חנינה לקצב? התסבוכות בדרך לשחרור מוקדם
אחרי הוויתור על הגשת ערעור נגד ההחלטה שלא לקצר את עונשו בשליש, תולה הנשיא לשעבר תקווה בבקשת החנינה שהגיש לנשיא ריבלין. הדרך רצופה מכשולים: הסמיכות להחלטת ועדת השחרורים, המלצת משרד המשפטים, הסכמה לאבחון פסיכיאטרי והחלטת ריבלין להימנע ממתן יחס שונה לקצב
מחשב מסלול מחדש: ברקע הודעת פרקליטו של משה קצב כי מרשו לא יגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים למנוע קיצור שליש מעונשו, תקיים השבוע שרת המשפטים איילת שקד דיון במשרדה כדי לברר את עמדת הדרג המקצועי בנוגע למתן חנינה לנשיא המדינה לשעבר. הדיון שתקיים שקד עם אנשי מחלקת החנינות במשרדה ייערך בעקבות בקשת החנינה שהגיש קצב לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
במשרד המשפטים מעריכים כי מחלקת החנינות תתקשה להמליץ על מתן חנינה בשלב זה, זמן קצר לאחר שוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אמרה את דברה. "חנינה אינה ערכאת ערעור על הליך ממוסד אחר", אמרו במשרד המשפטים. "חייבת להיות 'עילה מיוחדת' כדי שהמערכת המשפטית תמליץ על חנינה ושר המשפטים והנשיא יאמצו את הבקשה. יודגש כי נהוג שחנינה על ידי נשיא המדינה ושר המשפטים אינה ניתנת לאסיר בסמוך למיצוי הליכי שחרור אחרים".
עוד אמרו במשרד כי "בשל הכבוד שרשויות המשפט רוחשות זו לזו, לא נהוג לפנות להליך של חנינה מהר כל כך והנשיא אינו רוצה להצטייר כערכאת ערעור משפטית". עם זאת הובהר כי רק בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות ניתן לסטות מהנוהג. "ניתן לעיין בכובד ראש בחנינה רק בהתקיים נסיבות מיוחדות שלא היו ידועות כשהסתיים ההליך המשפטי האחרון, כמו התפתחות מחלה קשה או סופנית. ההערכה היא שמחלקת החנינות תפנה לשירות בתי הסוהר כדי לקבל חוות דעת פסיכיאטרית מוסמכת, להבדיל מחוות דעת פסיכיאטרית פרטית".
אף על פי שהשרה שקד תכנס את הדרג המקצועי שלה, היא כבר אמרה בעבר שבכוונתה להשאיר את ההחלטה אם להעניק חנינה לאיש שמרצה שבע שנות מאסר בגין עבירות מין בידיו של הנשיא ריבלין בלבד. המהלך מנוגד להחלטה של שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, שהמליצה לנשיא לשעבר שמעון פרס שלא להעניק לקצב חנינה. נהוג ששר המשפטים מצמיד לכל החנינות "חתימת קיום" ובכך מעניק מעין חותמת כשרות של הדרג המשפטי המקצועי.
שקד עצמה אמרה בהקשר זה כי "מוסד החנינה הוא של הנשיא. 'חתימת הקיום' נועדה למנוע אי סדרים בהחלטות. הנשיא הוא אדם ישר והגון ולכן אני נותנת לו את חתימתי גם אם הוא חושב אחרת".
לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, סמכות החנינה היא של נשיא המדינה. הצורך ב"קיום חתימה" הביא לנוהג שלפיו השר חוקר כל בקשת חנינה ומגיש לנשיא את החומר בנדון ואת המלצתו לחיוב או לשלילה. כשהנשיא לא מקבל המלצה חיובית של השר – אין חנינה, כשהנשיא לא מקבל המלצה שלילית של השר – אם השר יסרב לחתום "חתימת קיום" על כתב חנינה שייחתם בידי הנשיא – לא תהיה חנינה.
עם זאת, הסירוב להעניק "חתימת קיום" צריך להיות מקרה חריג וקיצוני שבו חש השר שמבחינה מצפונית אינו יכול לתת ידו להחלטה ולא יוכל להגן עליה מבחינה ציבורית או פרלמנטרית.
במקרה של קצב, הטענה בסביבתו היא שקיימת הידרדרות משמעותית בבריאותו הנפשית, עד כדי איבוד שפיות או חשש ממעשים אובדניים. במקרה זה, על המשפחה יהיה להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית מוסמכת. גורמים משפטיים מעריכים כי חוות דעת של פסיכולוג פרטי, שמצויה בידי משפחת קצב, לא תהווה מסמך רפואי מספק.
"תרופות פסיכיאטריות להקלה בתסמינים"
לדברי הגורמים המשפטיים, "במקרה בעל פרופיל ציבורי רגיש, שיגיע בכל מקרה למבחן בג"ץ, יצטרך קצב לעבור תהליכי אבחון פסיכיאטריים של שירות בתי הסוהר והשאלה הגדולה אם ירצה לעשות זאת ואם כן מה תהיה ההמלצה. אסירים רבים מצויים במצוקה נפשית גדולה ובמצב מתח בשל איבוד החירות והכבוד והריחוק מהמשפחה, והם מקבלים תרופות פסיכיאטריות לשם הקלה בתסמינים. כמו כן, במקרים קיצוניים ניתן לאשפז אסיר במחלקה הפסיכיאטרית של המרפאה".
חוות הדעת תהיה נחוצה גם לצורך הגנה על חנינתו של קצב בפני בג"ץ, באם זו תינתן. הגורמים המשפטיים אמרו כי רבים הסיכויים שאם תינתן חנינה, תוגש מיד לאחריה עתירה לבג"ץ נגד השחרור. אף כי בית המשפט העליון מתערב לעתים נדירות בשיקול דעתו של הנשיא, הוא עשוי לשאול שאלות של נוהל ולברר מה עמד ביסוד החלטת הנשיא. הגורמים המשפטיים ציינו בעניין זה כי "על כן נימוקי החנינה צריכים להיות מבוססים היטב, כולל הצגת חוות דעת מוסמכות, שיציגו גם מדוע קצב אינו מופלה לטובה לעומת אסירים אחרים במצבו".
קצב שם את מבטחו בנשיא ריבלין. הוא ועורכי דינו בונים על כך שריבלין יגאל את קצב מייסורי הכלא. ואולם, הדרך לחנינה בחתימתו של ריבלין נראית עדיין רחוקה. לנשיא אין כל כוונה להאיץ את התהליך ולתת לקצב יחס שונה מכל אסיר, הן מבחינת החמלה והן מבחינת קיצור לוחות הזמנים.
בלשכת היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי, התחילו לטפל בתיק של קצב במקביל למחלקת החנינות של משרד המשפטים. כעת ממתינים בבית הנשיא לקבלת ההמלצה של משרד המשפטים ואז יתקיימו שם דיונים עצמאיים. התהליך הזה אינו מוגבל בזמן ויכול להימשך אפילו עד שנה. קיים בהחלט תרחיש שקצב יבחר לפנות שוב במקביל לוועדת שחרורים שנייה, ולהגיש בקשה חוזרת לקיצור העונש.
בבית הנשיא שומרים על שתיקה בכל הנוגע לטיפול בבקשת החנינה של קצב. ואולם, לפי ההערכות הנשיא ריבלין יתקשה מאוד להחליט על חנינה בניגוד להמלצה של משרד המשפטים. רמז לכך ניתן למצוא בכך שריבלין
מתכוון לשמוע את כל הצדדים הנוגעים לעניין החנינה כולל משפחתו של קצב, ארגוני הנשים ואפילו המתלוננות נגדו. אחרי שישמע את כולם, הוא יבחן את ההמלצה של משרד המשפטים ויקבל את מה שנראה כהחלטה הקשה ביותר מאז כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים.
רמז נוסף לכך שקצב לא ייהנה מהנחות אצל הנשיא היא העובדה שרק באחרונה הוצב באישורו במשכנו "עמוד קלון", שבו צוין במפורש עברו של משה קצב כעבריין מין.
פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, אמר הבוקר בעקבות החלטת מרשו שלא להגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים כי "היו לו התלבטויות קשות לאורך כל התקופה. מדובר בהחלטה שמחייבת הגשת ערעור. אני אישית תמכתי בהגשת ערעור משום שחשבתי שההחלטה של הוועדה היא החלטה שגויה מהיסוד ודחקתי בו שיערער. גם היום בבוקר עשיתי כל מאמץ לערער נגד ההחלטה אך לצערי כוחותיו לא עמדו לו להילחם בהחלטה. מצער שאדם לא יוכל להילחם על חייו. מערכת שלמה דחקה אותו לייאוש, כולל קמפיין מאורגן שהילך אימים על מקבלי ההחלטות. חבל שהדרך של האיום ניצחה את האדם הקטן והביאה אותו להרים ידיים ולהיכנע".
לפנייה לכתב/ת 
