ספר אזרחות ללא השסע העדתי: "מזלזל באינטליגנציה של התלמידים"
בספר האזרחות החדש שחשף משרד החינוך אין ביטוי לפערים בין אשכנזים למזרחים. זאת דווקא לאחר החלטת השר בנט להקים ועדה בראשות המשורר ארז ביטון להעמיק בתכני תרבות של יהודי ארצות האיסלאם: הפרופסור יוסי יונה: הספר "מאיים" להפוך את הוועדה לבדיחה. מורה לאזרחות: אי-למידה על השסע לא יעלים את התופעה
לומדים אזרחות - אבל ללא השסע העדתי: אחרי שמשרד החינוך פרסם הערב (ב') את ספר האזרחות החדש, החלק המשמעותי שבו הוא שרק קטע קצר מתוך 514 העמודים שבו מוקדש לשסע העדתי וזאת בניגוד למהדורתו הקודמת. "הם חושבים שאם יוציאו את השסעים מספר הלימוד, הם ייעלמו, אבל זה לא יקרה", הזהיר מורה לאזרחות בשיחה עם ynet.
פרט לשורה שבה מוזכרים מהומות ואדי סאליב בחיפה והפגנות "הפנתרים השחורים", נכתב הסבר קצר שלפיו השסע העדתי הוא "בין 'אשכנזים', ממוצא אירופה-אמריקה, לבין 'מזרחים', יוצאי אסיה-אפריקה. שסע זה מתבטא במידת ההשתלבות של יוצאי ארצות האיסלאם במוסדות להשכלה גבוהה, במשרות בכירות ובתקשורת".
בספר האזרחות הקודם, לעומת זאת, מוסבר בפירוט מהו השסע העדתי, מה הגורמים לו, כיצד הוא מתבטא בפועל ואיך ניתן לצמצמו. לשם ההשוואה, בספר הקודם נפרש הנושא על חמישה עמודים ואילו בספר החדש זוכה השסע העדתי לפסקה בלבד.
גורמים במשרד החינוך אמרו ל-ynet כי בשנת 2011 עודכנה תוכנית הלימודים באזרחות על ידי ועדת המקצוע, שכוללת מומחים מהאקדמיה ומשדה החינוך. במסגרת תוכנית הלימודים מאותה שנה הוחלט כי תלמידי מערכת החינוך ילמדו על אודות חמישה שסעים: השסע הלאומי (יהודי-ערבי), השסע הדתי (חילוני-דתי), השסע האידיאולוגי-מדיני, הסע הכלכלי-חברתי והשסע העדתי. עם זאת, הוחלט שבספר החדש ההתעמקות תעשה בשני שסעים: הלאומי והדתי. לדברי אותם גורמים, ההחלטה נבעה מהצורך לכלול במסגרת שעות הלימוד הקיימות את כלל העדכונים החדשים שהתרחשו בעולם ובישראל בנושאי תיאוריות, עובדות ונתונים בסוגיות שונות וחדשות.
פרופסור יוסי יונה, חבר כנסת מהמחנה הציוני, מתקשה לקבל את ההחלטה ואמר כי הספר בא בסתירה להחלטת שר החינוך נפתלי בנט למנות ועדה ציבורית בראשות המשורר ארז ביטון שתבחן כיצד יהיה אפשר להעמיק את תכני התרבות של יהודי ארצות האיסלאם. "זה עומד בסתירה מוחלטת להחלטת משרד החינוך לצמצם משמעותית את העיסוק בשסע העדתי בספר האזרחות החדש", אמר יונה. "כל ספר אזרחות שאינו נותן ביטוי להיסטוריה הייחודית של התלמידים, שאינו מתייחס לשונות התרבותית שלהם ושאינו מכיר בשונות זו, תורם לתחושות של ניכור ושל עוינות הדדית ביניהם".
ח"כ יונה קרא לבנט להפוך את ההחלטה. "טוב ייעשה שר החינוך אם ימהר לגנוז את הספר הזה שמאיים להפוך את החלטתו להקמת ועדת ארז ביטון לבדיחה גרועה. לא די שהספר ממזער את מקומם של יוצאי ארצות האיסלאם בחברה הישראלית, הוא גם עושה שימוש בשפה סוציולוגית שאבד עליה הכלח. במקום לדבר על שסעים, יש לדבר על השונות התרבותית המאפיינת את החברה הישראלית מנקודת מבט רב-תרבותית. נקודת מבט כזו לא רואה בשונות האתנית בעיה חברתית שעליה יש להתגבר, אלא מעודדת דיון ביקורתי ונוקב בצורך לנסח מחדש את הזהות המשותפת שלנו כך שהיא תיתן ביטוי למגוון התרבותי המאפיין את החברה שלנו".
בשיחה עם ynet הודה מורה לאזרחות שפרק השסעים בספר בעייתי. "הם ניסו להוריד כל סממן שמפלג את העם. זו טעות לצמצם כל שסע, כי זו החבאה והסתרה של מציאות. השסע העדתי הוא אחד השסעים הכי משמעותיים היום במציאות שבה אנחנו חיים, להתייחס אליו בפסקה זה זלזול באינטיליגנציה של הילדים. זה שיח שמאוד מדובר היום בבתי הספר וחבל שהוא לא מקבל את הביטוי הראוי בספר. בסופו של דבר המורה נכנס לכיתה, סוגר את הדלת והוא מלך. בסופו של דבר אני אעשה בכיתה מה שאני רוצה, העצמאות שלנו, המורים, חזקה מהכול".
לפנייה לכתב/ת 
