עונת הרחצה בפתח: התוכניות והפולשים מים סוף שמאיימים על החופים
עונת הרחצה 2016 תיפתח ביום שני הקרוב ב-143 חופים ברחבי הארץ. אבל יחד עם המתרחצים הרבים יגיעו לחופי הרחצה מינים פולשים שעברו דרך תעלת סואץ. בנוסף, קיימות תוכניות בנייה שעלולות לשנות את אופי החופים בשנים הקרובות
ביום שני הקרוב תיפתח סוף כל סוף עונת הרחצה ב-143 חופי רחצה מוסדים - מתוכם 96 לאורך הים התיכון, 27 סביב הכנרת, 16 לחופי ים המלח ו-4 לחוף ים סוף. לצד בשורות טובות אלו בימי הקיץ החמים, ישנם איומים על החופים שלנו - חלקם מעשה ידי אדם וחלקם בשל מינים פולשים שהגיעו לחופינו דרך תעלת סואץ.
במשרד הפנים קוראים למתרחצים להישמע להוראות המצילים. הכניסה למים מותרת בתחום המסומן כמותר לרחצה בלבד וכמו כן יש לשים לב לדגל המוצב על סוכת המציל (לבן - הרחצה מותרת, אדום - הים מסוכן ואפשר להתרחץ רק בתחום המוגבל ואם מונף דגל שחור - הרחצה אסור בהחלט).
מינים פולשים
"מדינת ישראל יושבת צפונית לתעלת סואץ ומקבלת הרבה מאוד מינים פולשים לים התיכון הישראלי. אנחנו מקבלים התפרצויות של מינים שלא היו פה קודם, ויכול להיות שהיינו יכולים למנוע את הפגיעה באנשים אם היינו מנהלים יותר טוב את הדיג ושומרים על איכות הסביבה", אומרת ד"ר רות יהל, הביולוגית הימית של רשות הטבע והגנים.
ד"ר יהל מוסיפה: "יכול להיות שהיינו רואים פחות מדוזות. אנחנו רואים את הפלישה של המדוזות עקב התחממות המים בעולם. אבל הרבה מאוד דגים מתחרים על אותו מקור מזון. ברגע שיש דיג יתר, כמו שיש בישראל, אנחנו מוציאים את המתחרים של המדוזות על המזון. ואז יש להן המון אוכל והן אוכלות את הלוורות של הדגים. זה כדור שלג. יש להם תנאים טובים לרבייה, הרבה מזון ועוד. יש מינים שהתפרצו כי נתנו להם את כל התנאים. יש הרבה מאוד מיני דגים, חלקם ארסיים שצריך להיזהר מהם כמו שפמית ארסית, לגינון נודד או הזהרונים ועקרבנונים. אלה מינים ארסיים ומסוכנים. אם היינו שומרים טוב על הים הדברים האלה היו נחסכים מאיתנו".
טרקטורונים
הם מרעישים, הם מטרידים את המתרחצים והם הורסים את החוף. ד"ר יהל: "הנושא מטופל בשיא המרץ על ידי רשות הטבע והגנים. יש לנו ארבעה פקחים ייעודים לנושא הזה שמטפלים באיסור נסיעה על קו החוף. ראשית, זה חשוב בהיבט האנושי. כשיושבים להשתזף על שפת הים הדבר האחרון שאתם צריכים להיזהר ממנו זה ג'יפים וטרקטורינם ואופנועים שמסתובבים שם".
אבל לא רק המתרחצים עלולים להיפגע. "לא פחות חשוב, יש דרי חוף כמו צבות ים שעולות להטיל על החופים. פעילות מוטורית כזו הורסת את קו החוף והאתרים בהם הם יכולים להטיל. כל הנסיעה והחריש העמוק הזה פוגעים בבית הגידול בצורה קשה", היא אומרת.
לכלוך
מספיק לראות את התמונות מחופי הכנרת בחג הפסח. הזבל שלנו פוגע בבתי הגידול בחופים ופשוט נראה רע. לכן על כל אחד לאסוף את הפסולת של עצמו.
תיקון לחוק התכנון והבנייה
על-פי הצעת משרד התיירות יש לראות בתיירות כסוג של תשתית לאומית ולאפשר לוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) לדון בהליך מזורז וכמעט ללא התנגדויות בתוכניות אלו ולאפשר להסב מלונאות למגורים (20%).
יעל דורי, ראש תחום תכנון ב"אדם טבע ודין", מסבירה: "כידוע, רבים ממיזמי התיירות והמלונאות הקיימים והמתוכננים נמצאים בסמוך לחופי הים ולכן, הצעת חוק זו צפויה לפגוע אנושות בגישה החופשית של הציבור הרחב לחופים, כאשר בהליך בזק יתאפשר להקים פרויקטים מלונאיים נוספים בשטחי החוף. אבל, מוסיפה דורי, "הצעת החוק לא מסתפקת בכך ומאפשרת לשכבה העליונה של עשירי ישראל לרכוש בתים במלונות ובכך למעשה ביד אחת מונעת מהציבור הרחב את הגישה אל החוף וביד השניה מאפשרת מגורי קבע בחופים למי שידו משגת".
פרק החופים בתמ"א 13
מדובר בתוכנית שמקדם מנהל התכנון, במסגרתה יבוטלו ההגנות השומרות על החופים הפתוחים והנגישים לציבור הרחב. פרק זה מהווה תוכנית מיתאר חדשה לגמרי לחופי הים התיכון, אשר משמעותה ומהותה העיקרית - כך לפי הארגונים הירוקים - הינה פגיעה קשה בהגנה הקיימת על חופי הים כיום.
"תמ"א 13 מגינה על חופי ישראל כבר יותר מ-30 שנה. מאז האיומים רק התגברו, וללא ספק עדיין צריך את ההגנה הזו. מה שמציעים עכשיו זה לפגוע קשות בהגנה שתמ"א 13 מספקת לחופי הים התיכון ואסור להסכים לכך", מסביר עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של "אדם טבע ודין".
לדבריו, התוכנית מסירה את ההגנה על שטחי תיירות ונופש. משמעות הדבר היא שחוץ מתיירות ניתן יהיה לקדם בשטחים אלה גם תכניות לשימושים אחרים, רווחיים יותר, שיביאו פיתוח מוגבר לאזורים הסמוכים לחוף.
למשל, ניתן יהיה לקדם תוכניות לבניה נוספת שאינה מלונאות במקומות שכבר יש בהם מלונות, מה שיכול להפוך למשל את השלמת בניחץ ארבעץ מגדלי חוף הכרמל שטרם ניבנו, למשתלמת. בנוסף, היא מציעה לאפשר תוספות בנייה לא מבוקרות בקו הבנייה הראשון בתחום ה-100 מטרים. מינהל התכנון מציע "גמישות" בנוגע לתוספת בניה בתחום המאה מטר במה שקרוי "קו הבינוי הראשון". כלומר, אם יש שטחים שלא בנויים עדיין בקו הבינוי הראשון לים יוכל כל מוסד תכנון שמוסמך לאשר בנייה חדשה לאפשר בנייה כזו. למשל: בין מגדלי חוף הכרמל, שהם בקו הראשון לים, ניתן יהיה להוסיף בניינ חדשה, למשל של חזית מסחרית, שתיצור חומה מלאה מול הים. ויש עוד מקומות כאלה (סי אנס סן, כפר הים בגבעץ אולגה עוד).
תוכניות בנייה ישנות
בחודש יוני 2014 קבעה ועדת שרים לחקיקה כי תוקם ועדת שרים בין משרדית שתעביר לממשלה את המלצתה בנוגע לחוק לביטול תוכניות בנייה ישנות בחופים.
מטרת הצעת החוק שיזם ח"כ דב חנין ונוסחה על ידי "אדם טבע ודין" כדי למנוע מימוש תוכניות בנייה ישנות בחופי הים התיכון, ים סוף והכנרת. על פי הצעת החוק, היתר בנייה המתבקש מכוח תוכנית שחלפו שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יהיה כפוף לבחינה נוספת של הוועדה לשמירת הסביבה החופית, וזאת במטרה לצמצם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה. מאז שנקבע כי הצעת החוק תיקון בוועדה המיוחדת, התפרקה הממשלה ולאחר הבחירות הנושא לא נידון שוב.
מבדיקה שביצעה "אדם טבע ודין" לקראת ההכרעה על עתידו של החוק עולה כי קיימות למעלה מ-50 תוכניות על החופים שאושרו לפני יותר מ-8 שנים כ-31 מהן מהוות איום של ממש על האינטרס הציבורי - לפי העמותה. מדובר בתוכניות למלונאות מסוגים שונים, למגורים ולתשתיות.
תשתיות דוגמת מרינות, שוברי גלים, מתקני התפלה, צינורות ועוד
"יש מתקני התפלה, תוכניות להגדלת נמלים ועוד, שלא תמיד לוקחים בחשבון את טובת הסביבה והם עלולים לפגוע בחופים", אומרת ד"ר יהל.
"לפעמים המערכת הטבעית נפגעת כי לא שמים לב לבתי הגידול הרגישים בקרקעית הים. בתי גידול קרובים ורחוקים מקו החוף נפגעים. אלה תשתיות שמביאות יותר ספינות בים, זיהום אוויר ועוד. לפעמים ההקמה הפיזית של שובר גלים או קו צינור או אסדת נפט עלולה לפגוע בבית גידול שאנחנו רוצים לשמר. אנחנו משקיעים הרבה עבודה בשיתוף גופי התכנון בישראל ומשרדי הממשלה כדי להגן על בתי הגידול של כל הים התיכון. מאוד חשוב שיהיה פיתוח בר קיימא".
לפנייה לכתב/ת 
