מ"פזמון חוזר" ועד חובי סטאר: קיצור תולדות האירוויזיון
מה היו שיטות הניקוד באירוויזיונים הראשונים ובאיזו תחרות זכו ארבע מדינות יחד במקום הראשון? מתי הגיע ה"דוז פואה" ומי היה הראשון מישראל לקבל אותו? לקראת גמר האירוויזיון – קבלו כמה מספרים על תחרות הזמר של איחוד השידור האירופי
הערב (מוצאי שבת) ייערך בשבדיה גמר האירוויזיון ה-61. מאז האירוויזיון הראשון שנערך במאי 1956 בשוויץ, חלו שינויים רבים בפורמט. מספר המדינות המשתתפות זינק באופן דרמטי והיו לא מעט שינויים בשיטת הניקוד. אז לקראת אירוויזיון 2016, קבלו סקירה קצרה על 61 שנות זמר וגם על השתתפות ישראל.
ניקוד
אתם בוודאי כוססים ציפורניים מדי שנה כשנציגים מהמדינות המשתתפות קוראים את הניקוד שהעניקו לשירים, אבל באירוויזיון הראשון זה לא היה כך. בלוגאנו ב-1956 השתתפו שבע מדינות בתחרות בסך הכול – הולנד, שוויץ, בלגיה, גרמניה, צרפת, איטליה וגם לוקסמבורג הקטנה. כל מדינה שלחה שני שירים לתחרות. בתום הצבעת השופטים הוכרז השיר הזוכה "פזמון חוזר" של ליס אסיה משוויץ. מארגני התחרות לא פרסמו מי הגיע ליתר המקומות וכמה נקודות הוענקו לכל שיר - גם לשיר הזוכה.
שנה לאחר מכן החל הפורמט של הענקת נקודות של כל מדינה לשירים האחרים – פרט לשיר שלה. לכל מדינה היו עשרה שופטים וכל אחד העניק נקודה לשיר שהוא אהב. כך שלמעשה כל מדינה יכלה להעניק 10 נקודות בסך הכול לכל השירים ביחד. לדוגמה, שוויץ העניקה 7 נקודות להולנד, 2 לבריטניה ואחת לבלגיה, ובריטניה הייתה מאוזנת יותר (2 נקודות לאיטליה, אוסטריה, צרפת ודנמרק ונקודה בודדת להולנד וללוקסמבורג).באירוויזיון השני, שנערך בפרנקפורט שבמערב גרמניה, קיבלה הולנד 7 נקודת משוויץ, 6 מאוסטריה ו-5 מבלגיה – דבר שהביא לה את הזכייה הראשונה.
בשנת 1961 נראה ששיטת הניקוד קצת בעייתית, לאחר שדנמרק העניקה 8 מ-10 הנקודות שלה לבריטניה ונורבגיה העניקה 8 מ-10 הנקודות שלה לדנמרק. בכל זאת מי שזכתה אז היתה לוקסמבורג – שלא קיבלה אף נקודה מבריטניה, דנמרק ונורבגיה.
1,2,3
שנה לאחר מכן הונהגה שיטת ניקוד חדשה. כל מדינה העניקה 3 נקודות לשיר האהוב, 2 נקודות לשיר השני שאהבו השופטים ונקודה לשלישי. שאר השירים זכו ל-0 נקודות וזו הסיבה שבלגיה, ספרד, אוסטריה וגם הולנד סיימו את התחרות ללא נקודות. צרפת זכתה אז בתחרות עם 26 נקודות.
ב-1963 השתדרגה השיטה והמדינות העניקו 5-1 נקודות לחמשת השירים האהובים. הזוכה היתה דנמרק עם 42 נקודות ולמקום השני הגיעה הזמרת הישראלית אסתר עופרים, שייצגה את שוויץ. בשוויץ טענו כי נורבגיה העדיפה את המדינה השכנה ומנעה מעופרים להיות הזמרת הישראלית הראשונה שזוכה בתואר. שיטת ההצבעה הזו המשיכה עד 1967 – אז החליטו משום מה לחזור לשיטה הישנה שבה מדינה מעניקה 10 נקודות בסך הכול לכל השירים יחד.
ואז הגיע אירוויזיון 1969 שנערך במדריד. 16 שירים הושמעו בתחרות וארבעה מהם זכו במקום הראשון. ספרד, בריטניה, הולנד וגם צרפת קיבלו 18 נקודות כל אחת והוכתרו כמנצחות. אגב, בריטניה לא העניקה נקודות באותה תחרות לספרד ולצרפת ולהולנד נתנו הבריטים נקודה בודדת. פרגון למתחרים על המקום הראשון לא היה.
ב-1970 הוכחה שוב השיטה שבה כל מדינה מעניקה 10 נקודות לכל השירים יחד - כבעייתית מאוד. בלגיה העניקה 9 מתוך 10 הנקודות שלה לאירלנד ואת הנקודה הנוספת למונקו. התוצאה: אירלנד זכתה בתחרות עם 32 נקודות, ולמקום השני הגיעה בריטניה עם 26.
שנה לאחר מכן סיבכו מארגני התחרות את העניינים. לכל מדינה היו שני שופטים שהעניקו בין נקודה לחמש נקודות לכל שיר. כך שכל מדינה העניקה בין 2 נקודות ל-10 נקודות לכל שיר, פרט לשיר של אותה מדינה עצמה כמובן. השיר של מונקו קיבל 6 עשיריות והנציגים של הנסיכות הקטנה זכו בתואר הנכסף.
אל אל ישראל
בשנת 1973 השתתפה ישראל לראשונה באירווזיון כשאילנית ייצגה אותנו בכבוד עם השיר "אי שם". השיר קיבל 8 נקודות מהשופטים של לוקסמבורג ורק 4 נקודות מהשופטים של ספרד. התוצאה: מקום רביעי מתוך 17 באירוויזיון הראשון. אגב, באותה תחרות זכתה אן מארי דוד.
שנה לאחר מכן משום מה העדיפו מארגני התרות לחזור לשיטת ה-10 נקודות לכל השירים מכל מדינה, ו"נתתי לה חיי" של כוורת הגיעה למקום השביעי עם 11 נקודות, 13 פחות מ"ווטרלו" של להקה אלמונית משבדיה בשם אבבא. באותה תחרות נאלץ יוני רכטר שלא לעלות על הבמה: כיוון שמותר לעלות עד שישה משתתפים בכל שיר, וכוורת מנתה שבעה חברים, הסתפק רכטר בתפקיד המנצח על התזמורת.
עידן ה"דוז פואה"
ב-1975 הגיע סוף כל סוף ה"דוז פואה" (12 נקודות) שאנחנו כל כך אוהבים להגיד (שיטה שהיתה נהוגה עד השנה שעברה). כל מדינה העניקה 12, 10, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2 ונקודה בודדת לעשרת השירים שהשופטים שלה הכי אהבו. זה לא כל כך עזר לשלמה ארצי בשיר "את ואני" שקיבל 40 נקודות וסיים במקום ה-11, למרות 10 נקודות שקיבלנו מהולנד. שנה עברה ולהקת "שוקולד מנטה מסטיק" שרה "אמור שלום", שיר שהסתפק במקום השישי עם 77 נקודות. איטליה פירגנה לנו עם 10 נקודות. שנה לאחר מכן הייתה זו שוויץ שהעניקה לישראל ולאילנית 10 נקודות על השיר "אהבה היא שיר לשניים".
ה"דוז פואה" הראשון של ישראל הגיע ב-1978 כשיזהר כהן ולהקת אלף-בית שרו את אבניבי. חמש מדינות נתנו בזו אחר זו 12 נקודות לישראל – בריטניה, שוויץ, בלגיה, הולנד ותתפלאו – גם טורקיה. אחרי כמה דקות גם לוקסמבורג פירגנה עם 12 נקודות ואף ששבדיה, שהיתה אחרונה להצביע, לא נתנה לנו נקודה – כהן הוכרז כמנצח עם 157 נקודות, 32 יותר מבלגיה שהגיעה למקום השני.
ב-1979 התקיים האירוויזיון הראשון בישראל והמגרש הביתי סייע לגלי עטרי וללהקת חלב ודבש להביא תואר שני לישראל עם "הללויה". הפעם פורטוגל, אירלנד, פינלנד, נורבגיה, בריטניה וגם שבדיה (זוכרים, לא נתנה אף נקודה ליזהר כהן) העניקו לישראל 12 נקודות ומקום ראשון. המדינה היחידה שלא העניקה לישראל נקודות בשנה זו היתה איטליה.
שנה לאחר מכן ישראל ויתרה על זכותה לארח את האירוויזיון, ומכיוון שהתחרות נערכה בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – ישראל לא השתתפה כלל בתחרות. מקרה דומה היה גם ב-1984. אגב, ב-1980 השתתפה באירווזיון מרוקו, למרות שהיא ביבשת אפריקה. השיר בערבית של סמירה בן סעיד הגיע למקום הלפני אחרון עם 7 נקודות בלבד. המדינה הבאה שלא תהיה מאירופה (נכון, גם ישראל לא נמצאת גיאוגרפית באירופה וכך גם ארמניה) תגיע רק ב-2015 בדמות אוסטרליה.
אחרי ש"הכל עובר חביבי" הגיעו למקום השביעי ב-1981, הגיעה ישראל פעמיים ברציפות למקום השני עם "הורה" של אבי טולנדו ו"חי" של עפרה חזה, שהייתה רחוקה שש נקודות בלבד מלוקסמבורג שזכתה בתחרות.
מאז עברו השנים וישראל לא הצליחה לשחזר את ההישג עם מתמודדים שונים: יזהר כהן (מקום 5 ב-1985), מוטי גלעדי ושרי צוריאל (מקום 19 ולפני אחרון ב-1986), נתן דטנר ואבי קושניר (מקום 8 ב-1987), ירדנה ארזי (מקום 7 ב-1988), גילי וגלית (מקום 12 ב-1989) וריטה (מקום 18 ב-1990).
"כאן" שלישי
ואז הגיעו ב-1991 אורנה ומשה דץ שהגיעו למקום השלישי עם השיר "כאן". השניים זכו ב-139 נקודות, שבע נקודות פחות משבדיה וצרפת שקיבלו 146 נקודות כל אחת. אז מה עושים? החוקה קבעה אז כי במקרה של שוויון נקודות המנצחת היא המדינה שמקבלת יותר "דוז פואה". אבל גם כאן היה שיוויון וקרולה השבדית הוכרזה כמנצחת כיוון שקיבלה יותר פעמים 10 נקודות מאשר אמינה מצרפת.
אחרי שהדצים הצליחו לסיים בשלושת המקומות הראשונים, דפנה דקל הצליחה להגיע למקום השישי ב-1992, שרה'לה שרון הסתפקה ב-4 נקודות בלבד ובמקום הלפני אחרון שנה לאחר מכן. בשל המיקום הנמוך וריבוי המדינות המשתתפות – ישראל נעדרה מהאירוויזיון ב-1994. ב-1995 ליאורה הגיעה למקום השמיני, ושנה לאחר מכן ועדה החליטה לנפות את שירה של גלית בל לפני התחרות. גם ב-1997 נעדרה ישראל מהתחרות בשל ערב יום השואה.
ב-1998, אחרי שורה ארוכה של אכזבות – קצת נחת לישראל. דנה אינטרנשיונל עלתה לבמה וסחפה עם "דיווה" את המצביעים באירופה. ישראל זכתה ב-172 נקודות, שש יותר מאשר מבריטניה ושבע יותר ממלטה - לאחר קרב צמוד מאוד. באותה תחרות קיבלנו 12 נקודות מצרפת, מלטה ופורטוגל. הונגריה, סלובניה וקרואטיה לא נתנו לנו נקודות.
שנה לאחר מכן האירוויזיון התקיים בפעם השניה בישראל ולהקת עדן הסתפקה במקום החמישי המכובד. בשנת 2000 ייצגה את ישראל להקת "פינג פונג", ואף שהזמרים הניפו את דגלי סוריה, ישראל קיבלה רק 7 נקודות – 6 מצרפת ואחת ממקדוניה - דבר שהביא אותנו למקום ה-22 מתוך 25 משתתפות. ב-2001 טל סונדק עם "אין דבר" הסתפק במקום ה-16, ושנה לאחר מכן סיימה שרית חדד במקום ה-12. ליאור נרקיס ב-2003 סיים במקום ה-19.
עידן חצי הגמר
משנת 2004, בשל ריבוי המדינות המשתתפות, הוחלט על קיום חצי גמר. מאז הצליחה ישראל להעפיל שש פעמים לגמר הגדול, לעומת שש פעמים בהן כשלה במשימה. דוד ד'אור, להקת טיפקס, דנה אינטרנשיונל בהופעה שנייה עם השיר "דינג דונג", איזבו, מורן מזור ומיי פיינגולד – לא עלו לגמר.
לעומת זאת, שירי מימון הגיעה למקום הרביעי וסידרה מקום ללא מוקדמות בשנה שלאחר מכן לאדי בטלר, שהגיע למקום ה-23 והשווה את השיא השלילי של שרה'לה שרון עם 4 נקודות בלבד. בועז מעודה הגיע למקום התשיעי ב-2008 ואילו אחינועם ניני ומירה עווד סיימו במקום ה-16 שנה לאחר מכן. ב-2010 היה זה הראל סקעת שסיים במקום ה-14 ובשנה שעברה, לאחר ארבע שנים בלי גמר, הגיע נדב ג'דג' עם ה"גולדן בוי" שלו למקום התשיעי והמכובד. חובי סטאר הצליח גם הוא השבוע להעפיל לגמר הגדול.
לפנייה לכתב/ת 
