הדילמה הגדולה של מוחמד דף
חמאס חושש מעימות גדול כעת, ולכן ניסה לאתגר את פעולות חשיפת המנהרות ההתקפיות. צה"ל לא נרתע ואף הגביר את הקצב. בתווך: עימות פנימי בארגון הטרור בסוגיית ההסלמה
בזרוע הצבאית של חמאס נפל כנראה האסימון. אנשי הזרוע ובראשם מוחמד דף, אבי פרויקט המנהרות, הבינו שצה"ל הצליח סוף סוף לפתח שיטה לזיהוי, גילוי ואיתור מנהרות תקיפה שחודרות או שקרובות לחדור לשטח ישראל. הודות לשיטה זו, הבינו ראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם, צה"ל מבצע פעילות אינטנסיבית ומואצת שהביאה כבר לחשיפת שתי מנהרות ואולי אף יותר.
מרגע שראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם הבינו זאת הם ניצבו בפני דילמה קשה: אם לפעול מיד באמצעות המנהרות ושאר האמצעים שבידיהם לפני שהם מאבדים את ה"נכס" האסטרטגי העיקרי שלהם – או להימנע מפעולה ולהשלים לעת עתה עם העובדה שישראל תחשוף לפחות חלק מהמנהרות, ולחפש דרכים אחרות להפתיע את ישראל בסיבוב הבא.
ברקע הדילמה שתי עובדות מרכזיות:
הזרוע הצבאית של חמאס עדיין אינה מוכנה לעימות גדול נוסף עם ישראל בנוסח צוק איתן
והסבבים שהיו לפניו.
האוכלוסייה בעזה לא תוכל לשאת פעם נוספת בחודשים ואולי שנים של סבל ומצוקה שעוד יחמירו כתוצאה מסיבוב נוסף. זאת לפני ששוקמו הריסות צוק איתן.
כתוצאה מכך, חמאס חושש מפני עימות גדול עם ישראל בעת הנוכחית, בעיקר מפני שקיימת אפשרות סבירה שהוא יאבד את השלטון ברצועה כתוצאה מהתקוממות האוכלוסייה.
לכן בחר חמאס בדרך ביניים. ברגע שישראל פתחה לפני כ-48 שעות במבצע החיפושים הנרחב ממערב לגדר הרצועה, חמאס ביצע ירי מרתיע שנועד להאט את העבודות ולגרום לצה"ל, מחשש לביטחון הלוחמים והעובדים בשטח, להאט את פעולותיו.
בה בשעה מהווה הירי הזה איתות לישראל: אם תמשיכו לחפש מנהרות אנחנו עלולים להשתגע ותפרוץ מלחמה. זה בעצם מה שקורה בשתי היממות האחרונות. צה"ל לא נרתע מהירי של חמאס, אף שזו הפעם הראשונה מאז צוק איתן שארגון הטרור העזתי יורה בעצמו ישירות לעבר כוחות צה"ל.
הרמטכ"ל, שרואה בחשיפת המנהרות פרויקט מספר אחת של צה"ל שנועד לשימור הביטחון ותחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה, לא הפסיק ולא האט לרגע את העבודות. להפך: באישור ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי הקבינט הואצו העבודות וכתוצאה מכך צה"ל עיבה את הכוחות והגביר את מאמצי החשיפה.
בחמאס לעומת זאת, אפשר להבחין בוויכוח מאחורי הקלעים בין ראשי הזרוע המדינית של הארגון לבין ראשי הזרוע הצבאית. את הירי לעבר כוחות צה"ל יזמה הנהגת הזרוע הצבאית אף על פי שידעה שהיא מסתכנת בתגובה צה"לית קשה, שאמנם באה בצורת ירי טנקים ושתי תקיפות של חיל האוויר.
ייאמר מיד, כתוצאה מלחץ הזרוע המדינית שרוצה למנוע סיבוב עימות נוסף – הזרוע הצבאית נזהרה שלא לבצע ירי יעיל אלא רק ירי איתות לעת עתה לפחות. הוויכוח כעת בין הזרוע הצבאית לראשי הזרוע המדינית, חאלד משעל שנמצא בקטאר ומוסא אבו מרזוק שנמצא בקהיר, נקשר לכך שאנשי הזרוע המדינית לוחצים על אנשי הזרוע הצבאית להרגיע ולא להסלים. זאת אף שהם עלולים לאבד כאמור את הנכס האסטרטגי הכי חשוב שלהם, המנהרות.
יחד עם זאת, ראשי הזרוע הצבאית שוקלים לפחות, ככל הנראה, ביצוע התקפה על הכוחות ההנדסיים של צה"ל כדי למנוע גילוי מנהרות נוספות, אפילו במחיר של הסלמה מבוקרת.
אנשי הזרוע המדינית החרדים למצוקת האוכלוסייה מנסים לשכנע את אנשי הזרוע הצבאית שלא לייצר הסלמה, אפילו חלקית, מפני שהיא עלולה להביא לעימות גדול שאיש לא התכוון אליו.
עדות לוויכוח הזה ניתן למצוא בהודעות הפומביות שפרסמה ההנהגה המדינית של חמאס ולפיה מצרים תיווכה רגיעה נוספת בין ישראל לחמאס. ההודעות האלו הן חסרות בסיס, מצרים לא
תיווכה שום רגיעה וכוחות צה"ל שיצאו מהפרימטר הביטחוני שנמצא בשטח הפלסטיני עזבו מפני שסיימו את עבודתם. אבל הזרוע המדינית משתמשת בעובדה זו כדי לתת לזרוע הצבאית של חמאס סולם לרדת באמצעותו מהעץ.
כרגע נראה לפחות שגם לזרוע המדינית, גם לזרוע הצבאית של חמאס, כמו גם למדינת ישראל ולצה"ל, אין עניין בהסלמה וכולם רוצים למנוע אותה. אולם הזרוע הצבאית של חמאס נמצאת עדיין על קרני הדילמה, והיא תצטרך להחליט אם היא מסתכנת באובדן המנהרות ההתקפיות ומחפשת לעצמה אפיק פעולה חדש שיפתיע אסטרטגית את ישראל בסיבוב הבא – או שהיא נוקטת אופציה של "תמות נפשי עם פלשתים". במקרה זה, עם הישראלים שחושפים את המנהרות.
לפנייה לכתב/ת 
