע".

- האם אתם אוכלים ארוחת ערב ביחד? 

"לרוב אנחנו מאכילים את תום בנפרד כי הוא אוכל הרבה יותר מוקדם מאיתנו (סביבות 18:00), אבל אם אפשר אנחנו מנסים לשלב, וכמובן בסופי שבוע ארוחות בוקר ביחד".

- מה הדבר הכי מאתגר בחיי המשפחה שלכם?

"עוד לא נתקלנו בקשיים של ממש חוץ מהדברים הרגילים של להיות הורים. עניין היחס ממש עוזר - הוא רק אחד ואנחנו שניים, כך שכשמישהו גמור ממש, חולה או עייף, תמיד השני יכול להחליף אותו. אם אני חייבת לענות תשובה, הייתי אומרת שאנחנו לא מספיק מבלים אחד עם השנייה מחוץ לבית, לבד, בלי תום".

לירון דויטש: "מוצאת זמן למפגשי חברות"

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"כרגע - היחס. שניים על אחד זה בהחלט תענוג. הפחד הוא כאשר הילדים הם הרוב".

- מה היית ממליצה לזוג המתלבט לגבי מספר הילדים?

"מכיוון שיש לי כרגע רק אחד, עוד אין לי דעה קונקרטית בנושא. אבל אני דיי בטוחה שילד אחד זה לא מספיק, במיוחד בשביל הילד".

- מתי אתם מתעוררים בבוקר?

"תום מתעורר בשעות משתנות בהתאם ליום שהיה לו יום קודם. יש ימים שמתעורר בשש וחצי ויש ימים שמתעורר בשמונה. אני עובדת משרה מלאה אבל בשעות מאד גמישות (הייטק) ולכן בונה את היום שלי לפי השעות שלו - כשהוא קם מוקדם אני נשארת קצת בבוקר להיות איתו, כשהוא קם מאוחר אני משתדלת לעזוב לפני שהוא קם כדי לנצל את הבוקר ואז לחזור מוקדם ולבלות איתו יותר זמן אחה״צ".

- מה ההפרש האידיאלי בין הילדים מבחינתך?

"שלוש שנים. יש לי עוד זמן"

שני ילדים

אסתר אוצי'גבה משה, בת 27, נשואה ואמא לאביגיל בת 4 ואריאל בת 6. יועצת תקשורת מתגוררת בלוד.

- האם ידעת מראש כמה ילדים את רוצה?

"רציתי תמיד שולחן מלא עם ארבעה ילדים. גם אני וגם בעלי מגיעים ממשפחות קטנות, לי יש אח קטן ולבעלי אחות גדולה. יש משהו מהנה במשפחה גדולה ורחבה".

- האם הבנות עוזרות בבית?

"באופן מפתיע למרות שהן קטנות הן מאוד עוזרות. הגדולה שלי מוגדרת על תקן 'אמא קטנה' ואחראית על הנעשה בבית כשאני נעדרת. היא אחראית שלא יהיה בלאגן מוגזם ושהחוקים יישמרו, לפעמים היא אפילו מעירה לאבא שלה. הבית שלנו נורא פתוח ומקבל אבל מובן גם לבנות שלכל אחד יש מחויבויות בתוך הבית. אני לעולם לא מסדרת אחריהן, הן יודעות שכל דבר שלא יהיה במקום בסיום הפעילות ייזרק לפח. וכל דבר שלא יישמרו עליו לא יקבלו אותו".

- האם יש לך זמן לעצמך?

"אני חובבת ריצה ידועה, רצה שש פעמים בשבוע, בשעות המוקדמות מאוד של הבוקר, מתעוררת כל יום בין 3 ל-4 בבוקר ויוצאת לריצות של בין 12-40 ק"מ. אחת לשבוע נפגשת עם החברות".

- אתם אוכלים ארוחת ערב ביחד?

אני מבשלת פעמיים בשבוע, וזה מספיק לארבעה ימים. בסופי השבוע אנחנו אוכלים אצל אמא שלי או אצל ההורים של בעלי. יש לנו בדרך כלל ארוחת ערב מסודרת, אבל לפעמים היא מתפקששת כי הבנות בדיוק אכלו לפני ואז רק אני ובעלי יושבים לאכול והן מצטרפות לנשנש".

אסתר אוצי'גבה משה: "למרות שהבנות קטנות הן עוזרות בבית"

- מה הדבר הכי מאתגר בחיי המשפחה שלכם?

"אני חושבת שחלוקת הזמן, לא אשקר, אין לי רגשי מצפון, למרות עבודה תובענית, תחביבים תובעניים אני גם אמא תובענית. אני מצפה מהבנות שלי להיות הכי טובות שהן יכולות להיות וצריכות להיות, מצד אחד אנחנו לא מספיק זמן ביחד, מצד שני במעט השעות ביום שאנחנו מבלות ביחד אני מרגישה שאנחנו מחזקות באמת את הקשר שלנו, הזמן לא מתבזבז סתם, אנחנו יוצרות דברים ומדברות על החיים".

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"מספר זוגי זה תמיד נחמד כי הבנות שלי חברות נורא נורא טובות וחשוב לי שימשיכו להיות כאלה אני מלמדת אותן שיש להן בעולם אחת את השנייה לנצח, אבל אשמח מאוד לעוד שתיים כאלה".

- מה היית ממליצה לזוג המתלבט לגבי מספר הילדים?

"אני חושבת שבסוף הכי חשוב השיקול של המוכנות הזוגית - אם הזוג מוכן להכיל את כמות הילדים אותה הוא מתכנן ולגדל אותם באמת, ולא לתת לאחרים לגדל אותם. אם כן, הרי שזה מבורך ואם לא אז הכול בסוף עניין של בחירה וגמישות ופשרה".

- כיצד היית מגדירה את הקשר בין האחיות? 

"הקשר בין הבנות שלי מדהים, הן בטוחות ש'אנה ואלזה' זה סיפור שמתבסס עליהן. הן תמיד עוזרות אחת לשנייה, דואגות אחת לשנייה והכי חשוב מפרגנות אחת לשנייה. כשהגדולה שלי מלמדת את הקטנה איך מתנהגים, כשהקטנה מדווחת לי שהגדולה דאגה לתת לה נשיקה בגן (הן חולקות חצר בגן) וכו'. הן תמיד שם אחת בשביל השנייה והקשר שלהן מאוד אמיץ. הגדולה מקלחת את הקטנה ולא פעם עוזרת לה להחליף בגדים. לי אין הקשר הזה לצערי כי לי יש אח קטן אחד בפער של תשע שנים ממני. אז לראות אותן מהצד מפוצץ אותי בגאווה והאמת גם בקנאה".

- מתי אתם מתעוררים בבוקר?

"אני עובדת במשרה מלאה פלוס, מתעוררת בין 3:00-4:00 בבוקר לריצה ב-7:00 אני כבר אחרי מקלחת באמצע השבוע מקימה את הבנות ומתחילה את היום".

- מה ההפרש האידיאלי בין הילדים מבחינתך?

"לדעתי ההפרש האידיאלי הוא שנתיים, לצערי בין הבנות שלי לאחים העתידיים שלהם ההפרש כבר יהיה גדול יותר, מאמינה שאתחיל לעבוד על זה בקרוב".

שלושה ילדים

איתמר סולומון, בן 37, אב לשלושה ילדים, נשוי באושר רב לעמית. מעביר את יומי כראש צוות בדיקות תוכנה ואת אחה"צ-ערב-לילה בניסיון לנהל חיי משפחה שפויים. מעבר לזה, בעל הבלוג צופה מהצד

לפני שנולד עופר עבדתי בעבודה מכניסה הרבה יותר אך גם דורשת הרבה יותר מבחינת זמינות ושעות עבודה ומכיוון שאני תמיד ראיתי את עצמי כשותף מלא בניהול משק הבית וחינוך וגידול הילדים עברתי לעבודה שתאפשר לי אפשרות לקחת חלק שוטף בחיי המשפחה".

"כרגע אנחנו עם שלושה, הדיבור אומר שנסגור עם ארבעה ככל הנראה אבל בשלב מאוחר יותר. אנחנו נשואים שמונה שנים וביחד 17 שנה, והמספר הזה תמיד היה ברור לנו. היתה הסכמה כמעט מיידית".

איתמר סולומון: "כרגע יש שלושה ילדים, ומתכננים עוד אחד בשלב מאוחר יותר"

- האם הילדים עוזרים בבית?

"הילדים עוזרים מאוד בבית - הם מייצרים כביסה, כלים, לכלוך והמון יצירות אמנות מהגנים, כך שלא משעמם לנו גם אחרי שהם הולכים לישון. וברצינות, הם עוזרים בעיקר לסדר את הבלאגן שהם משאירים אחריהם (אחרי תחנונים רבים). הם אוהבים לראות אותנו מבשלים אך לא לוקחים חלק פעיל. כנ"ל לגבי תליית כביסה".

- יש לכם זמן לעצמכם?

"אשתי ואני משתדלים שיהיה לנו גם את הזמן ביחד וגם את הזמן לעצמנו. בדרך כלל זה יהיה בשעות אחרי שהילדים נרדמו. אני מודה שאני מנצל את היכולת הזו יותר ממנה - אם זה באימונים או מפגש עם חברים. הייתי שמח למצוא יותר זמן לנגן על הגיטרה אבל נו, שוין, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

- האם אתם אוכלים ארוחות משותפות?

"במהלך השבוע כמעט ולא יוצא לנו לאכול יחד ארוחת ערב, לצערי. הילדים יושבים יחד לאכול ואנחנו עסוקים בלהכין, לדרבן ולהאכיל. בדרך כלל ארוחת ערב כוללת ירקות, ביצה וכריך או ירקות ופסטה בלי כלום כי רק ככה הילדים אוהבים. הקטנה אוכלת הכול והגדולים נהיו בררניים. הם לא תמיד רעבים לאכול ארוחת ערב, מאחר וכשמסיימים את הגן הם אוכלים שם כריך ופעילות אחה"צ מלווה גם היא בנשנוש קל, וכמובן יש להם ארוחת צהרים מסודרת בגנים".

- מה הדבר הכי קשה בחיי המשפחה שלכם?

"לשמור על שפיות ולתחזק את הזוגיות. שלושה ילדים זה לא פשוט. כמעט בכל רגע נתון יש לפחות ילד אחד שדורש תשומת לב ורוב ההתנהלות שלנו איתם היא של אדמיניסטרציות. בבוקר זה לקום, להתארגן וללכת לגנים. בערב זה ארוחה, מקלחות, הרדמות. ובגלל ההפרשים של השנתיים בין הילדים יש לנו את גיל שנתיים הנורא, גיל ארבע האיום וגיל שש האגואיסטי הכל ביחד ובבת אחת. הרבה פעמים צריך למצוא בכוח את הרגע של ללכת הצידה, להוריד את רמת הסטרס ולקפוץ חזרה למים. אנחנו משתדלים שתמיד אחד מאיתנו יהיה על תקן ה'צופה מהצד'. בדרך כלל כשמתכננים הכול מראש הדברים עובדים הרבה יותר חלק אבל לא תמיד אנחנו מתכננים. מבחינת זוגיות - אז כן, מתאפשר לנו לצאת ולבלות ערב ביחד מדי פעם, יותר קשה זה לנסוע ללילה בלי הילדים נניח. לאחרונה יצא לנו לנסוע ללילה אחד בפעם הראשונה מאז שהפכנו להורים. זה הרגיש מאוד מוזר, מצד אחד הרגשה של חופש מצד שני חסר משהו".

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"לכל ילד יש לו את הייחודיות שלו, את החמידות שלו ואת רגעי האושר שלו. כל ילד הוא חוויה בפני עצמה. אתה רואה איך משלושה תינוקות שנראים כמעט אותו הדבר כל אחד מהם פיתח אישיות ותחומי עניין משלו. הרגע הזה שאתה חוזר מיום עבודה הביתה, עייף, לפעמים גם סחוט רגשית ונפשית ושלושה קופיפים קופצים עליך בקריאות שמחה, כמה אושר. זה הרגע שאני מחכה לו כל היום. אני מאמין גם כשיגדלו שהם יוכלו להיות חברים טובים מעבר לעניין ה"אחים". שלושה ילדים זה מספר מצויין - הסיכוי הסטטיסטי לשני המינים הוא גבוה. בנוסף, באימרה חנונית להפליא, כל מישור מוגדר על ידי שלוש נקודות וכך גם משפחה. כן, אנחנו רוצים ארבעה בסופו של דבר אם יתאפשר, אבל המינימום שהיה תמיד באוויר הוא שלושה".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

- מה היית ממליץ לזוג המתלבט לגבי מספר הילדים?

"אנחנו דור שבו הנטל הכלכלי על משפחה הוא כבד. יוקר המחיה בשמים - אם זה במוצרי צריכה בסיסיים - מזון, מסגרות לילדים, ביגוד וכו' ואם זה בדברים שמעבר - דירה, רכב, גנים פרטיים וכאלה, אז כמובן ששיקול כלכלי הוא משהו שלצערנו צריך להלקח בחשבון. מעבר לזה צריך לחשוב על כמה אתה מוכן להקריב מעצמך ומהזוגיות לטובת הילדים. יש אנשים שלא מוכנים להתפשר על איכות החיים שלהם כאינדיבידואלים ולכן יעדיפו פחות ילדים לטובת העניין, וזה מאוד לגיטימי. גם לתחום העיסוק וזמינות ההורים לטפל בילדים יש משקל. לא הייתי רוצה להביא ילדים לעולם כשאין לי את האפשרות להיות שותף לדרך שלהם. וכמובן הרצון במין מסוים של הילדים - אם למישהו קריטי שיהיו גם בנים וגם בנות אז יש לזה משקל בכמות הילדים".

- כיצד היית מגדיר את הקשר בין האחים?

עופר בן 6, ליאור בן 3.5, וניר בת שנה וחצי. מה שמדהים הוא זה שהם מבינים בדיוק מתי הם יכולים לריב בלי חשבון ומתי הם צריכים לדאוג אחד לשני. כשאנחנו יוצאים מהבית עופר כל הזמן דואג גם לליאור וגם לניר, שם לב שלא יתרחקו או קורא לנו במידה ומישהו מהם צריך עזרה. בבית הם הרבה יותר רבים, למעשה רוב הזמן רבים. עופר מפאת גילו יותר דומיננטי והקטנים רבים על מקומם בהיררכיה".

- ספר על סדר היום שלכם

"בבוקר עמית מתעוררת בשש וחצי ואני מתעורר לקראת שבע. עמית מעירה את ניר, מארגנת אותה ולוקחת אותה לגן (עמית משתמשת ברכב המשפחתי בדרך כלל) ואני קם בשבע, מארגן את שני הגדולים שמתעוררים בין שש וחצי לשבע וחצי, מכין להם תה או שוקו ולוקח אותם לגנים. מאחר ואני עם קטנוע אני פחות מושפע מהפקקים. עמית בדרך כלל מוציאה אותם מהגנים ואני משתדל לקחת 'דאדי דיי' אחת לשבוע ולהוציא אותם בעצמי. פעם-פעמיים בשבוע אנחנו נעזרים גם בשירותי סבתא או דודה להוציא חלק מהם מהגנים".

- מה ההפרש האידיאלי בין הילדים מבחינתך?

"אני חושב שההפרש באידיאלי הוא 4 שנים, אנחנו עשינו הפרש של שנתיים ובראיה לאחור זה קרוב מדי. ילד בגיל ארבע כבר מבין, אפשר לדבר איתו, להסביר לו, אפשר לשתף אותו יותר במה שקורה ולהיעזר בו. מעבר לכך, יש יותר זמן להשקיע בילד הבא אחריו כי הוא כבר מספיק בוגר ויודע להסתדר גם לבד. כמובן שההפרש הוא גם פונקציה של הגיל בו מחליטים שהגיע הזמן לילדים כי לגיל יש השפעה גם על תהליך ההריון וגם על גידול הילדים.

"יש לי נוסחה להורים לעתיד (חנון כבר אמרנו, כן?) - הדבר הפיזי האחרון שאתה עושה לילד שלך שאחריו כבר אפשר להגיד שהוא 'גדול' זה לנגב לו. בשביל לדעת את ההפרש האידיאלי בין הילדים הרלוונטי אליך צריך להשתמש בנוסחא הבאה:

x - הגיל שלך בו אתה רוצה להפסיק לנגב לילד האחרון

y - הגיל הנוכחי

s - הגיל הממוצע בו הילד נחשב ל"גדול" מבחינתך

z - מספר הילדים הרצוי

d - ההפרש בין הגילאים

ואז למעשה:

d = (x-s-y)/z

ארבעה ילדים

שרונה מלול, בת 42, נשואה 16 וחצי שנים לשלומי, הורים לארבע בנות בגילאים 5, 8, 13 ו-15. כרגע גרים בגרמניה מטעם עבודתו של שלומי.

- האם ידעת מראש כמה ילדים את רוצה?

"תמיד רציתי שלושה ילדים. אני בת יחידה ורציתי הרבה ילדים. אצל החילוניים שלושה זה מכובד. לאחר שאבי נפטר רציתי עוד ילד וככה נולדה שחר הקטנה".

האם הבנות עוזרות בבית?

"הבנות לא עוזרות, למעט כביסה שפשוט הודעתי שיותר אני לא מכבסת להן ושיכבסו לבד. מדובר על הגדולות בלבד. יום לפני שמגיעה המנקה אני מתחילה להתחנן שיסדרו את החדרים שלהן. שחר מסדרת את חדר המשחקים שלה למופת. בהחלט יש לגדולות מה ללמוד ממנה".

- יש לך זמן לעצמך?

"התחביב שלי הוא לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. לאחר שנים כעורכת דין ולאחר שלא מצאתי את עצמי במקצוע הזה, החלטתי לעשות הסבה ולמקצוע שיספק וימלא אותי. מטרתי היא עבודה עם אוטיסטים".

- אתם אוכלים ביחד ארוחות משפחתיות?

"אנחנו משתדלים לאכול ארוחת ערב ביחד. לא תמיד זה הולך אבל בסופי שבוע שמים דגש רב יותר".

- מה הדבר הכי מאתגר בחיי המשפחה שלכם?

"למצוא לאן לצאת ביחד בגלל הפרשי הגילאים. מה שמתאים למתבגרות לא מתאים לגיל חמש וההיפך".

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"היתרון הגדול מבחינתי זה שתמיד יהיה להן על מי לסמוך. אני חווה קושי רב כבת יחידה במישור הזה ושמחה שלהן יהיה קל יותר בחיים".

שרונה מלול: "מתקשים למצוא מקום לטייל שיתאים לכל הילדות"

- מה תמליצו להורים לעתיד שמתלבטים כמה ילדים להביא?

"שלושה ילדים זה משפחה. מצד שני זו קביעה שאולי לא מתאימה לכל אחד. הכי חשוב זה לבוא ממקום של שכל. לא להצטער אחר כך כשכבר לא יהיה מה לעשות".

- איך הקשר בין הבנות?

"בין הגדולות יש הפרש של שנה ותשעה חודשים. בשלב מסויים ממש גדלו ביחד. יש ביניהן קשר טוב למרות כל 'הלוואי ותמותי' וכל הברכות האחרות שהן מברכות אחת את השניה אבל לפעמים אני מסתכלת וממש מתמלאת קנאה".

מה הסדר יום שלך?

"בגרמניה אני לא עובדת. הן בגלל קשיי שפה, והן בגלל שתכלס אין לי צורך. אני לומדת ומעצימה את עצמי. בבוקר קמים בשש וחצי וההסעה לוקחת את הבנות בשבע ורבע לבית הספר".

- מה לדעתך ההפרש האידיאלי בין גילאי הילדים?

"ההפרש האידיאלי לדעתי הוא כמו בין הגדולות שלי אבל זו עבודה קשה מאוד בהתחלה. את הפירות קוצרים אחר כך".

חמישה ילדים

- האם ידעת מראש כמה ילדים את רוצה?

"רצינו 6-7 ילדים. קיבלנו חמישה וגם זה עם הרבה ניסים, בעיות וטיפולים, לכן יש לי היום הכרת תודה גדולה לאלוהים שיש לי חמישה ילדים בריאים, מוצלחים ויפים".

- האם הילדים עוזרים בבית?

"כל ילד אחראי לחדר שלו ולחפציו. בנוסף, הם עוזרים בסידור הבית ובניקיון כללי ולחלקם יש תפקידים קבועים".

- האם יש לך זמן לעצמך?

"כשהילדים היו קטנים היה יותר קשה ליצור לעצמי מרווחי זמן לתחביבים או לזמן פנוי. בכל זאת, בעלי ואני לא ויתרנו על דייט זוגי סולו, רק שנינו, לפחות פעם בחודש. לקחנו בייביסיטר ויצאנו. כיום כשהילדים גדלו, יש לי הרבה יותר זמן לחזור לתחביבי הישנים, לפתח חדשים, ללמוד, להתעמל ולצאת".

- האם אתם אוכלים ארוחות משותפות?

"ארוחת ערב ביחד אבל לא כל ערב וגם לא כולם נמצאים. כשהיו קטנים, כן. אני בדרך כלל מבשלת מה שבא לי או שמישהו מציע משהו שמתחשק. כולם מארגנים ועוזרים במה שאפשר, בעיקר אחרי".

- מה הדבר הכי מאתגר בחיי המשפחה?

"לשמור על בית מסודר ונקי כל הזמן. לפעמים יש ריבים בין הילדים על מי יעשה מטלה כלשהי ועל כמה לעשות".

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"היתרון בהרבה ילדים זה שתמיד יש מישהו בבית. בוודאי אם יש איזושהי בעיה, הנטל מתחלק בין יותר אנשים וזה יותר קל, וכשיש שמחות או אירועים זה הרבה יותר כיף לחגוג בגדול. אפילו שולחן שבת שסביבו יושבים כל המשפחה בתפוסה מלאה זה כיף גדול. צחוקים ושיתופים ודיונים מעניינים".

- מה תמליצי להורים לעתיד שמתלבטים על משפר הילדים?

"לזוגות יש מכלול שיקולים: כדאי להסכים מראש כמה ילדים מתאים ורוצים אבל לא לסגור אופציות ליותר. אני סגרתי, וכשרציתי עוד, כבר לא יכולתי. כמו כן, לדעת שאתם בשלים לזה ומאד מוכנים. זה לשנות פאזה ואת כל המערך הזוגי והמשפחתי (בעיני-לטובה). שני בני הזוג חייבים להיות שותפים מלאים בהכול. השיקול הכלכלי הוא כמובן חשוב, אבל לעניות דעתי הוא האחרון ברשימה. אם אתם כל כך רוצים ואוהבים ילדים, תביאו. מסתדרים".

- מה ההפרש בין הילדים ואיך הקשר ביניהם?

"איתמר - 26, אוריה - 24.5, אריאל - 23, מעיין - 18.5 ומתן בן 15. אני גם סבתא לנכדה - רונאל, בת שנתיים. הילדים בקשר מאוד עמוק וטוב. יש ביניהם 'זוגות' ויש שפחות חברים אבל ממש בקטנה. כשהיו קטנים רבו יותר אולם משבגרו וגדלו, הם כולם בקשר חם, משתף וחברי. גיליתי שילד הסנדוויץ' שלנו הוא הדבק המחבר בין כולם. הוא הציר המרכזי, חבר של כולם.

- איך נראה הבוקר שלך?

"אני קמה ב-6:00 כל בוקר. מעירה את הילדים ב-6:30 או 6:45. כשהיו קטנים הכנתי כריכים. כיום הם קמים עצמאית ומכינים לעצמם את ארוחת הבוקר".

מה לדעתך ההפרש האידיאלי בין גילאי הילדים?

"הרווח האידיאלי בעיני בין ילדים הוא 2-3 שנים".

שישה ילדים

תמר וינברג, בת 45, נשואה ליהודה מזה 25 שנים ואמא לשישה ילדים. גרים במושב דתי ברמת הגולן, עוסקים בחקלאות ואוהבים את המרחבים.

- האם ידעת מראש כמה ילדים את רוצה?

"מאחר ושנינו מגיעים ממשפחות גדולות (אני 7, הוא 5) שישה לא נתפס בעינינו כמספר חריג. ידעתי שאני רוצה לפחות ארבע ילדים, ותמיד אמרתי שאם יהיה כוח אחרי הארבעה, אז עוד אחד או שניים. אחרי הארבעה הראשונים הרגשתי שידי מלאות עבודה, ואחרי הפסקה ארוכה הגיעו שתיים בהריון אחד, כך שלמעשה צדקתי בהערכה הראשונית".

- האם הילדים עוזרים בבית?

"הילדים עוזרים בדברים שקשורים אליהם כמו סידור החדרים וניקיונם, קיפול וחלוקת כביסה וכן עריכה ופינוי שולחן. אין תורנות קבועה ואני תמיד צריכה לבקש ולעיתים לנדנד. אני מאמינה שכולנו, שגרים בבית, צריכים לשאת בעול אחזקתו, כל אחד לפי מידת יכולתו ופניותו. מכניסה את כולם באהבה למטבח כי אני מאמינה שידע בסיסי בבישול הוא בגדר חובה לכל אדם".

תמר וינברג: "אחרי הארבעה הראשונים הרגשתי שידי מלאות עבודה"

- יש לך זמן לעצמך? 

"את הזמן לעצמי אני יוצרת. מאחר והבנות עוד צעירות מכדי להישאר לבד, והגדולים כבר לא בבית בשביל שמרטפות, אני לוקחת בייביסיטר מדי פעם לאחרי צהריים של קניות או בילוי ערב עם חברות. מבחינתי זה נחוץ כמו חמצן".

- האם אתם אוכלים ארוחת ערב ביחד?

"אנחנו לא מקפידים על ארוחת ערב משותפת כי לוח הזמנים של אב הבית גמיש, ולא תמיד הוא מגיע לאכול סביב 19:00. לרוב הבנות אוכלות כשאני ברקע, ואנחנו אוכלים מאוחר יותר. מחליטים ביחד איתן מה אוכלים. או לפי החשק או לפי מה שיש בבית".

- מה הדבר הכי מאתגר בחיי המשפחה שלכם?

"הכי מאתגר אצלנו זה לצאת לטייל ביחד. כולם אוהבים לטייל בנחלים בדרום ובצפון אבל בגלל הגילאים השונים קשה לתאם עם כולם ביחד, ולמצוא משהו שיתאים גיאוגרפית ולרמת הקושי של כולם. וגם, בגלל שהילדים כבר גדולים והגיעו לגיל שבו הם מחליטים על הכיוון בחייהם, אנחנו מתמודדים במשפחה אחת עם גוונים שונים של שמירת מצוות (חילוני ובחור ישיבה) ועם אוכלי בשר וצימחונית. לפחות במוזיקה יש יותר הסכמה".

- מה היתרון הגדול במספר הילדים שלכם?

"היתרון הגדול כשיש הרבה ילדים זה שלא כל המטלות נופלות על מעט משתתפים, תמיד יש מישהו שיכול להיות עם... שמוכן לעשות את... שאפשר לדבר איתו על... יש אחד שטוב בנגרות, ואחת שמנגנת ואחד שמצייר וכו".

- מה היית ממליצה לזוג המתלבט לגבי מספר הילדים?

"כל זוג צריך למצוא את נקודת האיזון שבה מצליחים לנהל את ההמולה ולא נותנים להמולה לנהל את הבית. כי זה הרבה עבודה של בישול וניקיון ואסיפות הורים והסעה לחוגים וטלטלות רגשיות עם כל אחד מהילדים, וכמה שיש ניסיון, תמיד יגיע נושא שעוד לא התמודדנו איתו. ועם זה, כל ילד מביא שמחה והתרגשות וקווי דימיון וכישרון וקסם שרק הוא יכול לייצר".

מה הפרש הגילאים בין הילדים וכיצד היית מגדירה את הקשר בין האחים?

"אסף (בן 24), אביתר (בן 22), ניצן (בת 19), אלעד (בן 16), והתאומות בנות 6: קרן אור וכליל. יש קשר טוב בין הילדים שלי. הם חולקים חוויות ונעזרים אחד בשני לשאלות שונות ולהתייעצויות בנוגע להתקדמות בחייהם כמו איזו מגמה לבחור, מה לקחת לטיולים, איך בונים ארונית וכו'.

"מה שיפה אצלנו זה שעל אף השוני בכיוון החיים אין 'מריבות עקרוניות' שכוללות החרמות והתססה של הגורמים האחרים במשפחה. הם יודעים שהקשר בין כולם נמצא אצלנו בראש סדר העדיפויות ושאנחנו מאוד מתאמצים לבלוע ולסלוח ולהחליק פינות כדי לא לעלות על בריקדות, והם הפנימו את זה. כי החוזק והתמיכה של הביחד גדול ומשמעותי לחיים יותר מלהתעקש על כל מיני דברים".

- מתי אתם מתעוררים בבוקר?

"מתעוררים בשש בבוקר, שנינו עובדים כשכירים. לרוב אני שולחת ואוספת את התאומות מהגן".

-מה ההפרש האידיאלי בין הילדים מבחינתך?

"שלוש שנים בין ילד לילד. זה לא קרוב ולא רחוק מדי. מה לעשות שהחיים אינם אידילייה?".