מצאנו את הילדים הכי עצמאיים
מאי מתעוררת לבד, מעירה את אחיה ומטיילת עם הכלב, בן מכין סנדוויצ'ים, לילי מטפלת באחותה התינוקת ואביגייל אחראית על פינוי המדיח. איך קרה כל הטוב הזה ומה צריך לעשות כדי שגם הילדים שלכם יהיו אחראים על מטלות מסוימות בבית?
עצמאות היא דבר חשוב אבל כמה ילדים באמת עצמאיים ושותפים למטלות הבית באופן קבוע? אז נכון שהרבה פעמים יותר קל לעשות הכול לבד מהר ולגמור עם זה אבל הרבה יותר נעים שגם הם עושים (בלי להזכיר להם 34 פעמים בשעה) וגם יש פה מסר חינוכי חשוב ביותר. אז לכבוד יום העצמאות ניסינו להבין איך זה קורה בבתים שיש ילדים כאלו ועד כמה התנהגותם של הילדים תלויה בהורים.
פתאום הילדים התחילו לטפל בעצמם
"שני הילדים שלי מאוד עצמאיים מגיל צעיר. הם מכינים אוכל, עושים שלל מטלות הבית, כמו כביסה, כלים, טיפול בכלב ושאיבת אבק", אומרת בגאווה שרון בירקמן, אמא של בן 11.5 ובת 10.5.
"לשניהם יש שגרת בוקר מאוד מסודרת שפועלת כמו מכונה: הבת מכוונת שעון, מתעוררת ומעירה גם את אחיה. שניהם מתארגנים, ואז היא מורידה את הכלב לטיול, בזמן שהוא מכין לשניהם אוכל לבית הספר. שניהם יוצאים מהבית בשעה 7:20".
- אתם עובדים משרה מלאה?
כן, שניהם ילדי מפתח, כלומר חוזרים הביתה לבד, מכינים לעצמם משהו לאכול ועושים קצת מטלות בבית ושיעורים, אם יש. בבית הבן שלי אחראי על מכונת כביסה, שואב אבק ומדיח כלים. הבת אחראית על ניקוי כללי (סדר, הורדת אבק וניקוי מראות). הם עושים את הדברים בעצמם ולא מחכים שאחד ההורים יזכיר להם".
- אז הם בעצם כל הזמן בבית אחה"צ?
"לפעמים הם נוסעים לבד באוטובוס לסבא וסבתא שגרים בעיר הסמוכה. לפעמים יוצאים עם חברים. אבל בלי קשר לתוכניות שלהם הם מאוד אחראיים ושומרים איתי על קשר טלפוני ובוואטסאפ".
זה התחיל אצלם מגיל צעיר?
"שניהם לא היו מהילדים הבוגרים האלה שעושים הכול לבד. פתאום, כשהבת שלי היתה בכיתה ב', שניהם התחילו לטפל בעצמם. לא ידעתי איך בדיוק זה קרה ועד היום זה מאוד מפתיע אותי לטובה".
ואיך את היית בילדות?
"אני הייתי מאוד עצמאית בגילם. הייתי ילדת מפתח כמוהם, נסעתי לבד באוטובוסים לתל אביב והסתדרתי עם הכול. גם בן זוגי היה מאוד עצמאי, אמנם אצלו זה היה פחות בכיוון של סדר בבית ויתר בכיוון של ללכת לבד לחוגים ולנסוע לבית ספר מרוחק".
אולי יעניין אותך גם:
- אופים עם הילדים: קאפקייקס ליום העצמאות
בת 4.5 רוצה לעשות הכול לבד
"כשלילי הייתה בת שנתיים וחצי בערך היא מאוד אהבה לקלף לעצמה ביצים קשות", מספרת מירית נעים, אמא של לילי (בת 4.5). "פעם אחת, בבית של אמא שלי, היא פתחה את המקרר וניסתה לקלף ביצה לא מבושלת. מזל שאמא שלי שמה לב ולקחה לה את הביצה בזמן.
"אמא שלי פחות סומכת עליה, היא גם רוצה שיהיה לה מטבח נקי ומסודר, ואני מרשה לה יותר, מעודדת אותה לנסות לעשות דברים לבד והיא תמיד אומרת לי: 'אני רוצה לעשות הכול בעצמי'. היא עצמאית מאוד באופן כללי. בימים שאין גן, היא מתעוררת לבד ורואה סרטים עד שאנחנו קמים".
- מה היא עושה בכוחות עצמה?
"היא מתרחצת לבד. אני רק מכינה לה את האמבטיה עם המים. כשיש לה סבלנות היא מאכילה את אחותה התינוקת (בת חמישה חודשים). יום אחד (ומזל שלא ראיתי את זה) היא הרימה אותה והניחה על הספה. היא עוזרת לי לפתוח דואר, מקפלת כביסה (עושה את זה זוועה, אבל מתעקשת לעשות לבד).
"כשהיא מגיעה לגן היא עוברת בתינוקיה ועוזרת לגננת להכניס את האוכל של אחותה למקרר. בסוף היום היא עוזרת להוציא את הבקבוקים ולהכניס אותם לתיק. היא שואלת את הגננת אם אחותה אכלה והתנהגה יפה".
- למה את חושבת שהיא כזאת עצמאית?
"חלק מזה כמובן כי אני מתעקשת שכל מה שהיא יכולה לעשות לבד, שתעשה לבד, אבל חלק נכבד מזה קשור לאופי ואני רק מנסה לא לקלקל. אגב, גם אחותה הקטנה נראית לי בעלת אופי דומה.
"אחד הדברים החשובים שהתעקשתי עליהם היה לא להרים את לילי בלי סיבה. היא ילדה גדולה וחזקה, והיא יכולה ללכת לבד. למבוגרים יש את האינסטינקט הזה להרים ילדה בת שנתיים או שלוש על הידיים".
ואיך את היית בילדות?
"אמא שלי אומרת שאני הייתי ילדה בוגרת אבל פחות רציתי לעשות דברים בבית. אני יותר קראתי ספרים, התחלתי לקרוא בגיל ארבע, למדתי מתוכניות טלוויזיה. אמא שלי גם פחות נתנה לי לעשות דברים, רצתה שהמטבח יישאר נקי. אבל למשל גמלתי את עצמי מחיתולים בגיל שנה וחצי".
הילדים מחלקים ביניהם את המטלות
"לאביגייל (בת שש) יש ארבעה אחים גדולים ולכן רוב מטלות הבית מתחלקות ביניהם. המטלה שלה, שהיא בדרך כלל אוהבת לעשות, עברה אליה ב'ירושה' מאחיה הגדול, שעכשיו בן עשר", מספרת לאה בורובוי. "אביגייל אחראית על פינוי המדיח. את הסכו"ם היא מעבירה למקומו במגירת סכו"ם ואילו צלחות וכלים אחרים מניחה על השיש בסמוך למדיח".
היא עושה את זה מיוזמתה?
"לפעמים צריך להזכיר לה, כשהיא משחקת ולא כל כך מתחשק לה להפסיק. אנחנו מעדיפים לא להלחיץ, כי בסופו של דבר יודעים שהיא תעשה את המטלה בעצמה".
- מה עוד היא עושה בבית?
"אחיה בן העשר אחראי על הטיולים עם הכלבה של המשפחה. למזלי, בשכונה שאנחנו גרים, אפשר לרדת לגינה בלי לחצות אף כביש ולכן לפעמים אביגייל יכולה לרדת לבד לטייל עם כלב בעצמה, כמובן ליד הבית ובלי לסכן את עצמה. באופן כללי, הילדים מאד מקפידים לעבוד לפי לו"ז המטלות המסודר שתלוי אצלנו ואם אחד מהם הולך לחברים ולא יכול לעשות משהו שהוא חובתו, הוא מבקש מאחים אחרים להחליפו, כמובן במידת האפשר".
- איך את היית כשהיית קטנה?
הייתי ילדת מפתח, חוזרת הביתה, לוקחת לעצמי משהו לאכול, עושה מטלות ביתיות בהתאם למה שנדרש ממני – משקה עציצים, מנגבת אבק. בעלי הוא הבן הבכור במשפחה, כך שברור שהוא היה אחראי מילדות גם על מטלות הבית וגם על העזרה לאחיו הקטנים.
תנו להם אחריות
"כבר לקראת גיל שנתיים יש ניסיון ראשון של הילדים שלנו לרכוש את העצמאות שלהם, כשהם רוצים ואף דורשים לעשות הכל בעצמם", אומרת שרית מאיר, יועצת ומדריכת הורים.
- ואיך אנחנו מגיבים?
"מלאים כמובן בהרבה כוונות טובות, בדרך כלל ננסה להזיז אותם מעט הצידה ולעשות את הדברים בעצמנו. בעיקר כי אנחנו ממהרים ורוצים 'לתקתק' עניינים. כדי שילד ילמד לעשות משהו באופן מוצלח ומהיר, הוא חייב קודם להתאמן, בדיוק כמו שהוא לומד ללכת. ומהו שדה האימון הכי מתאים? הבית והמשפחה.
"אז נכון, בתחילה כשהילד או הילדה שלי ירצו לקחת חלק באחת ממטלות הבית כמו לקפל כביסה, לחתוך ירקות או לנקות אבק , זה יהיה רחוק מלהיות מושלם ואפילו ייקח לי יותר זמן לעשות זאת אחריהם, אך שימו לב שאחרי זמן מה של אימון הם ממש יוכלו לסייע".
- איך מעודדים עצמאות אצל ילדים?
"צעדים קטנים - הפעוט ביקש מים או מוצץ? תניחו לו על השולחן ואל תגישו לו ליד או תדחפו לו לפה. בגיל קטן פשוט לדאוג שלא להפריע ולאפשר להם לממש את הרצון הטבעי שלהם להתנסות, כמובן תוך השגחה. בנוסף, תציעו להם מיוזמתכם לטפס על מגלשה גבוהה יותר, לענות לטלפון, למזוג מים, לשלם במכולת, לבקש גבינה במשקל במעדנייה ועוד.
"מומלץ לתת להם לבחור תפקיד או תחום אחריות קטן וקבוע בבית כגון: כיבוי אורות, נעילת הרכב עם השלט, עריכת שולחן, פינוי כלי פלסטיק, קיפול גרביים וכדומה. מדי פעם ניתן להחליף תפקיד וליצור סוג של קידום במעבר לתפקיד אחר.
"הילדים כבר גדולים? ייתכן שכאן תדרשו להשתמש בכישורי השיווק והמכירה שלכם. לטווח הקצר הרבה יותר קל לעשות עבורם דברים, אך בהורות שלנו מה שצריך להנחות אותנו זה לא איזה ילדים אנחנו מגדלים כרגע, אלא אלו מבוגרים הם יהפכו להיות".
לפנייה לכתב/ת 
