שלוש על שלוש: סיכום המחזור ה-37 בספרד
ברצלונה מצאה אויב חדש אבל ניצחה בדרבי, ריאל עוררה סערה תקשורתית אבל גברה על ולנסיה, ורק אתלטיקו בעטה בדלי וקבעה קרב דו-ראשי על האליפות במחזור הנעילה. וגם: מלחמת ההישרדות והפרידה של ואלרון
הסיוט בסיוטאט
על הנייר, המשחק של אתלטיקו מדריד אמש נראה נוח יותר מאלו של ברצלונה וריאל: מפגש מול נועלת הטבלה לבאנטה, שכבר ירדה ליגה ונותרה בלי שום רוח במפרשים מול אצטדיון חצי ריק. אבל ההיסטוריה הזהירה שהקולצ'ונרוס בעידן דייגו סימאונה עדיין לא ניצחו ולו פעם אחת את לבאנטה במגרשה הביתי, סיוטאט דה ולנסיה, וההיסטוריה גם חזרה על עצמה. אתלטיקו איבדה יתרון מוקדם, הפסידה 2:1 ויצאה ממאבק האליפות בספרד מחזור אחד לסיום.
קשה להגיד שסימאונה זילזל במשחק הזה, אבל הוא כן נזהר. על הספסל הוא השאיר שניים משחקניו המשמעותיים ביותר, אנטואן גריזמן ודייגו גודין, כדי לתת להם מנוחה ובתקווה גם להימנע משחזור תסריט האימים מגמר ליגת האלופות לפני שנתיים, אז איבד את דייגו קוסטה הפצוע אחרי תשע דקות.
פרננדו טורס אמנם כבש אחרי פחות משתי דקות את שער הליגה העשירי שלו (דבר שלא עשה מאז ימיו בליברפול, בעונת 09/10), אבל זה לא הספיק וגם הכניסה של גריזמן במחצית השנייה הייתה הפעם מאוחרת מדי.
דווקא אתלטיקו, הכמעט בלתי-שבירה, זו שבקושי סופגת וכמעט אף פעם לא מאבדת את הראש, היא זו שיצאה ראשונה מהמאבק המשולש שנשמר כמעט עד לסיום. יש שיגידו שהיא חזרה לגודלה ולמקומה הטבעי כקבוצה השלישית בטיבה בספרד, אבל היא עדיין תוכל להוכיח אחרת בגמר המדרידאי של ליגת האלופות ב-28 במאי. "זו הייתה תאונה, אבל לא תהיה לה שום השפעה על הצ'מפיונס", אמר קוקה בסיום. "תאמינו בנו", קרא הקשר לאוהדים והוסיף: "אנחנו מוכנים להכל".
כנראה שמדובר במקריות, ובכל זאת התאונה הזו קרתה לאתלטיקו בצל הביקורות המסוימות שנשמעו בתקשורת וברשתות החברתיות על סגנון המשחק שלה. הקולצ'ונרוס כנראה יצאו סופית ממעמד האנדרדוג אחרי עוד עונה בצמרת הגבוהה בליגה ובצ'מפיונס, וממרום המעמד הזה הסגנון הדפנסיבי שלהם התחיל לעלות לאנשים על העצבים. בפעם הקודמת הם הגיעו לגמר כאלופי ספרד, הפעם זה יסתיים ככל הנראה במקום השלישי, אבל כפי שסימאונה כבר הבטיח מספר פעמים - שום דבר לא ישתנה בשיטת המשחק שלהם. אתלטיקו זו אתלטיקו, צ'ולו זה צ'ולו, ואין מה להוסיף.
בארסה נגד פאו
המחזור ה-37 זימן לברצלונה שני דרבים בכרטיס אחד: הראשון מול אספניול, יריבתה העירונית המושבעת והשנואה, והשני מול פאו. לא, לא פנאתינייקוס - פאו לופס, שוערה של אספניול. לופס בן ה-21, שחקן בית של ה"פריקוס", לא מחבב את האחות הגדולה מקאמפ נואו, ובניגוד לרבים מחבריו, הוא גם לא מפחד להראות את זה. לקראת המשחק דאג השוער לחמם את האווירה ואף הצהיר בראיון ל"אס" שהוא ישמח להיות זה שייתן את האליפות ליריבה מדרידאית, אבל כפי שהעיתונים בצד הכחול-אדום של קטאלוניה אהבו כל-כך לציין בסיום, כנראה שהיה עדיף לו לשתוק.
לופס, שנכנס לרשימה השחורה של אוהדי ברצלונה כשדרך במכוון על רגלו של לאו מסי במשחק גביע מוקדם יותר העונה, הפך למוקד העניין של התקשורת והאוהדים לפני הדרבי ובמהלכו. ומה רבה הייתה השמחה בקאמפ נואו כשהשוער הקטאלוני שמט ברשלנות כדור רוחב של ניימאר ו"בישל" לראפיניה המחליף את ה-0:4 של ברצלונה, שמאוחר יותר הפך ל-0:5. "נהניתי מהשריקות נגדי, זה נתן לי מוטיבציה", אמר בסיום. ובכל זאת, נראה שאת הערב הזה הוא יישמח לשכוח.
התסריט ממנו בארסה רצתה להימנע נכתב ב-2007, אז ראול טאמודו - גם הוא שחקן בית של אספניול - כבש נגדה בדרבי, מנע ממנה אליפות ונתן אותה ללא אחרת מאשר ריאל מדריד. עכשיו נדמה שבברצלונה מצאו מחליף לטאמודו, ופאו לופס יהיה מעתה זה שאליו תופנה מרבית השנאה. בינתיים, נראה שהוא הרבה יותר נובח מנושך.
פוליטיקה לבנה
ריאל מדריד עשתה את המוטל עליה, ולמרות המתח ששרר בסנטיאגו ברנבאו עד לרגע האחרון ניצחה 2:3 את ולנסיה של פאקו אייסטראן, והשאירה לעצמה סיכוי לזכות באליפות, בכפוף לאיבוד נקודות של ברצלונה במחזור הנעילה. כריסטיאנו רונאלדו כבש צמד נהדר והשכיח את חסרונו של גארת' בייל, הלא הוא המושיע התורן, אבל תשומת הלב בסיום המשחק ניתנה לדברים אחרים, שלא ממש קשורים לכדורגל.
הראשון היה אירוע הפרידה החגיגי במיוחד מאלבארו ארבלואה, שיסיים את דרכו בקבוצה בסוף העונה ונפרד בפעם האחרונה מהאוהדים בברנבאו. מגן הרוטציה הכה-זניח קיבל יחס של מלכים מהמועדון והקהל, כולל שלט גדול ביציע ומעגל של שחקנים שזרקו אותו שוב ושוב באוויר. איפה הטעם המר אתם שואלים? בפרידות האחרות שראינו מהבלאנקוס בעונות האחרונות.
שחקנים כמו איקר קסיאס, ראול, פרננדו היירו וגוטי סיימו את דרכם בריאל מדריד בצורה עגומה למדי, בלי פרידה ראויה, וזאת למרות החלק המשמעותי שמילאו לאורך השנים במדים הלבנים, כל אחד בדרכו. הפרידה האמוציונלית מארבלואה, שבתקופה האחרונה לא ראה דשא ושימש בעיקר כקונטרה לג'רארד פיקה בטוויטר, הוציאה מהכלים אפילו את התקשורת המגויסת של מדריד, ששלחה את החיצים לעבר הנשיא פלורנטינו פרס.
אירוע נוסף שהעסיק לא מעט את התקשורת בסיום נגע לשוער המשנה של ריאל, קיקו קאסייה. אחרי משחק מוצלח מאוד מבחינתו, למרות שני השערים שספג, קאסייה ניגש אל עמדת הראיונות אך לא דיבר בשפתו המקורית, קטלאנית, משום שבריאל מדריד אסרו עליו לעשות זאת. ההשוואות לימים החשוכים של הרודן פרנסיסקו פרנקו, שאסר על שימוש בקטאלנית ובשפות מקומיות אחרות בספרד, לא איחרו לבוא והוסיפו עוד קיסם לקרב הדו-ראשי הבוער שמחכה לנו במחזור הנעילה. יש למה לחכות.
פונטוּס
והנה מה שמחכה לברצלונה וריאל במחזור הסיום: האלופה תצא למשחק חוץ מול גרנאדה, שהבטיחה אתמול עוד עונה בליגה הבכירה בזכות 1:4 על סביליה, והבלאנקוס יתארחו אצל דפורטיבו לה קורוניה, שהגיעה גם היא לחוף מבטחים והרשימה ב-0:2 על ויאריאל במדריגל. ניצחון יבטיח לבארסה את התואר ללא קשר לתוצאה בריאזור, תיקו לא יספיק לריאל בשום תרחיש עקב היחס הפנימי העדיף של הקטאלונים.
גם קרב תחתית בוער מחכה לנו במחזור ה-38, ומתוך שלוש קבוצות לחוצות - שתיים ימצאו את עצמן בליגה השנייה. ראיו וייקאנו (35 נקודות) וחיחון (36) נמצאות מתחת לקו האדום, חטאפה נמצאת מעליו אך גם לה 36 נקודות.
אחד מהרגעים המרגשים של ערב המשחקים אתמול הגיע מהאצטדיון בגראן קנאריה. אחרי קריירה בת 22 שנה ובגיל 40, חואן קרלוס ואלרון נפרד מאוהדי לאס פלמאס בפעם האחרונה במשחק הביתי מול אתלטיק בילבאו (0:0). יושבי האצטדיון כולם עמדו ומחאו לו כפיים במשך כל הדקה ה-21, ובסיום הוא גם נתן נאום קצר לקהל הצהוב של הקבוצה בה החל את דרכו. מאמנו קיקה סטיין היטיב לסכם כשאמר: "השחקן הזה צריך להיות דוגמה לכל אחד ואחד מאיתנו".
לפנייה לכתב/ת 
