מושיק רוט: "שמן זה היפה החדש"
אז מה אם הוא שוקל 159 קילו? זה לא מה שהפריע למושיק רוט לעלות על מדים ב"יחידה" - וגם לא לפשוט אותם בים מול צלמי הפפראצי. בראיון הוא מספר על הסכסוך עם עדי שילון וגם על הפרידה מאשתו אחרי 20 שנה: "בדיעבד אולי הייתי מוותר על הקריירה בשביל משפחה"
כשמושיק רוט קיבל את ההחלטה לעלות על מדים ולהצטרף ל"יחידה", הוא לא לקח בחשבון שימצא את עצמו במרכזו של קרב חתולות – ובסוף, יהיה גם זה שייפגע. אחרי הכל, וכן, קצת כמו הקלישאה, גם פה מדובר בבחור ענק עם לב עשוי מרגרינה - במקרה שלו חמאה הולנדית.
הוא היה החבר הכי טוב של עדי שילון על סט הצילומים של תוכנית הדוקו-ריאליטי "היחידה", גילה לה את הסודות הכי כמוסים שלו. עד שיום אחד, אי שם בבסיס צה"ל בדרום הארץ - הכל התפוצץ. "עדי היתה החברה הכי טובה שלי עד שהיא ביקשה ממני לבחור בינה לבין טהוניה, לעמוד באמצע, וזה לא משהו שאני רוצה לעשות", אומר רוט בראיון ל-ynet, "משהו בתוכי נשבר. התנצלתי. אני לא אומר שזה מכל הלב, אבל אני חושב שכשמגיעים למקום כזה - זה חייב להיות דו סטרי, והיא לא חושבת שהיא צריכה להתנצל, אז מה אני יכול לעשות? עדי ואני מדברים היום אבל זה לא מה שהיה. היא הכאיבה לי מאוד".
בדיעבד עושה רושם שכן בחרת צד - דווקא בזה של טהוניה.
"את טהוניה אני מכיר עכשיו, והיא הפכה להיות חברת נפש שלי, החיים זה לא שחור או לבן. לגבי עדי - היא אכזבה אותי".
אחרי 20 שנה בהולנד, במהלכן התחתן והקים מסעדה מצליחה שהפכה אותו לשף הישראלי היחיד עם שני כוכבי מישלן, רוט רוצה לחזור הביתה. בשביל זה הוא שילם מחיר כבד מאוד - חיי הנישואים שלו. בשנה האחרונה הוא נפרד מאשתו המבוגרת ממנו ביותר מעשר שנים, אלס, אחרי כ-20 שנות נישואים. "אני שלם עם הפרידה", הא מדבר בגילוי לב, "אני לא מרחם על עצמי, אבל אולי זו התקופה שלי בחיים להיות עצוב. הייתה לי אישה נפלאה במשך עשרים שנה ואנחנו עדיין בקשר טוב והכל סבבה".
אז למה זה נגמר?
"האהבה משתנה בחיים, היא לא נגמרת. האהבה תופסת מקומות אחרים בחיים שלך, וזה לא תמיד קשור לזוגיות. הרבה מהדברים קרו בזמן בו התחלתי לחזור יותר ויותר לארץ, להבין שאני מתגעגע למשפחה שלי, לאנשים פה, לחיבוק החם, כמה אני מתגעגע למקום הזה שאתה יכול להיות בו חופשי. כמו לשבת אצל חברים בבית, לפתוח את המקרר ולקחת מה שאתה רוצה. זה מסתכם בזה".
את הרומן עם אלס החל רוט באמסטרדם, כמו בסיפור מהאגדות: "פתחנו מסעדה שהיתה הכי רומנטית בעולם", הוא נזכר בחיוך, "היא היתה בערך כמו הזוגיות שלנו, עשינו שם הכל ביחד. היינו מתחילים בשמונה בבוקר ומסיימים בשלוש בלילה. אני חושב שבסופו של יום אני יודע לאהוב רק בצורה אמיתית. אני כן גבר רומנטי, אני כן גבר שאוהב את החיים. אני כזה שנותן יותר ממה שהוא מקבל, ואני לא מאלה שמחפשים לקבל בחזרה. אני מעדיף לדעת את האמת גם במחיר שאפגע. אני רגיל להיפגע. לא יודע למה".
על פי גורמים בסביבתו, רוט מנהל בימים אלה מערכת יחסים עם צעירה בת 19, אולם הוא מבקש שלא להתייחס לחייו הרומנטיים. "זה לא יהיה פייר לעשות לי את זה", הוא עונה לשאלה האם הוא מוכן להמשיך הלאה לשלב הבא בחיי הזוגיות שלו.
למרות אהבה גדולה בין רוט לאלס במשך שנים ארוכות, השניים לא הביאו ילדים לעולם - פצע עמוק ופתוח אצל השף הרומנטיקן. "יכול להיות שבדיעבד הייתי מוותר על הקריירה בשביל משפחה, אבל אני יודע שקולינריה היא הייעוד שלי".
אתה מצטער על הבחירות שלך?
"לא, אני שלם איתן. הייעוד שלי מתקשר מאוד חזק למקום הזה של להביא את הקולינריה למקום הבא, למקום מבטחים, אני לא יכול להסביר את זה. מקום מבטחים קולינרי בשבילי זה ערב יום שישי הישראלי. במשך שנים ישבנו בערב שישי ואכלנו אותו דבר, אצלי בבית זה גפילטע פיש, אצלך דג מרוקאי ושם זה הסתכם - קולינריה. אבל כל הדברים הטובים קרו על השולחן: הטוב, הרע וכל השאר, קרו סביב שולחן עם אוכל. בסופו של דבר האוכל מחבר אותי לשאיפות הרגשיות שלי, תראה איך העולם אוהב אותי פה".
וכן, את האהבה שמקבל מושיק רוט מהציבור בישראל קשה להסתיר. במהלך הראיון, שמתקיים בצהריים שרביים בחוף מציצים, הבקשות לסלפי הולכות ומתרבות. אמא עם בנות, נשים צעירות, גברים - כולם רוצים תמונה עם רוט. "כשהלכתי לריאליטי ידעתי שאתה הופך להיות שייך לקהל, זה לא רק מושיק השף. באיזושהי צורה אני שייך לעם, אתה לא יכול לברוח מזה - אם זה מפריע לך, אז אל תנסה להיות סלב, אל תעשה טלוויזיה".
ומצד שני - כשאתה רואה תמונות פפראצי שלך עם נשים אלמוניות, אתה חושב מה גרושתך תגיד?
"ברור שזה מבאס אותי לראות תמונות שלי עם בחורה, אבל אי אפשר להילחם בזה. וגם ברור שלא אהבתי לקרוא את האייטם על כך שאני נפרד מאישתי. יש הרבה אייטמים כאלה שאתה לא שש לקרוא, אבל אני מבקש את הסליחה הגדולה מכל מי שנפגע מזה".
הדוקו ריאליטי "היחידה" בהפקת סוכנות ייצוג והתוכן ADD, צפוי לעלות לשידור בערב יום העצמאות ב-HOT. רוט חבר לקבוצת מפורסמים, ביניהם כאמור עדי שילון וטהוניה רובל, רמי קלינשטיין, אורנה דץ, רפי אמזלג ועוד רבים שחוזרים לתקופת הצבא ומתמודדים עם מיני בעיות טירונות, תוך שהם מופיעים בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ. עבור רוט מדובר בתיקון לימי הצבא שלו - מה שמחבר אותו לישראליות, אחרי 20 שנות גלות.
למה בעצם ללכת לשתי תוכניות ריאליטי, הרי אתה יודע מה אומרים על מי שגומר בריאליטי.
"מדינת ישראל - היא נותנת לי את הפוש של להגיד 'יש לפעמים דברים קצת יותר חשובים בחיים מאשר לעשות כסף, לעבוד ולהצליח'. אני לא רוצה עוד מסעדות בחיים שלי. בוא נשים דברים בפרופורציות - אם הייתי מבשל באירועים פרטיים במוסקבה, לא הייתי צריך לעשות הרבה דברים מבחינה כלכלית. הגעתי ל'משחקי השף' כדי למצוא את השפים הטובים ולעזור להם להתקדם הלאה. חלק אפילו הגיעו אליי למסעדה כדי לעבוד בה ולהתקדם. ואז מגיעה תוכנית כמו 'היחידה', שבסופו של יום זו החזרה שלי לצבא, 20 שנה אחורה. הצבא הוא ההזדהות האולטימטיבית שלנו בתור ישראלים עם המדינה הזאת. לא רק שחזרתי לצבא, אלא שיש לי היכולת לתת לדור הצעיר ביחידה להבין שזה אחד מהבסיסים המוצקים שלי בתור ישראלי, שבא מתוך הלב".
איך אתה מסתדר עם התגובות על ישראל באירופה? הן לא אוהדות במיוחד לנוכח המצב המדיני-ביטחוני כאן.
"קודם כל, בכל 20 השנה שאני חי שם לא נתקלתי בבעיה אנטישמית. אני לא מפחד לחיות באירופה. אני תמיד אומר שיש לי שתי ערים בעולם - אמסטרדם ותל אביב. ברגע שהמטוס עוזב את תל אביב, אין מצב שאני לא אזיל דמעה לרגע. כשאני נכנס לשיחות כאלה של לדברר את ישראל - ובתקופות האלה זה קורה יותר עם כל המצב הפוליטי בבלגיה ובפריז - אני תמיד אומר לאנשים 'בואו תחיו פה שבוע, תראו מה קורה. אקח אתכם לסיור בירושלים ותבינו. זה לא שאני פוחד, אבל מבחינה פוליטית אני נמצא בשמאל-מרכז כזה. יש דברים שהייתי משנה כאן".
ראש ממשלה נגיד?
"אני לא רוצה לפתוח מערך נגדי, אבל בוא נגיד שהחוק בארצות הברית שקובע שנשיא מדינה יכול לכהן רק שמונה שנים - זה חוק מצוין. הוא שם את הדברים בפרופורציה הנכונה. מצד שני - הו דה פאק איז מושיק? אני לא חי פה".
ובכל זאת, רוט לא חושש להביע את דעתו על המתרחש, כמו על מקרה אלאור אזריה, החייל שחשוד כי הרג בכוונה את המחבל שביצע את הפיגוע בחברון. "אני מאוד מקווה ורוצה להאמין שפוליטיקה לא מתערבבת בהחלטות צבאיות. כמובן שיש דרג צבאי ופוליטי וברור שהכל מתחבר אחד לשני, אבל הכלל הוא שלהתגייס פירושו להגן על המדינה. זה ערך עליון שלא בנוי על מקרה או שניים או שלושה שהם יוצאים מן הכלל, אתה נותן משהו בשביל לדעת שביום מן הימים כשיהיו לך ילדים, הם גם יעשו הכל בשביל להגן עליך".
היית משתתף בעצרת התמיכה שנערכה לכבודו לו היית מוזמן?
"לא יודע מה הייתי עושה. בוא נגיד דבר אחד - החייל עדיין חף מפשע. אני לא אומר אם הייתי משתתף בעצרת, רק אומר שעד שהוא לא יואשם בהריגה הוא חף מפשע. ברור שזה כואב לי וזה כואב לכל אמא ישראלית שזה קרה לה. כואב לי שהוא הגיע לשם, אבל זו החלטה שהוא עשה בעצמו ואני לא יכול לשים את עצמי בגוף שלו ובמקום שבו הוא נמצא. מצד אחד כואב לי שזה קרה לו, מצד שני כואב לי שזה קרה לצבא שלנו".
לפני כחודשיים, עם עליית תוכנית ריאליטי הבישול "בייק אוף" בזכיינית ערוץ 2, קשת, התחוללה סערה סביב מראה החיצוני של השופטת והקונדטורית קרין גורן, בעיקר בגלל משקלה. ברשתות החברתיות לעגו, והיו כאלה שטענו כי כשמושיק רוט הגיע למסך ב"משחקי השף" - אף אחד לא דיבר על משקלו. "אני לא יודע מי זאת קרין גורן", הוא אומר, "ראיתי תמונות אבל זה לא שעכשיו תגיד לי מי זאת קרין גורן ואני אגיד לך 'וואו אני יודע מי זאת'. אני רק יכול להגיד שברגע ששמעתי על זה, העליתי פוסט וכתבתי - שמן זה היפה החדש, אני מרגיש וחושב ככה. אף פעם לא התביישתי באיך שאני נראה, תמיד אהבתי את עצמי בקטע הזה. אני לא עושה דיאטה, אני שלם עם איך שאני נראה. כשאני הולך לים אני מוריד חולצה חופשי".
אמנם אתה לא עושה דיאטה אבל בכל זאת ירדת במשקל.
"כשצילמנו את 'היחידה' שקלתי 185 ק"ג והיום אני שוקל 159. כמו שאמרתי לך אני לא עושה דיאטה, אבל משתדל לעשות ספורט. קיקבוקסינג וצלילה. מצד שני אני אוכל הכל, יכול לאכול מקדונדלס בלילה. אבל הסיכון הבריאותי משחק תפקיד, אני במעקב רפואי. אני לא בן אדם חולה טפו-טפו-טפו, אבל צריך לשמור. היעד שלי הוא להגיע ל-130 קילו".
קשה שלא לראות על רוט שהוא בתקופה קשה מבחינה רגשית. לפני כשנתיים איבד את אמו שנפטרה בגיל 70 ממחלת הסרטן. ההודעה הקשה ההיא תפסה אותו ביום צילומים לעונה הראשונה של "משחקי השף"."עברנו חצי שנה קשה איתה, ישבתי לידה כמעט כל יום בבית החולים. היא החלימה מהסרטן, אבל בבית החולים נפטרה מחיידק טורף. אני מרגיש ששיחררנו אותה מהכאב".
הספקת להיפרד ממנה?
"כן ולא. בחצי השנה האחרונה הייתי איתה איתה הרבה, אבל 20 שנה לא הייתי כאן".
כשהוא מספר על מותה של אמו, רוט מגניב מבט מדי פעם לשולחן הסמוך שבו אביו, ושלוש אחייניותיו יושבות, ומזיל דמעה. "המשפחה זה הדבר הכי יקר לי ואני רוצה להיות איתן כאן. אבא שלי עבר תאונה בצבא, הוא אמנם לא אוהב שמדברים על זה אבל הוא יושב בכיסא גלגלים ומגיל צעיר מאוד הפכתי להיות הגבר בבית. לא יכולתי לעצום עיניים ולהתעלם מהבעיות. אבא שלי הוא בן אדם נפלא והחבר הכי טוב שלי. את אחותי גידלתי, וזה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו - אם אנחנו לא מדברים במשך חודש, כשכן נדבר שוב הדמעות לא יפסיקו לזלוג. אני אוהב את הבית ואת ישראל, מה אני אעשה".
