הישרדות פוליטית על חשבון צה"ל

קצת בעייתי להשוות בין תהליכי התקרנפות והתבהמות שהתחוללו בגרמניה הוויימארית בתחילת המאה הקודמת לבין מה שקורה כיום בחברה הישראלית. התנאים שונים, הרקע שונה ובכל מקרה זה עניין להיסטוריונים לעסוק בו ולחקור אותו בשיטות מדעיות ראויות. בכל מקרה, לא לי ואפילו לא לסגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, אין ההכשרה והכישורים לקבוע קביעות נחרצות בעניין זה. גם העיתוי שבו בחר האלוף גולן בעייתי. ערב יום השואה בנאום שהוא נושא מתוקף תפקידו כסגן רמטכ"ל אינו בדיוק המקום להשמיע בו קביעות נחרצות בעניין כה רגיש שאינו בתחום סמכותו של איש צבא.

לעומת זאת, ברור לי לגמרי כמו שברור לחלק ניכר מאזרחי ישראל, שהמסר שביקש האלוף גולן להעביר הוא נכון ובמקומו. יתרה מכך, כסגן רמטכ"ל שאחראי על שמירת המוטיבציה של חיילי צה"ל להילחם ואף להקריב את חייהם למען מטרה שהיא גם מוסרית וגם צודקת, יאיר גולן היה מוסמך ואף צריך לומר את מה שאמר.

ראש הממשלה, שבתחילה נהג על-פי כללי ההתנהגות הראויים, לא ניסה חלילה לשחות נגד הזרם ולהבהיר שהנהגת מדינה איננה תוכנית טלוויזיה. הוא הצטרף בחדווה, ובבס עמוק, סמכותי כדרכו, החרה-החזיק אחרי ההמון. זה אותו ראש ממשלה שעורך סדרתית השוואות היסטוריות מופרכות, בעיקר בנושא השואה, למטרות הפחדה. הפחדה כידוע מביאה דיווידנדים אלקטורליים. מי ששכח ייזכר בסיפור המופתי שבו הפך נתניהו את היטלר לגרופי של איש דת פלסטיני.

אותה תופעה רק בשינוי נושא ומושא הייתה התגובה המהירה של "סביבת ראש הממשלה" להדלפת דו"ח מבקר המדינה על מחדלי "צוק איתן". מהר מאוד התברר ש"סביבת ראש הממשלה" וכנראה גם נתניהו עצמו כלל לא קראו את טיוטת הדו"ח שהודלפה, ולכן השתלחותם במבקר ובמניעיו הפוליטיים הייתה מוקדמת. אחרי שבסביבת ראש הממשלה כבר עיינו בטיוטת הדו"ח, התגובה הייתה שונה ב-180 מעלות. אבל מי שהדליף את הפרטים מתוך הדו"ח כבר השיג את מטרתו וגרר את נתניהו בעצם להודות באשמה שלפחות בחלקה כלל לא הוטחה בו.

למה נוהג כך נתניהו? התשובה פשוטה: הישרדות פוליטית. זה שם המשחק בתוכניות הריאליטי וזו מטרת-העל של ראש הממשלה, שאמור להנהיג את מדינת ישראל ערב יום העצמאות ה-68 שלה למחוזות טובים יותר ולהתנהלות תקינה יותר. חוסר נימוס, חוסר כבוד והיעדר הדר מאפיינים את האיש שאמור להיות יורשו של ז'בוטינסקי וראש ממשלה שהאריך ימים בתפקיד יותר מבן גוריון.

הוא אגב אינו לבדו: בארצות הברית יש מתמודד רפובליקני, דונלד טראמפ, שמרשה לעצמו בעצם הכול ובלבד שישבור את שיאי הוולגריות וגסות הרוח של עצמו למען רייטינג פוליטי. אלא שבניגוד לנתניהו, דונלד טראמפ הוא אקס כוכב ריאליטי ולכן הוא גם מרשה לעצמו מה שנתניהו עדיין לא עושה. בכל מקרה, לא מוצדק היה לפגוע בפומבי בכבודו ובסמכותו של סגן הרמטכ"ל בגלל אותה טעות שעשה. לא רק כבודו של האיש יאיר גולן נפגע אלא סמכותו כמפקד בכיר ויכולתו לשלוח אנשים לקרב.

למרבה המזל, הזיכרון הציבורי בישראל קצר. סקנדל רודף סקנדל, ומן הסתם, הפרשייה הזאת תישכח. בבוא היום, כשתגיע השעה למנות מחליף לרמטכ"ל איזנקוט, תצוף הפרשה ותעלה פעם נוספת. אבל עד כמה שאני מבין, גם למועמדים האחרים לרמטכ"לות, לכל אחד יש תיק משלו שאותו הוא סוחב על הגב, והאמירה השגויה של גולן איננה החמורה שבהן. מה שמדאיג הוא שראש הממשלה של המדינה הזאת, שהגיעה במזל טוב ל-68, מתנהג יותר ככוכב ריאליטי מכור לרייטינג פוליטי מאשר כמנהיג שהעם הזה באמת ראוי לו.