דווקא בישראל מכשירים את המטבח האנטישמי האוסטרי
הזמנתו של שטראכה, מנהיג "מפלגת החירות" האוסטרית, לישראל כמו גם הזמנת נציגי מפלגות ימין קיצוני מהולנד ומגרמניה בנימוק של תמיכתם בהתנחלויות והיותם אנטי-מוסלמיים, יוצרת מצג שווא של שותפות ומעניק להם לגיטימציה ומעין תעודת הכשר שאינם ראויים לה כל עוד לא ישנו את דרכם
לפני יותר משבועיים נערכו באוסטריה בחירות לנשיאות שתוצאותיהן היכו גלים ברחבי יבשת אירופה. היו שהגדירו את תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות רעידת אדמה שתוצאותיה יורגשו לא רק באוסטריה. הסיבה לתיאור זה קשורה בעובדה שנורברט הופר, מועמד "מפלגת החירות האוסטרית" שהיא מפלגת ימין פופוליסטי, גזענית ובעלת סממנים אנטישמיים, גבר ללא כל קושי על יריביו ויתייצב לסיבוב השני והמכריע שייערך בהמשך החודש.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
גם אם לפי שעה לא ניתן להעריך את סיכוייו של הופר לזכות בבחירות לנשיאות, הרי שההישג שבו זכתה מפלגתו יש בו כדי להביע אי-אמון סוחף במפלגות הממסד - או כפי שהן נקראות מפלגות העם: ה"סוציאל-דמוקרטים" ו"מפלגת העם" השמרנית המחזיקות בהגה השלטון זה זמן רב.
יש להניח שמפלגת הליכוד הצטרפה לאותן "מפלגות אחיות" ביבשת שבירכו את הזוכה בסיבוב הראשון באוסטריה ואת ראש מפלגתו, היינץ-כריסטיאן שטראכה, שזמן קצר קודם לכן קיים ביקור בישראל. למיכאל קליינר, יו"ר המחלקה לקשרי חוץ ונשיא בית הדין של הליכוד, לא הפריעה העובדה שמשרד החוץ הישראלי מחרים את המפלגה האוסטרית ואוסר על קיום פגישות עם נציגיה.
ראש הממשלה הבטיח לבדוק את פגישת שטראכה בישראל
כשראש הממשלה ומנהיג המפלגה בנימין נתניהו נשאל לפשר הביקור של שטראכה בישראל, הוא השיב כי עליו לבדוק את הנושא. מעניין יהיה לדעת מה העלו תוצאות הבדיקה ואם הוא מסתייג מעצם ההחלטה להזמין את שטראכה לישראל כמי שמודע לעמדת משרד החוץ. ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, שנפגש עם האורח האוסטרי, אמר בעקבות הפגישה עמו שהשניים דנו בנושא הטרור ושסוגיית האנטישמיות - שאותה נוהגים פוליטיקאים "להעלות על ראש שמחתם כל אימת שאנו מתבשרים על אירוע או התבטאות מצד גורמים באירופה שלפעמים נודף מהם ריח של אנטישמיות ולפעמים לא" - כלל לא עלתה בשיחה בין השניים. כשנשאל לפשר הפגישה עם שטראכה השיב דיכטר: "אני בן לניצולי שואה ואני מקיים קשר עם לא מעט אנשים שדעותיהם אינן אהובות עליי. גם חלק גדול מהערבים שפגשתי אינם כוס התה שלי. אני חושב שלא פשוט להחליט שנמנעים מפגישות עם מישהו שיכול להיות הקנצלר הבא של אוסטריה - עם כל העבר שלו. צריכה להיות סיבה טובה לכך".
האם אכן לא פשוט להימנע מפגישה עם מנהיג מפלגה שהשקפת עולמה נגועה בגזענות ואנטישמיות רק משום שקיים סיכוי שהאיש יכהן ביום מן הימים כקנצלר של מדינה שעדיין רואה עצמה כקורבן הראשון של המשטר הנאצי ושעד היום מתקשה להתמודד עם עברה? אחרי הכול, הייתה זו ממשלת ישראל שבעקבות הצטרפות קודמו של שטראכה, יורג היידר הידוע לשמצה, לממשלת אוסטריה, החליטה להוריד את דרג היחסים ולהחזיר את שגרירה ארצה. או שמא צודקים אותם גורמים בימין הישראלי הדוחפים לשינוי העמדה כלפי שטראכה ומפלגתו בנימוק של תמיכתו בהתנחלויות ועמדותיו האנטי-מוסלמיות?
המפלגות עם פתרון לכל בעיה
בחירתו של נציג מפלגה ימנית פופוליסטית וגזענית למשרת נשיא אוסטריה תהווה ציון דרך נוסף בתהליך שעובר על מדינות אירופה, שעיקרו הפניית עורף מצד ציבור גדול של בוחרים למפלגות העם הגדולות (בין שמדובר בסוציאל-דמוקרטים ובין שבשמרנים) או נכון יותר לממסדים האירופיים המתקשים למצוא מענה לדאגות ולפחדים של ציבורים נרחבים שתופסים עצמם "מפסידים" ומביעים את מחאתם על ידי הימנעות מהשתתפות בבחירות ולחלופין בהצטרפות למפלגות אנטי-ממסדיות - דוגמת "מפלגת החירות" - שטוענות למציאת פתרונות למצוקות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות.
עיון במצעי אותן מפלגות מגלה את "האשמים" במצב. אלה כוללים את האיחוד האירופי, הזרים, המהגרים והפליטים שמרביתם מוסלמים והמציפים בשנה האחרונה את היבשת ומאיימים לא רק על מקומות עבודה ועל מערכת הרווחה, אלא גם על צביונה הנוצרי של אירופה. הפתרונות המוצעים למצוקה כוללים צמצום השפעת מוסדות האיחוד, חיפוש פתרונות במסגרת מדינת הלאום, פרוטקציוניזם, סגירת שערי אירופה בפני מהגרים ופליטים ועוד. בנוסף, מפלגות אלה מקיימות קשרים עם רוסיה ורואות בנשיאה ולדימיר פוטין ומדיניותו האנטי-מערבית שותף.
פוטין רואה במפלגות הללו שותפות בחתירתו לערעור מעמד האיחוד האירופי והברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו). מיותר לציין שהשקפת עולם זו אינה מתיישבת עם המסורת הדמוקרטית-ליברלית שהתבססה במערב אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה ושנושאי דגלה היו המפלגות הממסדיות.
ישראל, שרואה עצמה חלק מקהילת הערכים המערבית, אמורה להסתכל בדאגה על עליית הימין הפופוליסטי והרדיקלי ובו זמנית בירידת כוחן של השותפות הטבעיות שלה ביבשת, קרי, המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות והשמרניות. גם אם מפלגות אלה לא תמיד הפגינו תמיכה מלאה ולעתים אף מתחו ביקורת וגינו את ישראל בשל מדיניותה, הרי שהשותפות הערכית ביניהן שימשה בסיס להמשך התמיכה מצד ממסדי המפלגות. תמיכה במפלגות הימין הפופוליסטי בין שבאוסטריה, הולנד, גרמניה ומדינות נוספות באירופה, המציגות מודל שונה למודל הדמוקרטי-ליברלי והערכי, תפגע ללא ספק בדימוי שאותו אנו רוצים לשמר.
הזמנת מנהיג מפלגת החירות האוסטרית כמו גם הזמנת נציגי מפלגות דומות מהולנד ומגרמניה בנימוק של תמיכתם בהתנחלויות והיותם אנטי-מוסלמיים יוצרת מצג שווא של שותפות ומעניק להם לגיטימציה ומעין תעודת הכשר שהם אינם ראויים לה כל עוד לא ישנו את דרכם. וכדאי שנזכור שמקום שבו מושמעות נימות לאומניות, חוסר סובלנות כלפי מיעוטים, פגיעה בחופש הדת בכלל והפולחן בפרט, מעולם לא בישר טובות ליהודים. גם אם קבצנים אינם יכולים להרשות לעצמם להיות בררנים מן הראוי שישמרו על כבודם.
שמעון שטיין הוא שגריר בדימוס וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי