נתניהו וכחלון החליטו: התקציב הבא יהיה דו-שנתי

התקציב לשנים 2018-2017 יהיה דו שנתי - כך נקבע בדיון אצל רה"מ בנימין נתניהו, בהשתתפות שר האוצר משה כחלון, הנגידה קרנית פלוג ונציגי אגף תקציבים באוצר.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

(צילום: אלי מנדלבאום)

התקציב הדו-שנתי יפעל עפ"י המנגנון שאישרה הממשלה בתקציב הקודם, המחייב אותה למצוא מקור מימון לכל החלטה בעלת משמעות תקציבית. זה אמור למנוע מהממשלה להגדיל את התחייבויות עתידיות שלה, ללא כיסוי וכך לכבול את ידי הממשלות העתידיות. המנגנון קובע כי כל החלטה צריכה להיות מלווה במקור תקציבי מספר שנים קדימה.

נגידת בנק ישראל התייחסה לתקציב הדו-שנתי ואמרה "תקציב דו-שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות, "אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר ויתר גמישות בתוך התקציב".

לדברי בנק ישראל, לשאלת התקציב הדו-שנתי יש היבטים כלכליים, פוליטיים ופרלמנטאריים, אבל מהיבט ניהול המדיניות הכלכלית - לא מדובר בסוגיה קרדינלית. הבנק סבור שהדבר החשוב ביותר בעיצוב התקציב, במיוחד כשלתקציב יש אופק ארוך יותר, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרי הטווח הארוך של המדינה, ושהתקציב יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה, ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה ובתשתיות פיזיות ושל הון אנושי.

הבנק מזהיר מפני סכנות העבר של תקציב דו-שנתי: "אם הממשלה והכנסת יבחרו לאמץ תקציב דו-שנתי, חשוב מאוד להימנע מהבעיות שראינו בעבר עם תקציב כזה, ובראשן צבירה של החייבויות תקציביות שלאחר זמן יותר קשה לכנס אותן. ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות שימוש הדוק בנומרטור שהתחיל לפעול ויסייע לוודא שהממשלה תתחייב רק להוצאות לאורך זמן שיש להן מקורות במסגרת המצרפים הפיסקליים שהוגדרו".