צפו: הכלב שימי, עוזר גננת עם זנב
לפני כשנתיים נמצא שימי הכלב זרוק בתעלה ופצוע קשה. הוא אומץ ע"י ענבר בראל, מומחית לטיפול הנעזר בבעלי חיים במכללת "אורנים". הדבר האחרון שהיא תכננה בדרך, הוא שביקור עם שימי בגן הילדים של בנה ביישוב גן נר, יהפוך את הכלב לעוזר גננת שמסייע לילדים בפרידות הבוקר, מקשיב להם ומשחק איתם. "הוא יוצר תחושה של בית לילדים בגן", היא אומרת
לפני כשנתיים הבחין סטודנט ממכללת "אורנים" בכלב זרוק בתעלה בצדי הדרך בשעת לילה מאוחרת וגשומה. "שימי היה שבור ומפורק לחתיכות. למרבה השמחה הסטודנט הבחין בכלב והציל אותו. הוא הביא אותו אליי מאחר ולא יכול היה לגדל את שימי, כי כבר היתה לו כלבה קודמת", מספרת ל-ynet ענבר בראל, פסיכולוגית, מומחית לטיפול הנעזר בבעלי חיים ומרכזת התוכנית במכללת "אורנים".
"שימי הוא כלב מגזע שיצו בן ארבע שנים, שנקנה באלפי שקלים, אבל כמו בהרבה מקרים קשים בארץ, המשפחה נטשה אותו ולא היתה מוכנה לקחת עליו אחריות. הם קראו לו גוצ'י והוא ככל הנראה היה כלב מאוד מפונפן, אבל כחלק מהליך השיקום שלו, החלטנו לשנות לו את השם לשימי. אחרי טיפולים וטרינרים, תרופות, אנטיביוטיקה וגם דיקור סיני, הוא השתקם מבחינה פיזית, אך נותרה לו עדיין צליעה קלה".
שימי נכנס לגן - הילדים נרגעו מפרידות הבוקר מההורים
שימי הפך להיות חלק ממשפחת בראל והחל להשתלב גם ככלב טיפולי בעבודתה של ענבר בלימודים במכללה, בטיפולים בקליניקה הסמוכה לביתה ובמרפאה בקרית טבעון. "למדתי להכיר אותו וגיליתי את התכונות שלו. הוא סבלני, ידידותי ולא תוקפן", היא מציינת. הדבר האחרון שהיא תכננה בדרך, הוא ששימי יהפוך לעוזר גננת בגן של בנה, יהלי, בגן "תאנה".הגננת איילת: "הוא מתמסר לילדים ונותן את עצמו"
משחק, חוגג ימי הולדת ועוזר לילדים בשגרת היום
כיצד באות יכולותיו של שימי לידי ביטוי בגן הילדים? "שימי הוא חלק מהגן שלנו ונמצא איתנו לאורך כל שעות היום, בכל הפעילויות של הגן, כולל ימי הולדת, מפגשים, חצר גרוטאות, טיולים, ארוחת בוקר וארוחת צהריים", מפרטת הגננת איילת. "הוא אפילו הולך לישון את שנת הצהריים שלו יחד עם הילדים. ילד שקשה לו להיכנס לגן בבוקר, מאוד עוזר ששימי נמצא כאן. אם לאחד הילדים קשה לשבת מרוכז במפגש הבוקר, הוא יכול לשבת עם שימי ולא מחוץ למפגש כי זה מקל עליו לחבק אותו וללטף אותו תוך כדי המפגש".
מקלט רגשי לילדים
"העובדה שהוא במרחב ביניים, בין ילד לבין איש צוות, שמהווה גם עזרה לצוות וגם לילדים. הילדים רואים בו חלק מהם ומתייחסים אליו כמו אל עוד ילד, אבל באמצעותו, הגננת יכולה להעביר הרבה מאוד מסרים חינוכיים טיפוליים. אם ילד לא יושב יפה במפגש, אז הגננת יכולה לומר 'שימי, אתה צריך לשבת יפה' ואז יש כאן באופן השלכתי מסר גם לילדים", מציינת ענבר. "אני חושבת שהוא משמש בהרבה מאוד מובנים מעין מקלט רגשי לילדים, וסת תחושתי שמאפשר מגע אחר".
ענבר ואיילת מספרות שהבחינו לא פעם בילדים שהרגישו עצבות או בדידות בגן ובאופן טבעי הלכו אל שימי כדי למצוא נחמה. "אחד הילדים הלך לשימי, עירסל אותו כמו תינוק וישב איתו כמה דקות עד שהמשיך הלאה", הן מספרות.
לא מסתפק רק בגן והולך גם למכללה
שימי לא מסתפק רק בגן תאנה, אלא מבקר בכל אשכול הגנים הסמוך. הוא הפך למוכר ואהוב על ידי הגננות וההורים. ענבר מודה כי הופתעה מעוצמת הקבלה של שימי לגן. "לא קיבלתי אף תגובה שלילית לנוכחותו, למרות שיש הרבה אנשים והורים שיכולים להירתע מכלבים. אחת האמהות סיפרה לי לא מזמן, כי הילדה שלה פחדה מאוד מכלבים ואחרי שהות עם שימי בגן, היא הפסיקה לפחד מכלבים ברחוב ופתאום רוצה ללטף אותם".
שימי לא עבר הליך של אילוף לקראת השתלבותו בגן. ענבר, מאלפת כלבים בהכשרתה, מספרת כי בנוסף לתפקידו בגן הנמשך עד לשעות הצהריים, הוא מצטרף אליה ללימודים לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים במכללה באורנים. "הגן הוא מתחם העבודה שלו עד הצהריים, בצהריים כשיש ילדים שהולכים לפני הצהרון, אחד ההורים מסיע אותו לבית שלי והוא רץ לקליניקה הסמוכה לבית. יש לו יומיים שהוא עובד איתי במכללה והוא חלק בלתי נפרד מהצוות שם".
לדבריה, תרומותו של שימי לילדים בגן היא רבה וכל הצדדים מרוויחים מהשהות המשותפת יחד. "הדימיון הרב שניתן למצוא בין הילדים בגיל זה ובין הכלבים, גורם לילדים להזדהות עם כלבים ידידותיים אף יותר מעולם המבוגרים, שמהווים לא פעם חידה עבורם. ילדים יוכלו לבטא את עולמם הפנימי ואת רגשותיהם הרבה יותר דרך שיחה עם שימי", היא מפרטת.
"כך למשל - ילד בגן יכול להגיד 'שימי היום מאוד עצוב' ושיחה על העצב של שימי תאפשר למבוגר לדעת מדוע הילד עצוב. זה יהיה שיח שאינו מאיים ופותח הרבה יותר תכנים. לכן, מעבר להיותו שותף וחבר, עשויות להיות לו גם תרומות רגשיות - טיפוליות משמעותיות אפילו עבור צוות הגן ולא רק בטיפול רגשי פרטני".
"מלקק ילדים שעצובים"
גם הילדים בגן שמחים ששימי מגיע אליהם כמעט כל יום. תמר, עדי, אילון ונדב מספרים כי הם קוראים לשימי בשמו, אך גם קוראים לו לעיתים בשם החיבה "שמשון". "הוא רץ כמו ילד בוגר שעולה לכיתה א'", מספרת תמר. "הוא מלקק ילדים שעצובים". חברתה עדי, מספרת כי "אנחנו נותנים לשימי אהבה והוא מחזיר לנו. אני אוהבת לשחק וללטף אותו". אילון מגלה כי שימי לעיתים דורך על צבעי הגואש ומורח אותם ברחבי הגן ומספר כי פעם אחת שימי "גנב לי פיצה מהיד".
הילדה מיקה מספרת כי "בפסח הוא חגג איתנו את הסדר ואני אוהבת לשחק איתו כי הוא יושב על כסא המלכות בגן והפך להיות המלך". הילד צורי מצדו לוחש בשקט "כי אם שימי רואה שילד משחק, הוא גם מצטרף למשחק, אבל לא מתגלש במגלשות".
סוף השנה בפתח ומה יעלה בגורלו של שימי כאשר בנה של ענבר יעלה לכיתה א'? "אין לי שמץ של מושג. יכול להיות ששימי יגיע לגן בלי הבן שלי, אבל לא בטוח שיהיה לי זמן להביא אותו לגן", מתוודה ענבר. גם הגננת איילת קובעת בחיוך כי "שימי יישאר איתנו. הוא לא בשל לעלות לכיתה א' ואני לא יודעת מה אעשה אם הוא יעזוב".
"כלב יוצר תחושה של בית", מסכמת ענבר את המפגש עם שימי בגן. "העובדה ששימי נוכח בגן מייצרת אווירה יותר ביתית וזה קריטי עבור ילדים שיש להם קושי להפרד בבוקר, ולהרגיש ביטחון בשהות בגן. הוא כלב מקסים".