מצעד החיים באושוויץ: "לא נשכח עד יומנו האחרון"
רבקה (17) מפלורידה הגיעה "בשביל סבא", ז'ולי (16) ממרוקו סיפרה כי "העם היהודי כולו הוא משפחה", וקרן (23) מישראל מצאה 30 שמות של בני משפחה שנרצחו במחנה ההשמדה. אלפי צעירים מכל העולם השתתפו במצעד החיים
אלפי בני נוער וצעירים מכל רחבי העולם, יהודים ולא-יהודים, התקבצו בצהריים (יום ה') באתר מחנה ההשמדה אושוויץ לקראת "מצעד החיים" ה-28. במצעד משתתפת גם משלחת של חברי כנסת, בהם שרת המשפטים איילת שקד, סגנית יו"ר הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו), שולי מועלם (הבית היהודי), חמד עמאר (ישראל ביתנו), אברהם נגוסה (הליכוד) ויעל כהן פארן (המחנה הציוני).
"ההיסטוריה מלמדת אותנו שהעברתם הכפויה של יהודים ממקום אחד בעולם למקום אחר בעולם תמיד הובילה לשלב נוסף. השלב בו מתגלה במהרה שליהודי אין בעצם כל מקום בעולם", אמרה השרה שקד בנאומה. "בזמנו קראו באירופה - "יהודי, הסתלק לפלשתינה"; היום קוראים באירופה - "יהודי, הסתלק מפלשתינה".
"אירופה של לפני 70 שנה, זו שצמחה לאחר דורות רבים של אנטישמיות קלאסית ועממית שפשתה בקרב כלל החברה מימים ימימה, אירופה של ה'היודופוביה' - אירופה ההיא אולי מתה. אלא שאירופה החדשה לא מצליחה להשתחרר מרוחות הרפאים של עברה. הן רודפות אותה ולא מניחות לה. רבים באירופה, גם בזו החדשה של 2016, מוכנים לקבל את היהודי בסיטואציה אחת ויחידה: כשהוא מגלם קרבן. קרבן נצחי", הוסיפה.
בין הנואמים היה גם אדוארד מוסברג, ניצול שואה שעלה לדוכן כשהוא לבוש בבגדי האסיר שלו ממחנה הריכוז מאוטהאוזן ונשא נאום מרגש.
רבקה ומאיה, שתי נערות יהודית בנות 17 מפלורידה, הן דור שלישי לניצולי שואה. "אני הגעתי בשביל סבא", סיפרה רבקה, "הוא היה פה באושוויץ וכל המשפחה שלו נספתה פה. במשך 10 שנים למדנו בבית הספר על השואה, אבל דבר לא הכין אותנו לחוויה שעברנו בשבוע האחרון. זה דבר שלא נוכל לשכוח עד יומנו האחרון".
מאיה פרצה בבכי: "כל השבוע היינו בגטאות ובמחנות ולא בכיתי אפילו פעם אחת. אבל עכשיו, כשאני מסתכלת ורואה מסביב את כל בני הנוער עם הדגלים מכל המדינות, ועם המגן דוד, הכול מתפרץ. אני בוכה מעצב אבל גם מהתרגשות ושמחה".
ז'ולי, יהודייה בת 16 ממרוקו, אמרה בעברית: "המשפחות שלנו לא חוו את השואה. אבל העם היהודי כולו הוא משפחה אחת, ואנחנו מרגישים את זה עכשיו יותר מתמיד. היינו עצובים בבוקר, עכשיו כשאנחנו רואים את כולם אנחנו מאושרים".
עזרא ואנה, בני 17 מצרפת: "הגענו לבית הקברות הגדול בעולם. אבל זה לא רק המקום שבו הרגו את המשפחות שלנו, זה המקום שבו האנושות הגיעה לשפל הכי גדול בהיסטוריה. זה סמל". בין אלפי האנשים נשמעת לפתע עברית. משלחת ממשרד ראש הממשלה מתקדמת עם דגלי ישראל מורמים אל על. "לרובנו זו פעם ראשונה כאן", הם אמרו, "אבל גם לאלו שכבר היו, להגיע הפעם במסגרת גוף רשמי של מדינת ישראל, לייצג את מדינת היהודים, להראות את החיים של היהודים במקום שהיה מפעל למוות של יהודים - זה דבר מפעים ומשמעותי עבור כולנו".
ג'וליארמו פרר, נער נוצרי-קתולי בן 16 מתיכון ע"ש רבין בפנמה, אמר: "אנחנו נמצאים במצעד שהמטרה שלו היא להילחם באדישות של העולם, לא רק לבעיות של היהודים, אלא כלפי חוסר הסובלנות לדתות ואנשים שונים".
אחת הצעירות במשלחת, קרן ישפה בת 23, סיפרה כי בספר הנספים באושוויץ מצאה ש-30 מבני משפחתה נרצחו במחנה ההשמדה. "המשפחה של סבא שלי הגיעה מברלין ישירות לכאן". כ-20 נערות ונערים הקיפו את סם פלץ, ניצול שואה בן 83 שמלווה את המשלחת מפלורידה. בזה אחר זה חיבקו אותו: "זו חוויה מאוד רגשית עבורם", אמר, "רק כשהם מגיעים לפה הם מתחילים להפנים קצת ממה שקרה לפני 70 שנה. כל מה שאני יכול לעשות זה לשתף אותם בחוויות שלי, ולקוות שהם ילמדו מזה משהו. הם אמרו לי שהם מרגישים שהפכו ליהודים טובים יותר בעקבות המסע הזה". אלכסה וקרלי, נערות יהודיות בנות 18 מדרום אפריקה, סיפרו שהן גאות בעצמן שהחליטו להצטרף למסע. "קרלי לא רצתה. היא פחדה שזה יהיה לה קשה מדי", אמרה אלכסה, "אבל עכשיו היא מודה לי".
כ-50 צעירים נוצרים-פולנים עמדו בפתח ובירכו את הבאים בשלום: "אנחנו החברים הפולנים של ישראל", אמרו ויטק יוסה ופאבל ג'וש, נערים בני 16, "הגענו לכאן כי אנחנו מאמינים שישו נמצא כאן. במקום הזה, במדינה שלנו, נעשו הזוועות הכי גדולות בהיסטוריה. אנחנו מרגישים שאנחנו פשוט חייבים להיות כאן. אנחנו אוהבים אתכם".
לפנייה לכתב/ת 
