בין לבנון אחת לשנייה: אסתר איבדה אח ובן
יוסי אליאל נהרג בלבנון הראשונה ב-1982. אחיינו, שנקרא אליאל על שמו, נהרג בלבנון השנייה בשנת 2006. "מעולם לא האמנתי שאלוהים יסתכל בספר האלבום המשפחתי שלנו ויבקש עוד אחד: מאותה משפחה! מאותו מקום!", אומרת האם והאחות, אסתר בן יהודה. לאחר מותו קיבל הבן צל"ש
"מאוד קשה לי לחשוב שאליאל לא יצדיע יחד עם כל הקצינים במסדר הכבוד של הקצינים מהסיירת". כך אומרת אסתר בן יהודה, שבנה אליאל נהרג במלחמת לבנון השנייה לפני עשור וקיבל צל"ש לאחר מותו על רוח לחימה, מנהיגות ואומץ לב עד חירוף נפש, לאחר שנהרג בזמן טיפול בפצועים.
אליאל מכירה מקרוב את השכול. בשנת 1982, במלחמת לבנון הראשונה, היא איבדה את אחיה יוסי אליאל, לוחם גולני, שנהרג בקרב על הבופור. לימים, קראה לבנה אליאל, על שם אחיה - וגם הבן ששירת בסיירת גולני נהרג בלבנון בשנת 2006. "מאז שבני אליאל נהרג הכול קשה לי. מעולם לא האמנתי שאלוהים יסתכל בספר האלבום המשפחתי שלנו ויבקש עוד אחד: מאותה משפחה! מאותו מקום!", היא אומרת. "כואב לי כי גדלתי בבית שלא היו בו חיים. מה שההורים שלי עשו לא היה טוב ורציתי להתמודד עם השכול בדרך אחרת. אני מרגישה שאני יותר חכמה מההורים שלי, אבל אני לא מצליחה ללמד את עצמי - לחיות. היה לי בית ספר שהיה אמור ללמד אותי לבחור בחיים, אבל אני לא מצליחה לעשות את זה".
אסתר מוצאת מעט נחמה בעבודתה כמורה, ומעידה על עצמה שהיא מדברת בחופשיות על הסבל שהיא עוברת. "אני אוהבת לעבוד, טוב לי בעבודה. אולי זה בגלל שאני יודעת מה לעשות ואולי זה בגלל הפרגון של הילדים, מעבר לזה הכול נורא קשה", היא מספרת. "אם מישהו אומר לי בעבודה: 'את נראית טוב', אני ישר מזדקפת, מה היא חושבת, שאני חוגגת? היא לא רואה שאני באבל? קשה לי לקבל את החיים".
מנהיגות בדרכי נועם
בן יהודה, בן 24 במותו, נהרג ביום האחרון של המלחמה - ב-13 באוגוסט, מפגיעת טיל באזור הכפר עיתא א-שעב, בעת שפינה פצועים. בתפקידו במילואים שימש מפקד מחלקת סיור בגדוד 7002 של חטיבת כרמלי. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.
"אליאל היה מפקד מחלקת הסיור שלי, קצין מוכשר שבא מהסיירת החטיבתית לגדוד", סיפר סא"ל שי בן ישי, מפקדו של אליאל בגדוד 13 של גולני בזמן שירותו בסדיר. "בהתחלה חשבתי שהוא רך מדי עם החיילים, לא מעניש, לא תופס אותם חזק, ולא
הבנתי מה הסיפור שלו ולמה הוא לא מיישר קו. חשבתי שזה בגלל שהוא חדש. גם אני וגם המג"ד חשבנו שהוא יותר מדי חבר ופחות מדי מפקד. לקח לנו המון זמן להבין כמה הוא שונה ואדיר ומיוחד, והחיילים הלכו אחריו בעיניים עצומות. הייתה לו מנהיגות בדרכי נועם, כזו שלא ניתנת לערעור".
את הבשורה על מותו של בן יהודה קיבל בן ישי במהלך הלחימה בלבנון. "הסמג"ד הגיע ושאל אם אני הייתי המפקד של אליאל, ועניתי שכן. הוא אמר לי 'מצטער להגיד לך שהוא נהרג'. פה נקרע לי הלב. הרבה אנשים נהרגו במלחמה הזאת, אבל כאן הרגשתי כאילו שקיבלתי פטיש חמש קילו על הראש", הוא משחזר. "במשך קרוב לשעתיים, באמצע הלחימה - התקשיתי לתפקד, זאת הייתה אחת התחושות הנוראות ביותר שעברתי בחיי. הוא היה מיוחד עם החיוך שלו, תמיד רגוע - גם במצבי לחץ, גם תחת אש. אליאל תמיד נתן דוגמה אישית. חילוץ הפצועים תחת אש וההתנהלות האמיצה שלו ברגעים שלפני מותו לא הפתיעו אותי. הוא היה מיוחד".
לפנייה לכתב/ת 
