הפעילו בלדר סמים ונטשו אותו למות: "הוא מוטל על הרצפה, יאללה ביי"
פגישה מקרית הובילה את רועי קאסר, בן 28, לשתף פעולה עם מבריחי קוקאין כדי לכסות את חובותיו. לאחר שהבריח ארצה כ-70 חבילות קוקאין, אחת נקרעה, ומצבו הידרדר. בהקלטה שהגיעה לידי ynet נשמע אחד משותפיו לפשע אומר למוקדן מד"א: "הוא דופק על הרצפה". גלגולה של עסקת סמים שהובילה למוות
זה היה היום האחרון של ינואר, סמוך לשעה 18:00 בערב נגעו גלגלי המטוס בקרקע והטיסה מאמסטרדם נחתה בנתב"ג. רועי קאסר, צעיר בן 27 וכדורגלן בעברו, ירד מהמטוס. לבו בוודאי החסיר פעימה כאשר התקרב אל עמדת ביקורת הגבולות, והייתה לו סיבה. בבטנו היו לא פחות מ-69 חבילות קוקאין עטופות בניילון. כל אחת מהן בגודל של עגבניית שרי, אבל שווה זהב.
שעתיים אחר כך, לאחר שבלע כדורים משלשלים - אחת מחבילות סמים נפתחה בבטנו והוא חש ברע. חברו, יריב קובלסקי (41), ויובל זנזורי (43), האיש שהציע לו 50 אלף שקל עבור הנסיעה, החליטו כנראה פשוט להיפטר ממנו. על פי כתב האישום שהוגש נגדם בבית משפט המחוזי בתל אביב, הם הוציאו אותו אל מחוץ למשרדם והשכיבו אותו על המדרכה ברחוב לוי אשכול בקריית אונו בעודו מפרכס.
וכך נשמע אחד הנאשמים מדווח למוקדן מד"א באיחור, בעת שקאסר נאבק על חייו, בהקלטה שהגיעה לידי ynet, ומובאת כאן לראשונה:
מוקדן: "מגן דוד אביתר"
קובלסקי: "אפשר להביא מגן דוד לקריית אונו?"
מוקדן: "איזה דירה?"
קובלסקי: "למטה בחנות, בכביש יש פה מישהו"
מוקדן: "מה יש שמה?"
קובלסקי: "לא יודע. בוא אני לא יודע. אני רק מזמין פה אמבולנס רואה מישהו על הרצפה"
מוקדן: "אתה רואה אותו נושם?"
קובלסקי: "כן. כן"
מוקדן: "הוא זז?"
קובלסקי: "כן"
מוקדן: "ואתה לידו? נראה לך כמו בן אדם מוזנח?"
קובלסקי: "לא יודע הוא דופק על הרצפה. יאללה ביי".
אביו של המנוח, אהרון קאסר, הגיב בזעם לדברים: "אתה רואה בן אדם יהודי עומד למות, אתה לא תזמין לו אמבולנס ותגיד שיש לו סמים בבטן? זרקו אותו לרצפה, גם דרכון לא נתנו לו, גם תעודת זהות לא שמו עליו. כשהגעתי לבית חולים אפילו לא ידעו איך קוראים לו בכלל. החיים שלי נהרסו". אהרון הוסיף כי עמד לחגוג לבנו יום הולדת 28. "קניתי לו שני בלונים של 28, ובסוף עשיתי לו יום הולדת בקבר. הבן שלי לא היה בלדר הבן שלי לא התעסק בסמים", אמר.
"איזה באסה. אני הולך למות"
כל הפרשייה החלה חודשים קודם לכן, כשאביו של רועי פגש את קובלסקי, שיפוצניק מקריית אונו, במקום עבודתו בקריה האקדמית. קובלסקי התארח בביתו של אהרון האב, התחבר עם בנו רועי והשניים החלו להיפגש לעתים קרובות כדי לעשן יחד גראס במשרד הצמוד לביתו של קובלסקי. באחד הלילות הצטרף אליהם חבר ותיק של קובלסקי, העבריין זנזורי שפעל יחד עם נאשם נוסף בפרשה, מקסים אזולאי, לייבא קוקאין מהולנד לישראל.
לפי כתב האישום, ארבעה חודשים לפני מותו של רועי, זנזורי הפגיש בין קובלסקי לאזולאי והשניים רקחו יחד תוכנית לייבא קוקאין לישראל.
אותה פגישה מקרית שינתה את התמונה. באחת מפגישותיהם של קובלסקי, זנזורי ורועי קאסר סיפר האחרון על חובות שצבר. זנזורי זיהה את הפוטנציאל והציע לו סכום כסף גדול תמורת הבלדרות. התוכנית נרקה וקאסר מתודרך - הוא יקבל סמים שכבר נארזו, יבלע אותם ויטוס ארצה. אלא שכבר אז משהו הסתבך. האיש שתפקידו היה לארוז את הסמים סירב להגיע וקאסר ארז אותם בעצמו בהנחיית שני שותפיו לתוכנית.
בחקירתו טען קובלסקי כי ניסה להניא את קאסר מהמעשה. "הבחור מקיראון (יובל זנזורי) שכנע את רועי ואמר לו שיעלה לאמסטרדם ויחכה לו שמה הסחורה של סמים ארוזה לבליעה, במשך שבועיים אני מנסה לשכנע את רועי שלא יעשה את זה. הבחור מקיראון אמר לרועי שהוא יקבל 50 אלף שקל". לאחר מכן מספר קובלסקי על הסדנה שעבר קאסר באריזת הסמים ובליעתם - ותיאר את הבליעה וה"שחרור" בניסיון עם שקיות קמח.
וידוי בדמעות
ב-27 בינואר המריא קאסר לאמסטרדם, קיבל שם חצי קילוגרם קוקאין שהוסתר בתוך כיסוי טאבלט. במלון הוא ארז את הסמים בתוך 69 חבילות וארבעה ימים לאחר מכן בלע אותן והמריא ארצה. משדה התעופה הגיע לביתו של קובלסקי, שם בלע כדורים המאיצים את פעולת המעיים, ומשם כאמור הכול הסתבך.
בסופו של דבר הגיעו חוקרי מרחב דן לקובלסקי שאחרי שעות של חקירה נשבר, פרץ בבכי והתוודה. תמלילי חקירתו מסבירים מה קרה ברגעים האחרונים: קובלסקי מספר שקאסר הגיע למשרד ישר אחרי שנחת "ואז אני יחד עם הבחור מקיראון (יובל זנזורי. נ"ד) ויחד עם רועי היינו במשרד שלי והבחור מקיראון פתח את הקופסא של הכדורים המשלשלים והוציא 3 או 4 כדורים והביא אותם לרועי ואמר לו תאכל 3 כאלה ואז הבחור רועי בלע את הכדורים והבחור מקיראון הלך".
הוא ממשיך לתאר: "הוא נכנס לשירותים במשרד שלי וניסה ולא יצא לו... פתאום אמר לי שהוא לא מרגיש טוב, ישר התקשרתי לבחור מקיראון אמרתי לו בוא מהר".
קובלסקי טוען כי מהרגע שזנזורי חזר למשרד, זנזורי מנע ממנו להתקשר למד"א, ומוסיף כי ביקש מזנזורי שיסעו לבית החולים. "ואז רועי ישב לידי ככה ואמר לי 'איזה באסה אני עומד למות' וישר אני התקשרתי לאמבולנס וחבר שלי מקיראון אמר לי אל תתקשר לאמבולנס, ואמרתי לרועי הכל בסדר. והחבר שלי מקיראון אמר לי אל תתקשר, לא רצה שאתקשר מהטלפון שלו", שחזר קובלסקי ופרץ בבכי.
בזמן שקאסר קיבל טיפול רפואי, קובלסקי וזנזורי לקחו את המזוודה שלו וביקשו להחביאה אצל שני חברים שונים שלהם, אך שניהם סירבו. אחד מהם הסכים לשמור על בגדיו של קאסר בלבד. הקופסה שבה הטלפון הנייד של קאסר, ארנקו ודרכנו נשארה אצל קובלסקי. בנסיעתם לכיוון סביון זנזורי השליך את המזוודה לפח אשפה וקובלסקי חפר בור שבו הטמין את הקופסה.
"אתה חי בסרט, מותק"
באחד משלבי החקירה נערך עימות טעון במיוחד בין שני השותפים.
זנזורי: "אם עשית משהו תיקח אחריות, את מי אתה מערבב? אתה חי בסרט, מותק... אתה זה שיזיינו למה אני לא עשיתי כלום. אני נקי. אני אין לי בזה לא יד ולא רגל".
קובלסקי מצידו מספר שהוא מתייסר בעקבות מותו קאסר: "אני אגיד לך את האמת - שגבר צריך לדעת לשלם על המעשים שהוא עושה ואני מוכן לשלם על המעשים שעשיתי, למה יש לי צער על הבן אדם, אני לא יכול לחיות עם זה כל היום שהרגתי חבר שלי, יש לי צער נורא גדול ששכנעת אותו לעשות את זה".
אחר כך הוסיף: "אמרתי לך מאה פעם יובל, אני לא רוצה שיעשה את זה".
זנזורי ענה לו: "אני לא יכול להמשיך לשמוע את השקרים שלך".
קובלסקי: "ברגע שבן אדם מת אז אני לא יכול לישון בלילה וזה מנקה לי את המצפון אני לפחות נרדם בלילה".
זנזורי: "כי הרגת אותו".
על הרגע שבו התמוטט קאסר קובלסקי מטיח בזנזורי בעימות: "רועי יושב ומסתכל. ואתה רואה את העיניים שלו ואתה אומר לי יריב משהו פה לא בסדר... ואתה אומר לי אל תדאג הכל בסדר. אני אומר לך מה בסדר, הבן אדם לא מרגיש טוב, הוא עוד היה בשליטה. אני לחוץ.. ואתה לא מתקשר לאמבולנס אמרתי לך יובל אין בעיה נלך לבית סוהר אני אציל את הבן אדם, והתקשרתי לאמבולנס ואמרת לי טוב יריב, והרמנו אותו אני ואתה ידי ביד יד ביד ואני ואתה הוצאנו אותו לחנייה שמנו אותו בצד ניגבנו לו את הזיעה".
זנזורי משיב לו: "למה ברחת כשבא האמבולנס?"
קובלסקי: "אמרת לי מה הבעיה הם נותנים לו זריקת טשטוש וזה עובר, תהיה רגוע, תיכנס למשרד, תוציא את כל מה שיש במשרד. אני מרוב הלחץ שטפתי את המשרד הכול הוצאתי החוצה".
זנזורי מצידו מאשים: "תסתכל לי בעיניים כשאתה משקר. תשעים ושמונה אחוז ממה שאמרת פה הכול שקר".
לפנייה לכתב/ת 
