החוקר שיגאל אתכם מהמיגרנה
ד"ר מייקל היידן, המדען הראשי של טבע, ניצב בחזית המאבק העולמי במחלות הכי קשות. בראיון מיוחד ל"ממון" הוא מגלה איך תתרום מדפסת תלת-ממד לבריאות שלנו, מבטיח להיות הראשון בשוק עם תרופה מנצחת למיגרנה, מסביר למה הוא מעוניין להעסיק אנשי היי-טק ומדעי הרוח, וגם מספר על סגירת המעגל המרגשת שלו בעיר הגרמנית שבה נכחדה כמעט כל משפחתו
בשיתוף חברת "טבע"
"כמובן ששם משפחתם של סבי ואבי לא היה היידן," אומר ד"ר מייקל היידן, המדען הראשי וראש המחקר והפיתוח הגלובלי בטבע. שם משפחתם בגרמניה היה האן.
משפחת האן היהודית, מעמודי התווך החומריים והרוחניים של העיר האוניברסיטאית הגרמנית גטינגן, נרדפה על ידי הנאצים, נרצחה ברובה, ובמיעוטה הצליחה להימלט ולשרוד. אביו של ד"ר היידן, רודולף האן, נמלט לבריטניה, בה "המיר את שם משפחתו ושמו הפרטי לשמות הכי רחוקים שאפשר מהיהדות: רוג'ר היידן.
מאז שבט היידן הבריטי-אמריקאי, אריסטוקרטיה שהיגרה לארה"ב, מציף אותי בבקשות להשתתף בכנסים ובאירועים משפחתיים," מספר לי ד"ר היידן בראיון חג ל"ידיעות אחרונות." להשלמת הניתוק מהעבר עזבו האב רוג'ר היידן ורעייתו היהודייה את יבשת אירופה לדרום-אפריקה הרחוקה, בה נולד מייקל. הוריו התגרשו בהיותו בן 8 ואמו גידלה אותו "בסביבה בוהמיינית."
מייקל היידן עשה דוקטורט ברפואה בקייפטאון, פוסט-דוקטורט בגנטיקה בהרווארד, ומשם עבר לאוניברסיטת ונקובר שבקנדה, בה ייסד מרכז למחקר גנטי. תקופה ממושכת לא התעניין בתלאות משפחתו, הדיר את רגליו מאירופה בכלל ומגרמניה בפרט, התמסר לעבודה, וזכה במוניטין מדעי, פרסים ומדליות.
,1986-ב שנתיים לאחר פטירת אביו, הוזמן ד"ר היידן להשתתף בכנס מדעי באוניברסיטת גטינגן, מהמובילות באירופה.
היידן: "הסתובבתי קצת בעיר ונכנסתי באקראי למוזיאון העירוני. לעיניי נתגלו אוצרות אמנות יהודית, יודאיקה. תהיתי; לא חיו אז יהודים בגטינגן. אוצר המוזיאון, איש צעיר, אמר לי שהפריטים הללו, רובם הגדול, היו בבעלותה של משפחת האן והם נמכרו כביכול למוזיאון בתקופת ההפקעה הכפויה של הרכוש היהודי על ידי הנאצים.
"הזדעזעתי מהגילוי, הוטרדתי ממנו. איך אוכל, חשבתי, לשוב לביתי בקנדה ביודעי שמורשת משפחתי מאוחסנת במרתפי מוזיאון עירוני גרמני? מהמלון טילפנתי למתמודד מוביל בבחירות לראש העיר גטינגן והצגתי את עצמי: מדבר מייקל היידן, הנכד של גרטרוד ומקס רפאל האן, וחשתי דרך השפופרת את ההלם של האיש.
"גם בי חלפה צמרמורת. עד אז לא החזקתי בידי עיפרון תוצרת גרמניה, לא הבנתי מילה בגרמנית, לא אהדתי קבוצות כדורגל גרמניות ולא ראיתי את עצמי בשום הקשר כנצר גאה לשרשרת ארוכה, בת 500 שנה, של משפחה גרמנית-יהודית מכובדת ומתקדמת. מהעשירות במדינה. ראיתי את עצמי אזרח העולם. לאחר רגע האיש התאושש מההלם ואמר, 'אנא, חכה לי במלון, אני מיד מגיע'.
הוא הגיע, הם שוחחו. הזילו דמעה. בחייו של ד"ר מייקל היידן נפתח פרק חדש,
מהסוג שעליו נכתבים ספרי זיכרון והיסטוריה. בביתו בוונקובר המתינו לו עשרות ארגזים חתומים שהצליח אביו, בדרך פתלתלה ומסתורית, לשלוח מגרמניה הנאצית. הם נפתחו בזה אחר זה. 9,000 מסמכים יקרי ערך קרעו לנגד עיניו של ד"ר היידן צוהר אל תפארתה של משפחתו. אל שורשיו.
49 חתני פרס נובל הוציאה מתוכה אוניברסיטת גטינגן, לפחות שליש מהם יהודים. השמות הגדולים בתולדות המדע בכלל והמדע הגרמני בפרט לימדו ולמדו בה. אף על פי כן, שלטונות האוניברסיטה והסגל האקדמי שלה נסחפו בקלות רבה, אפשר לומר שהתמסרו ללא עוררין, לנאציזם. בשנים 1936 עד 1945 נתלו דגלי ענק מעוטרים בצלבי קרס מעל בנייניה, המרצים שלה בירכו איש את רעהו בהייל היטלר, ועמיתיהם המשויכים ל"גזע היהודי" - על פי תפיסת העולם הנאצית - פוטרו, גורשו, הוגלו ונרצחו.
"המדע," אומר ד"ר היידן, "רוסק ועוות כדי לשרת את הפוליטיקה הנאצית. מעשה שלא ייעשה: על המדע לשרת את טובתה של האנושות באשר היא."
דיון משוחרר מדוגמות
במהלך חייו המקצועיים השקיע מייקל היידן כשותף וכיזם במספר לא מבוטל של חברות ביוטכנולוגיה מצליחות. הוא יכול היה לנוח ברווחה רבה על זרי דפנה ולהתמסר למחקרים ותחביבים.
למה באת לעבוד בטבע ועלית ארצה?
היידן: "באתי לעבוד בטבע כי זו חברה ישראלית, מרתקת ומאתגרת. אני יכול למצות בה
את שליחותי: לעזור לאנושות בדרך הכי מתקדמת שאני יכול. זה מה שמניע אותי כל יום. אף שגדלתי בעוני, הכסף כשלעצמו עצמו לא מניע אותי."
את הדוקטורט שלו הקדיש ד"ר היידן למחלת הנטינגטון, מחלה ניוונית נוראה. "זה היה תחום ההתמחות שלי," הוא נזכר, "אבל בדרום-אפריקה באותם הימים הקהילייה רפואית הכחישה את קיומה. הפרופסור לפסיכיאטריה בקייפטאון, המדריך שלי, טען בתוקף שבארצו אין בכלל מחלה כזו. נאלצתי להתנגד לו, לעמוד על שלי. כמדען אתה מוכרח לאתגר גם את מוריך ומדריכיך. להטיל ספק בדעות נפוצות ולערער על המובן מאליו. אלו העקרונות שאני מנסה להנחיל לעובדים במחקר ופיתוח בטבע: לעודד דיון חופשי, פתוח, יצירתי, משוחרר מדוגמות. אבל לא אלים, לא משתלח. לא אסבול הפגנות מחאה מול חדרי."
מה בין מחלת הנטינגטון לבין טבע?
"טבע ניצבת כעת בחזית המאבק הרפואי-מדעי במחלת הנטינגטון. היא החברה המובילה בו, בזכות פיתוח של תרופות ובזכות הטיפול הכוללני בחולים. טבע מספקת לחולים לא רק את התרופה אלא עוד דברים כמו ביטוח, אמצעי תנועה, תמיכה נפשית למשפחה ואפילו הסעות.
"גישתנו הכוללנית למחלה ולחולה צריכה לשמש מודל, תו תקן, לטיפול בשורה ארוכה של מחלות בעלות השלכה לא רק על מצבו של החולה, אלא גם, ואפילו יותר, על סביבתו. אנחנו, הרופאים, המדענים, חוקרי המחלות וממציאי התרופות, חייבים לדאוג לא רק לרווחת הפציינט אלא גם להקל ככל הניתן על הסבל של סביבתו.
"אינך יכול להפריד את המחלה מהחולה ואינך יכול להפריד את החולה מהחברה," אומר ד"ר היידן, וקביעתו זו עוברת כחוט שני בשיחתנו. "זו מערכת אחת מקיפה, משולבת: המחלה, החולה, המשפחה, הסביבה, התרופות והמעבדות."
באחרונה נחשפנו בארץ למקרים רבים של מחלות ניוון עצבי ואובדן שרירים הדרגתי, כמו ALS הנוראה. היש תקווה לחולים בהן?
"המחלות הללו הן מן הגרועות שהאנושות יודעת ונפוצות יותר מכפי שחושבים. החולים מאבדים בהדרגה את כל השליטה על גופם. בארץ נעשו לא מעט תגליות חשובות התורמות למאבק במחלה זו ודומותיה, אך עד כה לא מצאנו את תרופת הפלא האחת והיחידה לעצור כליל את ההידרדרות, חרף ההתקדמות המדעית.
"מה שמשותף למחלות אלו," מסביר ד"ר היידן, "הוא המוות של נוירונים, שבבי עצב המעבירים מידע והוראות פעילות בגופנו. הם אמנם נכחדים מסיבות שונות, המאפיינות מחלות עצביות ומוחיות שונות, אך המדע מחפש אחר תרופה אחת, נוסחה תרופתית אחת, שבאמצעותה נוכל לעצור את התהליכים באשר הם.
"כי אם יעלה בידנו לפצח את הסוד ולגלות איך בולמים את מות הנוירונים, נוכל ליישם את הפתרון לתחומי חולי רבים. זו הזדמנות רפואית גדולה. אנחנו מפנים אליה חלק ניכר ממשאבי המחקר והפיתוח בטבע. אלא שנכון לעכשיו, כאמור, לקהיליית הרפואה עוד אין בשורות מבוססות. יש גישו - שים, השערות, ניסויים בתרופות הנראות מבטיחות, אך המועד לכניסתן לשימוש מורשה רחוק."
טבע הצטיירה בעבר כחברה גנרית המייצרת תרופות חיקוי שהפטנט המקורי המגן עליהן פג. מדבריך אני מסיק שהיא נכנסת בעוצמה לתחומים חדשים של תרופות מקור, תרופות שהיא עצמה ממציאה.
"כשהגעתי לטבע 2012-ב היא אכן נתפסה כיצרנית תרופות גנריות, לא מקוריות, עם תרופה אחת בולטת משלה, קופקסון נגד טרשת נפוצה. גם עכשיו רבים רואים אותה כך, על אף שיש לנו בצנרת מעל 40-ל תרופות חדשות פרי מחקר ופיתוח עצמאי שלנו. משקל הגנריקה בפעילותנו מצטמצם בהדרגה."
היש פיתוח תרופתי אחד שכאשר טבע תשלים אותו במלואו בתקופת כהונתך, תוכל לומר לעצמך, עשיתי את זה, הבאתי הקלה לאנושות החולה?
"כל התרופות חשובות, אך אם תלחץ עליי לבחור, אבחר את התרופות שאנחנו מפתחים נגד מיגרנה, כאב ראש כרוני קשה."
מיגרנה היא מחלה פיזיולוגית? לא סוג של היסטריה?
18%" מהנשים - 8%-ו מהגברים - בעולם סובלים מהתקפות של כאב ראש נוראי הקרוי מיגרנה לפחות עשר עד תריסר פעמים בחודש. הסובלות ממיגרנה חמורה, כרונית, נעדרות מעבודה או מלימודים 40 ימים בכל שלושה חודשים. לא מתפקדות בקרוב לחצי מחייהן.
"ולא, מיגרנה אינה מחלה פסיכוטית, כפי שנטו להאמין בעבר הרחוק, בטרם נתגלתה סיבתה. כעת הסיבה ידועה: מיגרנה היא מחלה מוחית, הנגרמת על ידי שיבוש בתנועת כדוריות הדם המביאות אל המוח הורמון חיוני מסוים בקצב וכמות מסוימת. כשזה משתבש, המוח נפגע ומופיעים כאבי הראש הנוראים של מיגרנה. גם הקאות ותופעות לוואי שליליות נוספות. על כן הטיפול התרופתי הנכון למחלת המיגרנה צריך להיות ביטול השיבוש בתנועת הדם למוח וממנו. להתרכז בהפעלת חומרים אנטי-משבשים, סותרי הפרעה, שיחזירו את המנגנון לנורמה. זהו כמובן תיאור פשטני של תהליכים מאוד מורכבים.
"ארבע חברות תרופות גלובליות עובדות חזק על הכנת תרופה כזו. המדענים של טבע הכי מתקדמים, בין השאר משום שהם נמנו עם הצוותים שגילו את הדרכים למניעת מיגרנה ופירסמו מאמרים בנושא. טבע תהיה ראשונה בשוק עם התרופה החדשנית."
והתרופה באמת יעילה?
"בהחלט. היא עברה בהצלחה את מבחני שלב שני של רשות התרופות האמריקאית ונכנסה לשלב השלישי, כבר קרוב לסיום. התוצאות של הניסויים מאוד מבטיחות. אנחנו מחזירים לחולים את חייהם. מוציאים אותם מהחושך אל האור, ללא תופעות לוואי. התרופה יכולה גם לרפא את הסוג הנורא ביותר של מיגרנה, הגורם לאנשים לשלוח יד בנפשם, משום שכאבי הראש שלהם בלתי-נסבלים. מיגרנה מדורגת כמחלה המשתקת הרביעית בעוצמתה."
כמה תעלה התרופה החדשה? תרופות פורצות דרך בדרך כלל יקרות מאוד.
"איני נמנה עם האגף המסחרי של טבע, אבל השקפת עולמי כמדען היא שאנחנו יכולים להרוויח בלי להיות תאבי בצע בתמחור התרופות החדשות. יש כאן עלות ויש כאן תועלת. מצד אחד ההשקעה
במחקר ופיתוח שלהן יקרה מאוד, ממושכת מאוד. חולפות לפחות 10 שנים, ולפעמים 15 שנה, מהתגלית המדעית ועד לקבלת ההיתרים לשיווק מסחרי של תרופה.
מצד שני, הערך הכלכלי-חברתי של תרופה לריפוי מיגרנה או לריפוי מחלת הנטינגטון לא יסולא בפז. אנשים ישתחררו מכאבי ראש איומים, אנ - שים ישתחררו מעיוותי גוף נוראיים. כמה זה שווה, להם ולחברה האנושית כולה? תסכים איתי שהמון. אז צריך למצוא את האיזון הנכון, איזון חברתי ומסחרי."
צפויה פריצת דרך גם במאבק באלצהיימר? בפרקינסון?
"חייבת להיות. ככל שתוחלת החיים של בני האדם מתארכת, והיא אכן מתארכת בקצב שלא חלמנו עליו, כך צפוי לעלות מספר החולים במחלות של ניוון עצבי-מוחי, מה שמכונה נוירו-דגנרציה. מעל לגיל מסוים לוקה במחלות אלו, על צורותיהן השונות, כשליש מהאנשים. שליש מהמבוגרים; שיעור עצום.
"אם לא תיבלמנה, הן עלולות להיות האיידס של המאה .21-ה המדע אכן מגויס למציאת תרופות למחלות אלו, לצערי עד כה בהצלחה מאוד חל - קית. אך אני אופטימי; לא תוכל לעבוד במדע בלי להיות אופטימי."
סיכון למדע הישראלי
את מדיניות המחקר והפיתוח של ד"ר היידן בטבע מאפיינת הרחבת כתף התמיכה המחקרית הישראלית. התמקדות בלעדית במספר קטן של מכונים יוקרתיים כמו מכון ויצמן ברחובות פינתה מקום לשיתופי פעולה עם כל האוניברסיטאות בארץ, גם בן-גוריון וחיפה. "אינך מסוגל לנחש מראש מאיזו מעבדת מחקר תבוא המהפכה התרו - פתית הבאה. לא כל החוכמה המדעית מצויה בסטנפורד ובהרווארד," אומר ד"ר היידן. "המוסד האוניברסיטאי הגדול והיוקרתי אינו בהכרח גם המקורי והחדשני."
מדענים רגישים וחשדנים לגבי שיתוף פעולה עם חברות תרופות.
"נכון. לכן פיתחנו סוג חדש של יחסים עם אוניברסי - טאות, המבוססים על אמון אישי ולא על הסכמים חוזיים כובלים. מתוקף תפקידי נפגשתי עם מיטב החוקרים והצעתי להם תמיכות כספיות ללא תמורה, בין היתר בתחומי נוירולוגיה, הידרדרות עצבית וחקר המוח. הם הופתעו מפנייתי. טבע מחלקת תמיכות? שאלו אותי באי-אמון, טבע סומכת עלינו ולא רואה בנו מתחרה? כיום טבע מממנת 25 פרויקטים 16-ב אוניברסיטאות. שינוי משמעותי."
כחלק מהגישה החדשה משתפת טבע פעולה עם "ידיעות אחרונות" בנושא שבעבר לא נחשב שנמצא על סדר יומה: קידום לימודי המדע בבתי ספר ישראליים. הכנת דור עתידי של מדענים, שמספרם צפוי לקטון בהרבה אם תימשכנה המגמות השליליות. "הן מסכנות את המדע הישראלי," מזהיר ד"ר היידן, "ולכן גם מסוכנות לעתידה של ישראל כמעצמת המוח, תרתי משמע."
כמה מדענים מעסיקה חטיבת המחקר ופיתוח בטבע - וכמה מהם בארץ?
"בטבע עובדים 3,300-כ מדענים במחקר ופיתוח, מהם פחות מאלף בישראל. אך המספר הגולמי לא משקף את התרומה הייחודית של המחקר והפיתוח המקומי, בייחוד בהמצאת תרופות חדשות, מקוריות, מהפכניות. במציאת הבסיס המדעי לתגליות."
אתה מצליח להחזיר ארצה אנשי מדע ישראלים?
"בוודאי. רק באזור בוסטון רבתי עובדים כיום 8,000-כ מדענים ישראלים. אני עושה הכל כדי להחזיר את חלקם הביתה. בניגוד לדעה הרווחת בתקשורת, רובם באמת ישמחו לשוב לישראל, אם תוצע להם עבודה מתאימה, מאתגרת, מרחיבת אופקים. לא מעטים כבר עובדים אצלנו בתפקידים אחראיים. אחרים עדיין חסרים לנו."
אתם מחפשים גם הייטקיסטים?
"ועוד איך מחפשים. הטכנולוגיה הרי תחולל פלאים גם בענף התרופות. אספר לך על אחד הפיתוחים המרתקים: הדפסה תלת-ממדית של תרופות מורכבות בבית המרקחת. נאמר שהחולה צריך ליטול 8 תרופות ביום. הנטילה המרובה מרגיזה ומחייבת תשומת לב מיוחדת. עכשיו באה הטכנולוגיה של מדפסת תלת-ממדית ומאפשרת 'להדפיס' לאותו חולה תרופה ייחודית אחת המורכבת מאותן 8 התרופות שנטל עד כה בנפרד. איזו הקלה ואיזה חיסכון!
"העולם המדעי כולו מתקדם לקראת תרופה המותאמת לגנטיקה של כל חולה וחולה. מחיר המפה הגנטית המלאה שלך ושלי ירד לכדי כמה מאות דולרים, וימשיך לרדת. כמומחה לגנטיקה אני משוכנע 2025-שב תהיה לרובנו מפה כזו, שמורה על שבב, שנוכל להציגה במפגש עם רופא או רוקח. היא תעלה אולי 100 דולר ועל בסיסה הם יכינו לנו את התרופות הנכונות."
דומני שעד כה השימוש בנתונים גנטיים אישיים מוגבל למדי.
"השימוש בהם עדיין מוגבל למלחמה בגידולים סרטניים. בעבר הפצצנו את הגוף של החולה בחומרים נגד הסרטן בתקווה להרוג את הסרטן לפני שהורגים את החולה. כיום לוקחים למעבדה דגימה של הגידול הממאיר, חושפים את ההרכב הגנטי שלו ומתאימים את המינון וההרכב היעיל ביותר של הטיפולים. התוצאות מהירות וחיוביות מאוד. הרפואה מתמודדת כעת עם האתגר להר - חיב את השימוש בפרופיל גנטי של החולים מעבר למחלת הסרטן. זה עוד לא קרה, זה יקרה."
באחרונה הכניסה טבע לשימוש תרופה מסוימת נגד סכיזופרניה שנוטלים אותה פעם בשלושה חודשים במקום פעם ביום. כך נפתרה הבעיה של חולים רבים הנוטים להפסיק באמצע את הטיפול התרופתי וכעבור זמן מה שוקעים מחדש במחלה, על כל תופעותיה הקשות.
"וזו רק ההתחלה," מספר ד"ר היידן. "אנחנו מפתחים תרופות ותכשירים רפואיים שיתקשרו ישירות הן עם החולה והן עם הרופא שלו. שכחת לקחת תרופה פעם אחת? החיישן המזערי בגלולה או בקופסת הגלולות יצלצל לאפליקציה שלך בטלפון החכם ויזכיר לך לקחת. שכחת לקחת כמה פעמים? הגלולה הנשכחת תודיע על ההזנחה לרופא שלך והוא כבר יתקשר אליך. זו לא פנטזיה, זו המציאות המתהווה. הנה כבר אושר לטבע תכשיר נגד אסתמה המתקשר, באמצעות יישומון מיוחד, לסמארטפון של החולה. אם לא השלמת את המנה המלאה של התכשיר, אתה מקבל הודעת אזכור. ההודעה מגיעה גם לבני המשפחה הדואגים לבריאותך.
"השימוש הנוסף בחיישני תרופות כאלה," מוסיף ד"ר היידן, "נמצא בתחום הניסויים. אחת הבעיות הבלתי- פתורות בניסויים בתרופות חדשות היא ציות של החולים המשתתפים בניסוי. איננו יכולים לפקח עליהם ולהיות בטוחים שהם מקפידים על תנאי הניסוי. הטכנולוגיה הח - דשה תאפשר מעקב שוטף אחר הציות, ולכן תייעל ותקצר את הניסויים. בעלות הברית החדשות שלנו הן אפוא גוגל, אפל, יבמ, מייקרוסופט וחברות טכנולוגיה אחרות. גם לי הדברים חדשים, גם אני לומד אותם."
משך הזמן הרב החולף מהמצאת תרופה למחלה קשה ועד לאישור הסופי להפצתה נראה בלתי-הגיוני. הסבל מהמחלה נמשך, ובמקרים רבים מתים ממנה עוד רבבות חולים שאולי ניתן היה להציל אותם. איך מאיצים את מכונת הזמן?
"אנחנו עובדים חזק מאוד על קיצור ופישוט התהליכים הנחוצים לאישור שימוש בתרופה חדשה. אנחנו מעודדים שיתופי פעולה בין מרכזי מו"פ שלנו. אך קפיצות דרך אין פה; תרופה בטוחה צריכה להיות בטוחה באמת. כמובן שמבחינתו של החולה, כל יום של המתנה הוא יום אחד יותר מדי. ולא רק מבחינתו. גם אותי משגע לדעת שיש בצנרת תרופה טובה למניעת מחלה העלולה לגרום למותם של ילדים, אבל האישור להפצתה טרם ניתן.
"הרגולטור המרכזי, הרשות האמריקאית לאבחון תרופות ואישור השימוש בהן, עושה מאמצים עילאיים לקצר את מה שרק ניתן, בלי לפגוע באיכות התרופות ובלי לסכן את החולים. היו"ר החדש שלה מודע לכך שההמתנה הסבילה של החולים לאישורים לא תחזיק מעמד בעידן האינטרנט, כשהכל מדווח וידוע."
להוביל בהפצת ידע רפואי
"כשאני בוחן מועמדים לעבודה אצלי בטבע," מתוודה ד"ר היידן, "אני מעריך גם את האינטליגנציה הרגשית שלהם וגם את האינטליגנציה התרבותית. לחוקרים הבאים מרקעים תרבותיים שונים נקודות מבט לא שגרתיות, ראייה מקורית, חשיפה להשפעות זרות ומרתקות. הם מאוד יצירתיים. הייתי רוצה להביא לטבע גם אנשי רוח. עשויות להיות להם אינטואיציות שאין לנו. יש להם דרכי מחשבה אחרות. הם יכולים לספר באופן מרתק את הסיפור של המדע, וגם את הסיפור של טבע."
טבע זקוקה למספרי סיפורים? יש מישהו לא שמע עליה?
"מחוץ לישראל, מעטים ביותר שמעו עלינו. אנחנו פועלים ב40- מדינות, מספקים תרופות ל-200 מיליון בני אדם ברחבי תבל. כל מרשם חמישי בארה"ב ובבריטניה, למשל, הוא לתרופה של טבע. ואף על פי שאנחנו נוגעים בחיי אנשים כה רבים, הזיהוי של טבע וההזדהות עימה כמעט לא קיימים.
"את המצב הזה בכוונתנו לשנות מן היסוד בשנים הקרובות. המודל המסורתי של טבע כחברת פארמה בלבד כבר לא מעניין. אבד עליו הכלח. טבע, על פי האסטרטגיה החדשה שגיבשה ההנהלה החדשה, תצא מד' האמות של יצרנית תרופות המוכרת את מוצריה למשווקים סיטוניים. תצא אל המשתמש הסופי, אל הלקוח, אל בני משפחתו, אל סביבתו. תתקרב אליהם ותקרב אותם. הדוגמאות שנתתי לך על חדשנות תרופתית מדעית וטכנולוגית יחזקו את הקשרים הללו. אנחנו גם מתכוונים לספק ללקוחות שלנו מידע רפואי ממצה, מעודכן ומוסמך."
זו מחויבות מאתגרת בעידן הרשתות החברתיות, הרוויות בפסבדו-מדע.
"כיום במערב, כשאדם מרגיש חולה, הוא לא פונה לרופא, הוא פונה לאינטרנט. שם הוא
מוצא, לפעמים, תשובות נכונות ולעיתים קרובות מאוד תשובות מוטעות באופן קיצוני. אז על מי הוא כן יכול לסמוך? על אתרים המנוהלים בידי מדענים בעלי שם ומוניטין. טבע תפתח אתרים כאלה, לא רק לטובת החולים הנוטלים את תרופותיה אלא לטובת הציבור הרחב. אנחנו רוצים להיות המובילים בהפצת ידע מבוסס מדעית על תרופות ומחלות."
מאז הצטרפותך לטבע אתה גר בישראל אבל למעשה חי במטוסים. המשפחה משלימה?
"המשפחה, רעייתי וארבעת ילדיי, חולקים איתי את גאוות העבודה בטבע ואת תאוות המדע באשר הוא. הם בהחלט מבינים למה אני מתרוצץ על הגלובוס. ככל שטבע תתרום יותר לאנושות, היא תתרום יותר לישראל."
בנובמבר 2014 הגיעה מסכת היחסים בין ד"ר מייקל היידן ומשפחתו ובין עיר המוצא שלהם, גטינגן, להשלמה המסוימת. בטקס חגיגי במוזיאון העירוני נחתם הסכם השבת הרכוש השדוד לבעליו החוקיים, משפחת האן בעבר, היידן כיום. שבט האן/ היידן הגיע לטקס מכל קצוות העולם. ראש העיר רולף-גיאורג קוהלר נשא נאום רווי רגשות: "למשפחת האן נעשה כאן אי-צדק הזועק לשמיים," אמר בלהט, "שנמשך לצערנו ובושתנו שבעים שנה. עכשיו אנחנו מפסיקים אותו, מחזירים את הרכוש לבעליו החוקיים.
"היה זה," הוסיף בנימת התנצלות, "מסע השבה ארוך. עלינו להתייצב פנים אל פנים מול ההיסטוריה ולקחת את האחריות. אנחנו מבקשים מכם סליחה ומחילה." גם ד"ר היידן נאם; במידת מה קיבל את מסר ההתנצלות. יום קודם העניק לו בית הספר לרפואה של אוניברסיטת גטינגן תואר דוקטור לשם כבוד.
המעגל נסגר? לא. מרבית אוצרות היודאיקה של משפחת האן לא נמצאו עד עצם היום הזה. סביר שהם מקש - טים את הסלונים של משפחות גרמניות מכובדות ואולי מתגלגלים במרתפים של מחסנים עירוניים. מה שנותר מסרה המשפחה למוזיאון העירוני של גטינגן לתצוגת קבע, לא כאות הוקרה - כי לא מגיעה הוקרה, מגיע גינוי - אלא מתוך הבנה שזה מקומם הטבעי.
שלא כמו לדברי כסף וזהב, הנאצים לא ייחסו ערך לדברי דפוס יהודיים. בידי משפחת היידן נותר אפוא אוסף של ספרי ההגדה לפסח, ומייקל היידן המשיך להגדילו ולהרחיבו עד כדי יותר 5,000-מ הגדות. "כיום אני מחפש במיוחד," אומר ד"ר היידן, המדען הראשי של טבע, "הגדות פסח של קיבוצים בארץ משנות ה 30- ומ- שנות .40-ה היה בהן שילוב נדיר ונפלא של אמונה בצדק חברי, אביב ושירה ישראלית חדשה."
לפנייה לכתב/ת 
