בחזרה לעתיד

בכלל, עושה רושם שהירידה לליגה השנייה דווקא עשתה טוב למועדון. לא בגלל שרצתה לשחק שם כמובן, אלא בשל התהליך שעברה, הן מבחינה מקצועית והן בהיבט של מערכת היחסים שלה עם הקהל.

אשדוד חוגגת את העלייה(צילום: אורן אהרוני)

בשנה שעברה ליוו את משחקי הקבוצה מספר אוהדים קולניים, שיצאו נגד ההנהלה והבעלים ג'קי בן־זקן, בטענה שהללו דואגים רק לאינטרסים של עצמם. למרות שמדובר היה בכמה עשרות, הם השתלטו על היציע וגם על השיח הציבורי בעיר. הירידה למעשה הביאה לחיזוק הקשר בין הקהל האותנטי לבין הקבוצה.

למשחקים החשובים הגיעו יותר מ־2,000 צופים.

בגרות בלי לחמן

תהליך חשוב נוסף שהתרחש היה האפשרות של המועדון לממש סוף־סוף את פירות האקדמיה. צעירים כמו אור אינברום, מיכאל אוחנה, דין דוד ואחרים קיבלו את המפתחות, ללא הלחץ של משחקי ליגת העל. בן־זקן, שמבחינתו הצלחת האקדמיה חשובה לא פחות מהקבוצה הבוגרת, הורה למאמנים להשתמש כמה שיותר בשחקני הבית. הרווח היה כפול: עליית ליגה וגם תוספת ניסיון לצעירים שיובילו את הקבוצה בעונה הבאה.

בתחילת העונה תלו בקבוצה תקוות רבות בניסיון של המאמן אייל לחמן, אך למרות שהקבוצה הייתה במקום השלישי וצמודה למאבק העלייה, היא לא נראתה טוב. ניצחון בודד בחמישה משחקים הוביל לפיטורי לחמן, ובמקומו מונה עוזרו רוני אוואט. החלטה די נועזת בהתחשב בעובדה שהמאמן שעבד בעבר במחלקת הנוער היה חסר ניסיון בבוגרים, אם לא לוקחים בחשבון שנה אחת בליגה ב'.

רוני אוואט(צילום: אורן אהרוני)

"המטרה הייתה ברורה מתחילת העונה ולא פחדתי מהאתגר", אומר אוואט. "כשקיבלתי את הקבוצה, האמנתי שיהיה אפשר לעשות טוב יותר. אני מכיר את המערכת הזאת 20 שנה, וידעתי שאשדוד צריכה לשחק אחרת. היא לא יכולה לרדוף אחרי היריבות שלה, אלא צריכה שירדפו אחריה".

השינוי הראשון שביצע היה להסיט את אוחנה מהקישור האחורי לעמדת הפליימייקר. בכך הפך מי שסומן במשך שנים ככוכב העתיד של הקבוצה, לבעל הבית האמיתי במרכז השדה ולמבשל השערים הראשי (14 עד כה). אינברום, אף הוא תוצר של מחלקת הנוער, היה הנהנה העיקרי מכך (14 שערים).

מיכאל אוחנה(צילום: עוז מועלם)

נקודת מפנה חשובה הייתה בחלון ההעברות בינואר. רגע לפני שהקבוצה כבשה את הפסגה, הוחתם הבלם ניבאלדו ששוחרר ממכבי יבנה. 40 אלף שקלים עלה המעבר של מי שמכונה היום באשדוד "התחנה האחרונה".

גם בעמדת השוער ביצעו בקבוצה זעזוע, כשבין הקורות התייצב יואב ג'רפי הצעיר על חשבון רועי משפתי. ג'רפי, שפתח בהרכב בעשרת המשחקים האחרונים, הציג יכולת גבוהה ונראה כשוער העתיד של הקבוצה והיורש של אופיר מרציאנו.

יואב ג'רפי(צילום: אורן אהרוני)

אחרי שהובטחה העלייה, בהנהלה החלו כבר לתכנן את העונה הבאה. אוואט יקבל כמובן את הקרדיט וימשיך, וכך גם רוב שחקני הסגל. החיזוק המתוכנן יהיה בעיקר בזרים.

"העיקר להתבסס בליגה"

אחד השחקנים שהיו בורג משמעותי בעלייה, וצפוי להיות אחד מאלו שיובילו את אשדוד בליגת העל, הוא שחקן הרכש חן עזריאל. הקשר-חלוץ שהתאושש מפציעה ונתן עונה פורייה כבר חתם על חוזה לשנתיים נוספות.

(צילום: אורן אהרוני)

"אני מלא הערכה למועדון שנתן לי את הזמן והשקט לחזור לעצמי אחרי הפציעה", אומר עזריאל. "יש לנו סגל שחקנים טוב מאוד, שמשלב צעירים מוכשרים עם ותיקים. אשדוד צריכה להסתכל

 קדימה צעד־צעד. אחרי שהבטחנו את החזרה לליגת העל, חשוב קודם כל לשמור על המקום ולהתבסס בליגה הבכירה, ורק עם הזמן להציב לעצמנו מטרות רחוקות יותר. לסיים באמצע הטבלה בעונה הבאה נראה לי שיהיה הישג מצוין. מבחינה אישית אני בכושר טוב מאוד, כבשתי שבעה שערים, ונקווה לשפר את הסטטיסטיקה בעונה הבאה".

אשדוד, שהעמידה העונה תקציב שנע בין שמונה לתשעה מיליון שקל, צפויה להגדילו ל־15 מיליון בליגת העל. העובדה שסביב ראשו של בן־זקן תלוי ועומד עונש מאסר של שלוש שנים, בגין עבירות של הרצת מניות, לא מרתיעה את אנשי המועדון. בן־זקן, שאינו מחזיק כיום בתפקיד רשמי, ימשיך לתמוך בקבוצה גם אם ייכנס לכלא, למרות שבסביבתו מאמינים בערעור שהגיש לבית המשפט העליון. יחד עם זאת, העירייה תמשיך להיות בורג מרכזי בכל הקשור לתקציב, ונראה שתמשיך בתמיכה שתנוע בין שניים לארבעה מיליון שקלים.