ריבלין בטקס יום השואה: "מצעד איוולת מחליא בלייבור"
בטקס נעילת יום השואה בלוחמי הגטאות הזהיר גם הנשיא מגורמים בימין הישראלי שלדבריו "מנסים ליצור בריתות עם מפלגות של שונאי זרים ואנטישמים". בטקס ביד מרדכי אמר השר יעלון: "השואה לימדה אותנו שאסור לסמוך על אף אחד"
באמפיתאטרון של בית לוחמי הגטאות התקיימה הערב העצרת השנתית לנעילת אירועי יום השואה והגבורה, בסימן 20 שנה ל"יד לילד". בעצרת השתתפו למעלה מ-5,000 אנשים בהם הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, מנכ"לית בית לוחמי הגטאות ד"ר ענת ליבנה, אלוף פיקוד הצפון אביב כוכבי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ניצולי שואה, חיילים, חניכי תנועות נוער ועוד. את המשואות הדליקו פרופ' דורי לאוב, יוסי פלד, אורי אורלב, אהרון טסלר, עובד התעשייה הצבאית, יעקב לביא, שארלוט גצוב וחסידת אומות העולם, מודסטה ברנק.
טקס נוסף התקיים ביד מרדכי, בהשתתפות שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, חה"כ יאיר לפיד וראש מועצת אשכול גדי ירקוני. בטקס השתתפו גם נציגים של כ-17 שגרירויות זרות. ynet העביר בשידור ישיר את שני הטקסים.
"ביום הזה אנו עוצרים לרגע מהמולת השגרה המאפיינת את חיינו כאן, ומפנים את הדעת ואת הלב, זוכרים את אלו שחייהם נגזלו מהם בברוטליות, באלימות, ובשיטתיות רצחנית, שאינה יודעת שובעה", אמר הנשיא ריבלין בנאומו בקיבוץ לוחמי הגטאות.
ריבלין המשיך ותקף את הגילויים האנטישמיים במפלגת הלייבור הבריטית: "אנו עדים למצעד איוולת מחליא של גורמים אנטישמיים במפלגת הלייבור. כאילו לא עברו רק 71 שנה ממלחמת העולם וקולות ממסדיים מתבטאים באופן שלא היה מבייש את הדר שטרימר". מנגד, תקף הנשיא גם גורמים בימין הישראלי שלדבריו "מנסים ליצור בריתות וקשרים עם מפלגות וקבוצות של שונאי זרים ואנטישמיים, התומכים למראית עין במדינת ישראל".
"עלינו להיות ברורים, אף אינטרס שבעולם לא יצדיק את ברית הקלון עם קבוצות וגורמים שלא יכירו באחריותם לפשעי השואה, שפועלם מוקדש להשכחתה ושחזונם מבקש לבצע אותה מחדש נגד כל זר, פליט או מהגר שיעז לטמא את מרחב המחייה שלהם", הבהיר ריבלין. "וזאת, כפי שאף אינטרס לא יצדיק שתיקה או גמגום אל מול גורמים אנטישמיים ואנטי ישראליים בבריטניה ובכל מקום אחר. מנהיגים פוליטיים ומנהיגי אומה שיתמכו בתפיסות אנטישמיות, גזעניות וניאו-נאציות, לא יהיו אורחים רצויים כאן במדינת ישראל".
הנשיא התייחס גם להסכם השילומים והיחסים בין ישראל לגרמניה ואמר כי "לא הכספים הצדיקו ומצדיקים את הפרק החדש ביחסי ישראל-גרמניה. קבלת האחריות וההתמודדות הציבורית של גרמניה עם פשעיה, הם המצדיקים פתיחת פרק חדש".
"71 שנים חלפו מאז הוכתה גרמניה הנאצית והוכו אלו אשר סייעו לה, והעולם החל להיחשף לממדי הזוועה", אמר שר הביטחון יעלון בנאומו בקיבוץ יד מרדכי. "71 שנים אחרי, והאנטישמיות, הכחשת השואה ושנאת היהודים עדיין קיימות. הן לובשות צורה ופושטות צורה, וכמוסות הרעל שלהן נפוצות לכל עבר, באופן המחייב אותנו להיאבק בהן בנחרצות, בקול רם וברור, תוך הכרה ואמונה בדרך ובצדקתה".
"במאבקנו זה, ובעקבות ההיסטוריה שלנו ומי שאנחנו, אנו חייבים לשמור על אמות מוסר גבוהות ועל מצפון אנושי, ללא פשרות", הוסיף יעלון. "להילחם בקהות החושים אשר עלולה להשתלט עלינו אל מול הסתה פרועה של גורמים קיצוניים כלפי מיעוטים, בעיקר ערביי ישראל - אזרחים שווי זכויות שחובתנו להוסיף ולקדמם כחלק משמעותי ותורם בחברה הישראלית".
שר הביטחון הדגיש כי יש "לזכור כי גם כשאנו נאלצים להפעיל את כוחנו הצבאי, עלינו להקפיד על התנהגות מוסרית וערכית, אף שאויבינו נוהגים באכזריות ומשתמשים בבני עמם כבמגן אנושי. זה ההבדל בינינו לבינם. אנו חייבים, פשוט חייבים, לשמור על ערכינו היהודיים הנעלים. לחזק את דרכנו וצדקתה. אין לנו אפשרות אחרת, פן נאבד, כי אין לנו ארץ אחרת".
"השואה לימדה אותנו שעלינו לשרוד, בכוחות עצמנו, שאסור לסמוך על אף אחד, שאיש לא יבוא להציל אותנו אם לא נציל את עצמנו. שהברירה היא בין כומתת האסירים המפוספסת של סבא שלי, לכומתת השיריונר של הבן שלי", אמר יאיר לפיד. "החמאס, החיזבאללה, כל אויבינו, צריכים לדעת שעם כל הכאב, הם לא ישברו אותנו לעולם. השואה לימדה אותנו שמול כוח אנחנו צריכים להציב כוח".
"השואה לימדה אותנו שעלינו להיות חזקים. העוצמה שלנו לא נובעת רק מן הנשק שיש לנו, אלא גם מן הערכים שלנו. זה הגורל היהודי. זה מה שלמדתי בתא הבטון הקטן במאוטהאוזן, במקום שבו סבא שלי שרט את הקיר, שרט ושרט, עד שמת".
מוקדם יותר היום השתתפו אלפי בני נוער וצעירים מכל רחבי העולם, יהודים ולא-יהודים, ב "מצעד החיים" ה-28 שהתקיים באתר מחנה ההשמדה אושוויץ. במצעד השתתפה גם משלחת של חברי כנסת, בהם סגנית יו"ר הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו), שולי מועלם (הבית היהודי), חמד עמאר (ישראל ביתנו), אברהם נגוסה (הליכוד) ויעל כהן פארן (המחנה הציוני).
רבקה ומאיה, שתי נערות יהודית בנות 17 מפלורידה, הן דור שלישי לניצולי שואה. "אני הגעתי בשביל סבא", סיפרה רבקה, "הוא היה פה באושוויץ וכל המשפחה שלו נספתה פה. במשך 10 שנים למדנו בבית הספר על השואה, אבל דבר לא הכין אותנו לחוויה שעברנו בשבוע האחרון. זה דבר שלא נוכל לשכוח עד יומנו האחרון".
כ-50 צעירים נוצרים-פולנים עמדו בפתח ובירכו את הבאים בשלום: "אנחנו החברים הפולנים של ישראל", אמרו ויטק יוסה ופאבל ג'וש, נערים בני 16, "הגענו לכאן כי אנחנו מאמינים שישו נמצא כאן. במקום הזה, במדינה שלנו, נעשו הזוועות הכי גדולות בהיסטוריה. אנחנו מרגישים שאנחנו פשוט חייבים להיות כאן. אנחנו אוהבים אתכם".
בשעה 10:00 נשמעה צפירה בת שתי דקות ברחבי הארץ והמדינה עמדה מלכת.
את הצפירה הפעילו ניצול שואה ונכדו. ד"ר זאב הרץ פולמן (75) היה ילד בפולין והצליח לשרוד, ונכדו סגן דודו הרץ הוא קצין המבצעים בחמ"ל ההתרעות של פיקוד העורף. לאחר הצפירה נערך ביד ושם טקס הנחת זרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה, והשתתפו בו הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, המפכ"ל רוני אלשיך, ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.
לאחר מכן נערך טקס "לכל איש יש שם" - מעמד הקראת שמות קורבנות על ידי הציבור באוהל יזכור וכן במשכן הכנסת, בחסות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. לטקס בכנסת הגיעה סבטלנה סורוקין, מלווה בבתה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ושתי הנכדות דריה וגבריאלה. משפחתה של האם הושמדה כליל בקרבות בסטלינגרד, ואימה של סבטלנה, ויקטוריה, שעבדה כרופאה, הצליחה להציל אנשים במהלך הלחימה, אך איבדה 12 מבני משפחתה, כולל אביה ואחותה. בשנת 1991 עלתה לארץ עם בתה סבטלנה ונכדתה קסניה. ושנתיים אחר כך נפטרה.
היום בצהריים התקיימה ביד ושם פעילות מיוחדת לקהל הרחב תחת הכותרת "מאחורי הקלעים". לציבור המבקרים בהר הזיכרון ניתנה הזדמנות להכיר את עבודת הארגון בגוף ראשון, באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי יד ושם שחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות, חפצים ועוד שאינם מוצגים לציבור ביום-יום.
לפנייה לכתב/ת 
