המלחין והיוצר נחום (נחצ'ה) היימן הלך לעולמו
חתן פרס ישראל, המלחין והיוצר נחום (נחצ'ה) היימן, נפטר מחיידק אלים בבית החולים מאיר בכפר סבא, והוא בן 82. "אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו והפך לפסקול של כולנו", נפרדה הזמרת סי היימן מאביה, העומד מאחורי נכסי צאן ברזל רבים בזמר העברי ביניהם "חופים", "כמו צמח בר" ו"החול יזכור"
אבידה גדולה לעולם התרבות הישראלי: נחום (נחצ'ה) היימן, מגדולי המלחינים וחתן פרס ישראל לזמר עברי, הלך היום (ד') לעולמו והוא בן 82. היימן, אביה של הזמרת סי היימן, סבל מבעיות בריאותיות בשנים האחרונות. הוא אושפז בשעות האחרונות בבית החולים מאיר בכפר סבא כשהוא סובל מחיידק אלים, ושם נפטר.
"אני נפרדת היום מאיש השירים שלי, אבא", מסרה בתו סי עם פרסום דבר לכתו. "זוהי פרידה שהחלה מזמן, אבל כאשר הגיע הרגע הוא כמובן הגיע מוקדם מדי. אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו, הוא הפך לפסקול של כולנו אבל בשבילי הוא היה אבא שלי ואני כבר מתגעגעת".
נפרדים מנחצ'ה היימן: "שיריו הם ארץ ישראל"
ירדנה ארזי והגבעטרון מקדישים את "חופים" לזכר נחצ'ה היימן
נפרדים: השירים הגדולים של נחום היימן
במשך עשרות שנות פעילות הלחין היימן יותר מאלף שירים, רבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי, ביניהם ניתן למנות את "החול יזכור", "שירים עד כאן", "כמו צמח בר", "חופים" ועשרות נוספים. הוא נולד ב-1934 בלטביה ועלה ארצה כשהיה בן חמש. כילד ניגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בגיל עשר במחלת הפוליו, עבר לנגן באקורדיון - כלי הנגינה שיישאר מזוהה איתו לאורך הקריירה העניפה.
את שירו הראשון, "ניצנים נראו בארץ" לפי מילים מ"שיר השירים", הלחין כשהיה בן 17 בלבד. בשירותו הצבאי שימש היימן כנגן אקורדיון מחליף למלחין דובי זלצר, שעבד עם להקת הנח"ל בגרסתה הראשונה.
את הכשרתו המוזיקלית המוסדית רכש היימן כשיצא ללימודים במדרשה למורים למוזיקה, שבמסגרתם למד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע. ב-1961 החל לעבוד עם הגבעטרון, חבורת הזמר של קיבוץ גבע, שכללה ברפרטואר שלה גם חלק משיריו.
באמצע שנות ה-60 הלחין היימן את שירי המחזמר "זרעים של מסטיק" למילותיה של לאה נאור, מאלבומי הילדים המצליחים ביותר במוזיקה העברית. בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח היימן זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם אסנת פז, חוה אלברשטיין, צמד הפרברים ובנוסף עבד בשיתוף פעולה פורה עם המשורר נתן יונתן, יחד כתבו קרוב למאה שירים.
היימן זכה להצלחה והכרה רבה גם בצרפת לשם נסע בסוף שנות ה-60. גדולי הזמרים במדינה שרו משיריו, ביניהם ננה מושקורי, מארי לאפורה וגם ישראלים שהשתקעו שם כמו מייק בראנט וריקה זראי.
ב-1972 עבר ללונדון שם למד במגמת מוזיקה בבית הספר לקולנוע והקים וניהל חברה להקלטות, שהכינה מוזיקה לסרטים, פרסומות ותקליטים. באמצע שנות השמונים שב היימן לישראל והפיק את המופע "חופים" עם אמנים שהיו אז בראשית דרכם המקצועית, ביניהם מאיר בנאי ומשה דץ.
גם בזירה הקולנועית היה היימן מלחין פעיל ביותר. עבודתו הראשונה בתחום הייתה בסרטו של מיכה שגריר, "המלחמה לאחר המלחמה" מ-1969, מתוכו הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון, וביצעה חוה אלברשטיין. לסרט "אדמה משוגעת" מ-2006 כתב היימן את שיר הנושא, "אני ממשיך לשיר". זהו אחד השירים הבודדים שהיימן כתב את מילותיהם.
תרומה נוספת וחשובה הייתה להיימן בתחום תיעוד ושימור הזמר העברי. ב-2002 הקים את "העמותה למורשת הזמר העברי". עבודת התיעוד כללה העברת חומרים נדירים לתקליטורים ואף הקלטה מחודשת של שירים ישנים שייתכן והיו אובדים אלמלא הפרויקט.
בשנים האחרונות חי היימן בקשיים כלכליים ניכרים. בעקבות כתבה ב"אולפן שישי" מ-2013, שחשפה את המצוקה כלכלית בה היה שרוי לאחר שוויתר על מחצית מתמלוגיו בהסכם הגירושים מאשתו השלישית, נפגשו עמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות דאז, לימור לבנת.
בסוף הפגישה הוחלט כי ישמש כיועץ בפרויקט שיכלול בין השאר הנגשה ותיעוד דיגיטלי של שירים עבריים. לאחרונה, עם הדרדרות מצבו הבריאותי, ביקשה משפחתו עזרה מהציבור במימון אשפוזו והטיפולים שצריך היה לעבור. היום תם המסע של אחד מהאמנים הפוריים והמקוריים שידעה התרבות הישראלית.
ארונו של היימן יוצב מחר (ה') בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, החל מהשעה 13:00. טקס האשכבה שייערך במקום ויהיה פתוח לציבור הרחב, יחל בשעה 13:30. הלוויה תתקיים בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא בשעה 18:00.
