מג'ניס ועד מדונה: סרטי המוזיקה של דוקאביב
הצצה לנפשה הטרופה של ג'ניס ג'ופלין, צלילים של מלחמה מסודאן, מסע אור קולי עם להקת ארקייד פייר וכל האמת מאחורי סיבוב ההופעות המיתולוגי והפרובוקטיבי של מדונה. אלו ההמלצות שלנו לסרטי המוזיקה של פסטיבל דוקאביב 2016
פסטיבל דוקאביב, שחוגג יצירה דוקומנטרית מרחבי העולם בסינמטק תל אביב ובמקומות נוספים בעיר, מביא גם השנה סרטים מוזיקליים, כשהיוצרים, תופעה מסוימת או גם וגם - ניצבים במרכזם. במהלך הפסטיבל, שיתקיים בין ה-19 ל-28 במאי, תוכלו לצפות בחלק מהסרטים הללו גם באוויר הפתוח, בהקרנות חינמיות חד פעמיות בנמל תל אביב, בגינת לוינסקי, בבית רומנו ובבית דני. הנה ההמלצות שלנו:
"Strike a Pose"
את ההצלחה, וגם את הזעם מצד גורמים שמרנים, גרף מסע ההופעות של מדונה "Blond Ambition" בשנות ה-90 לא רק תודות למוזיקה - אלא גם בזכות הדיבור הפתוח, המתריס אפילו, על איידס, מין בטוח ופתיחות מינית. הסרט של אסתר גולד וריז'ר זוואן מביא את הסיפור מהצד של מי שהיו למעשה השותפים לדרך - הרקדנים שליוו את מדונה בסיבוב ההופעות ובסרט "Truth or Dare" שעשה חלק גדול מהרעש בזמנו.
בראיונות כנים הם מספרים איך נבחרו להופיע לצד מלכת הפופ, על הזוהר, על הזהות המינית שלהם, על תהליך של התבגרות והתפכחות וגם על האיידס שבזמנו הרג אנשים קרובים על ימין ועל שמאל. הסרט לא נכנס ממש לעומק החיים של כל אחד מהם, אלא מרכיב מעין קולאז' מכל הסיפורים, כשמדונה נשארת תמיד ברקע כמישהי שהשפיעה עליהם, עיצבה אותם ונתנה להם הזדמנות ענקית. עם הפוטנציאל הזה הם יכלו אחר כך להגיע לגבהים, או להתרסק. הסרט יוקרן בהמשך בערוץ 8 של HOT // בימוי: אסתר גולד וריז'ר זוואן (הולנד, 2016).
"The Reflektor Tapes"
סרט שהוא בגדול מופע אור קולי, שמנסה להתחקות אחרי מקורות ההשראה של הלהקה הקנדית ארקייד פייר, במהלך ההקלטות וההופעות של האלבום "Reflektor". חליל ג'וזף יצר תמהיל בין קטעים מהופעות בבריטניה, ארה"ב וג'מייקה, מחדר החזרות והאולפן ומביקור בהאיטי - מולדתה של חברת ההרכב רז'ין שסיין ששואבת השראה מהמקצבים המקומיים.
הסרט מנסה להציג כיצד הלהקה משלבת בין סגנונות שעל פניו אין ביניהם שום קשר: מוזיקה מהאיטי ואמנים מקומיים שמצטרפים אליהם יחד עם ניו ווייב. הסרט זולג בחופשיות מקטעי הופעה בשחור לבן לנופים צבעוניים וצעדות המוניות, למסיבות ולחזרות מתישות. הוא עושה זאת כמעט בלי קריינות ובלי הרבה דיבורים, למעט הסברים קצרים פה ושם של חברי הלהקה על מהי מוזיקה בשבילם, מהי עבודה ומהי השראה. הסרט שיהווה כיף גדול למעריצים יוקרן גם בנמל תל אביב // בימוי ותסריט: חליל ג'וזף (קנדה, 2015).
"Janis: Little Girl Blue"
גם 46 שנה אחרי מותה ממנת יתר של הירואין, ממשיכה דמותה האניגמטית של ג'ניס ג'ופלין להוות כוח נשי מלא השראה ולסקרן רבים. הזמרת עם הקול הענק ידעה בחייה הקצרים פסגות בלוז רוקנ'רול והופעות גדושות בעשרות אלפים, אך חוותה גם תחושת בדידות גדולה, אותה ניסתה להקהות במפגשים מיניים מזדמנים, גלונים של אלכוהול וסמים מלוא המזרק.
בסוף זה הכריע אותה וקנה לה כבוד אחרון - כניסה ל"מועדון ה-27" העגום, בו חברים מוזיקאים גדולים נוספים כמו ג'ים מוריסון, ג'ימי הנדריקס וקורט קוביין, שהלכו לעולמם בנסיבות מצערות, בטרם נגעו ב-30.
בזמן שבהוליוויד עדיין מדברים על סרט עלילתי אודות הזמרת, בכיכובה של איימי אדמס ובבימויו של ז'אן מארק ויל ("מועדון הלקוחות של דאלאס"), מגיע אלינו "Janis: Little Girl Blue" התיעודי, שמבקש לספק זווית חדשה לאגדה שהיתה, באמצעות קטעי הופעות נדירים, מכתבים אישיים לאוהביה והקלטות שטרם נחשפו. הסרט יוקרן גם בנמל תל אביב ויגיע בהמשך ל-yes דוקו // בימו: איימי ברג (ארצות הברית, 2015).
"Beats of the Antonov"
איך אנשים שנמצאים תחת מתקפה אווירית מדי יום מתמודדים עם החיים בצל האיום הזה? סרטו של האג'וג' קוקה מלווה מקרוב פליטים סודניים באזורי הנילוס הכחול והרי הנובה, שם הם ממשיכים ליצור מוזיקה, לשיר ולרקוד בזמן שמטוסי אנטונוב מפציצים אותם מן האוויר. לאט לאט הסרט מרחיב את הפוקוס - מהתרבות הסודנית השבטית אל המלחמה שמתחוללת בין דרום לצפון סודאן, והסיבות התרבותיות והגזעניות שמאחוריה.
הסרט חושף את הקשרים בין שאלות ומאבקים של זהות לבין מה שמצטייר בהדרגה כהשמדה שיטתית, עקרונית, של סודנים שנחשבים ל"אחרים" בגלל גוון עור כהה יותר, מנהגים אחרים ותרבות שונה. קוקה מראיין גם אנשי צבא, דת ורווחה וגם את הפליטים עצמם שמסבירים את המשמעות של השירה והריקוד עבורם, של יצירת מוזיקה כפורקן, כדרך התמודדות, כשמירה על שפיות. הסרט המרתק והלא תמיד פשוט לצפייה יוקרן גם בגינת לווינסקי // בימוי ותסריט: האג'וג' קוקה (דרום אפריקה וסודאן, 2014).
"לילה טוב ברוקלין: סיפורו של Death by Audio"
הסרט מתחיל כמו סיפור פנטזיה לאוהבי רוק ואינדי. אוליבר אקרמן הקים חברה למכירת פדלים במבנה נטוש בוויליאמסבורג. כדי לשלם שכירות ולכסות את עלויות השיפוץ הוא וחברים מארגנים הופעות במקום. עם הזמן המבנה הופך להיות הבית שלהם, העסק שלהם.
מה שנראה קצת כמו מועדון "הפטיפון" התל אביבי ז"ל הפך למועדון רוק אהוב למשך כעשור. הבמאי מת'יו קונבוי מלווה את אקרמן והאנשים שסביבו, האמנים שהתחילו שם והפכו לשמות מוכרים כמו המוזיקאי טיי סגל, הלהקה של אקרמן עצמו, "A Place to Bury Strangers" ועוד רבים. קונבוי היה חלק מהמקום בעצמו, מה שמסביר את התיעוד מימיו הראשונים ועד למסיבה אחת אחרונה עם ההבנה שהמקום ייאלץ להיסגר. למה? כי האזור הפך לנחשק כל כך, עד שהמועדון צריך לפנות את המקום לטובת גוף אחר עם יותר כסף: מגזין המוזיקה המצליח "Vice". הסרט הרועש וקורע הלב יוקרן גם בבית רומנו // בימוי ותסריט: מת'יו קונבוי (ארצות הברית, 2016).
עוד כמה סרטים מוזיקליים מעניינים, בקטנה:
"ג'ונון"
פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה", "זה ייגמר בדם") מביא את סיפור יצירתו של אלבום מצליח שהוא שיתוף פעולה בין המשורר והמוזיקאי הישראלי שי בן צור, ג'וני גרינווד מרדיוהד וההרכב ההודי ראג'סטן אקספרס. יוקרן גם בנמל תל אביב. ב-30 במאי תוכלו גם לתפוס את שי בן צור על הבמה בזאפה אמפי שוני // בימוי: פול תומאס אנדרסון (ארצות הברית, 2015).
"הממלכה המופלאה של פאפא אלייב"
מנהיג המשפחה המוזיקלית המצליחה כבר בן 80. טל ברדה ונועם פנחס עוקבים אחריו ואחרי קרוביו - כשיחסי הכוחות משתנים. יוקרן בסינמטק בליווי הופעה קצרה של הלהקה, ובבית דני // בימוי: טל ברדה ונועם פנחס (ישראל וצרפת, 2016).
"מוזיקה של זרים: יו-יו מה ואנסמבל דרך המשי":
הצ'לן יו יו מה מחפש מוזיקאים ממדינות שונות - איראן, ספרד, ישראל, סוריה וסין - ומחבר ביניהם ובין התרבויות שלהם באנסמבל דרך המשי שכבר הניב שישה אלבומים. סרטו של הבמאי זוכה האוסקר מורגן נוויל // בימוי: מורגן נוויל (ארצות הברית, סין, ספרד, איראן, קנדה וטורקיה, 2015).
"Dig!"
סרטה זוכה סאנדנס ל-2004 של אנדי טימור, שגם מתארחת בפסטיבל. עוסק בחברות שהופכת ליריבות מרה בין מנהיגי להקות הרוק בריאן גונסטון מסאקר והדנדי וורהולז. יוקרן גם בנמל תל אביב // בימוי: אנדי טימור (ארצות הברית, 2004).
