העלילו אונס על שכן - וישלמו לו 75 אלף שקל

בני זוג מקיבוץ במרכז הארץ פרסמו ביישוב שאחד משכניהם ביצע עבירות מין קשות בבנם בשנות ה-90. השופט קבע: הדברים לא הוכחו ומהווים לשון הרע

עו"ד קרן מרץפורסם: 13.05.16 , 08:18

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש תושב קיבוץ במרכז הארץ נגד בני זוג המתגוררים לידו, שפרסמו מודעה ביישוב ולפיה בהיותו נער בשנות ה-90 הוא התעלל ואנס את בנם שהיה אז בן 11. השופט יעקב וגנר קבע שהפרסומים לא הוכחו, ושבני הזוג יפצו את התובע ב-75 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע טען כי המעשים מעולם לא קרו ושמטרת הפרסומים הייתה לסכל את קבלתו לקיבוץ. הנתבעים טענו מנגד שהסתמכו על זיכרונות ש"צפו" במוחו של בנם כעבור שנים, כתוצאה מהפסקה של שימוש אינטנסיבי וארוך שנים בסמים קשים וקלים. לדבריהם, הפרסומים חוסים תחת שתי הגנות המצויות בחוק לשון הרע: "אמת דיברתי" והגנת תום הלב.

תביעה

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

עו"ד אבישי אוסטרייכר

מנהלת חשבונות במסעדה בדרום, שהתעמתה מילולית עם עובד "אסם", הגישה נגדו תביעה. אבל שופטת קבעה: שפת רחוב אינה לשון הרע

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

הטענה העיקרית הייתה כי הדברים פורסמו עקב רצונם לדאוג לשלום הציבור וילדי הקיבוץ מפני הסכנה המגולמת בחזרתו של עבריין מין ליישוב, וכן כי לא רצו לפגוע בהחלמתו של הנתבע, שייאלץ לראות את התובע בסביבה.

אבל השופט יעקב וגנר הבהיר כי הפרסומים מהווים לשון הרע: תוכנם, מטרתם, מספרם וכמות האנשים שנחשפו אליהם לא הותירו ספק בעניין זה. השאלה העיקרית הייתה אם הנתבעים זכאים לחסות תחת הגנות החוק. כאן נקבע כי "הנתבעים לא עמדו בנטל וגרסתם לא הוכחה בראיות מספקות התומכות בטענותיהם".

השופט פירט את התייחסותו - עד אחר עד, גרסה אחר גרסה - ולא השתכנע שהנתבעים הוכיחו את טענותיהם. מה גם שהנתבעים עצמם הודו בשלב מסוים כי התובע לא "אנס" את הנתבע או ביצע בו מעשי סדום כפי שרשמו במכתבים ובמודעות שפרסמו.

כמו כן, העובדה שהנתבעים בחרו שלא להגיש חוות דעת או עדות רופא מומחה מטעמם כדי לאבחן באופן חד משמעי שהדברים שדלה בנם מזיכרונו אכן קרו, פגעה במהימנותם.

בהתאם, השופט וגנר דחה את טענת תום הלב, מאחר שהתרשם כי הפרסומים לא נעשו רק מתוך כוונה לשמור על ביטחון הציבור, אלא בכוונה לפגוע בתובע: הלשון הייתה פוגענית ומתלהמת, והדברים היוו הקצנה של האירועים גם לשיטת הנתבעים.

בסיכומו של דבר התקבלה התביעה והנתבעים חויבו לשלם לתובע 75 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.