סופ"ש ארוך: "לא להפיל הנטל על העובדים"
תגובות סוערות במשק להצעת החוק להנהגת סוף שבוע ארוך פעם בחודש, אשר פורסמה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ואשר זוכה לתמיכת שר האוצר כחלון. העצמאים חוששים שמא יאלצו לממן את ימי החופשה הנוספים. בהסתדרות תומכים אך מסתייגים מהפלת הנטל על העובדים. ובמערכת החינוך מתריעים: "אי אפשר ללמוד פעם בחודש את המערכת של יום אחר - זאת הפקה גדולה מדי ומסובכת"
בדרך ליום ראשון חופשי. חברי הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם צפויים להגיש השבוע הצעת חוק, לפיה העובדים במשק יצאו פעם בחודש לסוף שבוע ארוך - מיום שישי עד יום שני. שעות העבודה החסרות ייפרסו על אותו שבוע, או לחלופין על פני כל החודש. ההצעה אמורה להיות מיושמת במשך 3 שנים, במהלכן תיבחן הרחבת סוף השבוע החופשי לכל השנה. כך פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות".
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
שירות התעסוקה: מספר המפוטרים ירד ב-7%
שר האוצר תומך: חופש ביום ראשון פעם בחודש
רשות המסים: עובדי שע"מ שובתים מהצהריים
הצעת החוק כוללת הוספה של 12 ימי חופשה לעובדים בשנה, רק בימי ראשון, ככל הנראה ב-1 לכל חודש. מי שאמורים לשאת בעלויות הם המעסיקים. מטעמו של ח"כ כהן (כולנו) נמסר, כי ההצעה נועדה לפתור את המצב בו העובדים בישראל עובדים יותר שעות לעומת מדינות ה-OECD, אבל התפוקות מהנמוכות בעולם.
"הרעיון הוא להעלות את רמת המוטיבציה ולהוריד את שחיקת העובדים באמצעות צמצום מספר שעות העבודה" אמר כהן. כדי לפתור במקביל את בעיית הסנכרון עם חופשות הילדים באופן שלא ייפגע מספר ימי הלימודים של הילדים - ההצעה כוללת גם שינוי במועדי החופשות של התלמידים, כך שהם יקבלו חופשים במקביל להורים העובדים, תוך קיצוץ מספר ימי חופשות הפסח וחול המועד.
כצפוי, בעלי העסקים לא ממהרים לברך על היוזמה. עו"ד רועי כהן נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אומר כי "מדובר בהצעה שמשנה את סדרי העבודה במשק ואין לה אח ורע בעולם. תוספת של רבע שעה ביום זה פארסה, לא ישים ולא רציני. לצערי הצעת החוק מתעלמת מההשלכות הכלכליות על מגזר העסקים הקטנים והעצמאים המהווים 99% מהמשק בישראל. דווקא בעת הזו שהמשק נמצא במיתון צריך לחשוב על צעדים שיגדילו את התוצר והפיריון במשק, ולוודא שלא מגלגלים עלויות נוספות על המעסיקים שרבים מהם נאבקים להישרדותם כבר היום".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הסתייג מהכוונה לפרוס לעובדים את שעות העבודה החסרות בשאר ימות השבוע, ואיים בסכסוך עבודה בנושא. "ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה. לפי נתוני ה-OECD, העובדים בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב", אמר. "העובד הישראלי עובד על פי חוק 43 שעות בשבוע - דבר הפוגע בזמן הרווחה, ביעילות ובפריון.
"לעומת זאת שבוע העבודה על פי חוק ברוב המדינות המפותחות עומד היום על 40 שעות בשבוע. כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להטיל את הנטל על העובדים - טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים. לכן הפתרון היחידי הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. ההסתדרות תתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה בישראל ולא נהסס להפעיל על כך סכסוך עבודה כללי", מסכם ניסנקורן.
"חופש לעובדים זה דבר מבורך, אבל כל מעסיק צריך לבחור בצעמו את הצ'ופרים שהוא רוצה לתת לעובדים שלו", אומרת לימור פריד הדר, הבעלים של משרד הפקות אירועים מור וקינמון, המעסיקה שני עובדים. "אני למשל בחרתי השנה לתת לעובדים שלי 6 ימי חג על חשבוני, כי ממילא מדובר ביום קצר וחשבתי שלא מצדיק להפעיל את המשרד בימים אלו. אבל להוסיף באופן גורף 12 ימי חופשה על המעסיקים זה לא בסדר, מישהו צריך לממן את זה. רוב המעסיקים מעסיקים גלובלית וממילא יש המון ימי חופשה שנתיים שמשולמים בלי תשומות. אני לא מוצאת שום דבר הגיוני ביוזמה הזו".
במקרה שלה מדובר לדבריה בפגיעה משמעותית במיוחד. "רוב החברות שאני עובדת מולן עובדות מול לקוחות בחו"ל, לכן הם לרוב עושים את האירועים בימי ראשון, כך שהשבתת העסק בימי ראשון זו בכלל לא אופציה מבחינתי. מעבר לכך, ממילא להיות עצמאי במדינה זה קשה - אנחנו מושפעים ממלחמות, מזג אוויר, מיתון, תקופות חגים ועוד, אז לבוא ולהעמיס עוד 12 ימי חופשה על חשבון המעסיקים זה לא לעניין,
"אנחנו לא בור בלי תחתית. אני מאוד אוהבת לצפר את העובדים שלי, אבל הממשלה לא יכולה להנחית ולהכתיב שפעם בחודש משלמים משכורות ואין הכנסות. אם רוצים לצפר את העובדים צריך שבעל העסק יוכל לממן את זה. אני לא רואה איך העצמאים מרוויחים משהו מהיוזמה הזו, זה כיף לצאת לסוף שבוע ארוך אבל כבחירה שלי ולא אילוץ של הממשלה".
עופר איתני, יו״ר ביתילי וכרמל פלור דיזיין אמר כי "בעיקרון אנו בעד כל הצעה שמיטיבה עם הציבור הישראלי, אך נציגנו נדרשים לחשוב על כל ההיבטים לפני קבלת ההחלטה. לצערנו, מבול החקיקה הפופוליסטית מטיל עוד ועוד הוצאות על הסקטור העסקי דרך שיפור זכויות עובדים והעלאת הארנונה ומיסים לרשויות המקומיות. יש צורך לבצע איזון. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. צריך להבין שכל ההצעות שיוצרות נטל נוסף על המגזר העסקי יכולות לגרור העלאת מחירים או סגירת עסקים ופיטורין עקב ייבוא מסין (שם אין תקנות איכות סביבה, זכויות עובדים וחוקים נוספים שגורמים ליישור המוצרים בארץ). אם הרפורמה תיקח בחשבון את כל הסקטורים (תוספות שכר ביום חופש, ירידה בתפוקה וייצור וכדומה) אזי זה מבורך".
דני זיגרייך, מנכ"ל חברת מילניום מרקטינג, יבואנית ארקוסטיל בישראל ובעלת רשת החנויות "ארקוסטיל קיטצ'ן", דווקא תמך בהצעה. "הענקתם של ימי החופש ליצירתו של סוף שבוע ארוך מרוכז ומשמעותי יותר, מהווה פתרון יעיל הן בעבור המשק והן בעבור האזרחים", אמר. "פניותם של הצרכנים לשווקים הקמעונאיים פירושו עידוד העסקים והאזרחים כאחד. בייחוד יעילה הבחירה ביום ראשון, יום ידוע כחלש יחסית בתחום הקמעונאות".
ששון מנה, מנכ"ל משגב, סוכנות לביטוח, ציין לכשיעבור החוק יש לבחון כיצד יוגדרו השעות הנוספות בימי שני עד חמישי. "במידה שיוגדרו כשעות נוספות, יתכן ולא תהיה בגינן הפקדות להסדר הפנסיוני, שכן אצל חלק מהמעסיקים נהוג שרכיב שכר זה לא יופקד לחיסכון הפנסיוני של העובד. במידה וכך יהיו הדברים, הרי שמדובר בנזק - פחות כסף יופקד לחסכון כל עובד".
נדב עטיה, מנכ"ל סטודיו אנד ג'וי המעסיק עשרות אנשים עם נכויות ביצירת חבילות שי וזרי פרחים, הזהיר כי היוזמה תפגע דווקא בהעסקת אנשים עם מוגבלויות. "המדינה מגבילה חלק מהעובדים להיקף עבודה של 4-4.5 שעות ביום, מתוך הנחה שאם הם יעבדו שעות נוספות הם יכולים להחזיק במשרה מלאה כמו עובד נורמטיבי, ולא צריכים לקבל סיוע מקצבאות.
"תוספת של יום חופש למשק תשלח את העובדים לחופש כפוי שלמעשה יחתוך משכרם הנמוך מלכתחילה. כדי לא לפגוע באנשים עם מוגבלויות שרוצים ליהנות מיתרונות העבודה מבחינה שיקומית וחברתית, אובדן השעות צריך להתווסף בדרך כלשהי על ידי עדכון ההגבלה על היקף השעות שהם יכולים לעבוד בכל יום.
"אנו כבר יודעים שהמדינה לא תמיד זוכרת את אוכלוסיית הנכים. לדוגמה בחוק לרון שהעלה את שכר המינימום מבלי שעודכנו תקרות השכר לאנשים המקבלים קצבאות מביטוח לאומי. כך אנשים שרוצים להשתקם במסגרת תעסוקתית מצאו עצמם מאבדים את הזכות לקצבה בגלל העלאה שגרמה לקפיצה במדרגת השכר, שגם ככה נמוכה. הם היו חייבים לקצץ בהיקף שעות העבודה השיקומית כדי לא לחצות את המדרגה והרצון לעשות טוב למשק יצר עיוות בתהליך השיקום שעדיין לא טופל".
סמנכ״ל שיווק ומנהל סייסנס ישראל, סער ביטנר, סיפר כי כבר היום הם פעולים בצורה דומה במספר מחלקות. "מרכז הפיתוח שלנו, כמו חלקים גדולים מהשיווק, המכירות ושירות הלקוחות פועלים מהארץ, כי אנחנו מאמינים שכאן נמצא כח אדם מצויין. לא בכדי אנחנו גדלים ומחפשים עוד ועוד עובדים. עם זאת, רוב העבודה שלנו היא מול חו"ל, לכן, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לשוק בו ואיתו אנחנו פועלים. כך שמחלקות מסויימות שעיקר העבודה שלהן מול חו"ל עובדות בימי שישי ולא עובדות בימי ראשון".
גדי דלמן יזם ובעלים של פאוורבול, מתחם משרדים משותפים להשכרה לסטרטאפיסטים, אמר כי "לחייב בחוק סוף שבוע ארוך היא תפישה ארכאית. בעולם המודרני ההתייחסות לזמן היא לאו דווקא על שעות, אלא על מה צריך להיעשות. אני רואה זאת בסטראטפים אצלנו. למשל, סטרטאפיסטים יכולים להגיע לעבודה בשעה 11 אבל לצאת ב-12 בלילה. אם צריך לילות לבנים כדי להשלים את העבודה - זה מה שיעשה. מצד שני, הם יכולים לעשות את העבודה מחוף הים, ולקחת חופשה אם הם יכולים לעשות זאת. הם לא צריכים את החוק הזה לשם כך. לכן ההתייחסות הזו שייכת לעולם הישן יותר".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין במכתב ששלח לח"כ כהן כי הם תומכים בהצעת החוק לקביעת יום ראשון פעם בחודש, במקום יום שישי באותו השבוע. "אנו רואים בהצעתך תרומה חשובה ובעלת תועלות לערכי המשפחה, החברה ואף לענפי המסחר והשירותים במשק הישראלי, כתב לין.
"עמדתנו לא מבוססת על כך שלעובד בישראל יש מעט ימי חופשה, נהפוך הוא, לעובד בישראל יש לא פחות מ-23 ימי חופש בשנה לאחר 9 שנות עבודה - שזה לאמתו של דבר רצף של חופשת 4.5 שבועות. מעבר לזאת, המחוקק הישראלי פעל "לתת ימים" בנדיבות לצורך חופשה לעובד, לרבות ימי חג, ימי מחלה וסיטואציות מיוחדות כמו לידה חדשה במשפחה. אך כאמור אנו רואים תועלות רבות בהצעת החוק שלך כמהלך העומד בפני עצמו".
עם זאת ציין לין כי "יישום הצעת החוק צריך לעשות גם בדרך נכונה תוך התחשבות מיוחדת באמהות עובדות וגם בשילוב של עקרון של "שעות עבודה גמישות", רפורמה חשובה אותה אנו פועלים לקדם. הצעת החוק שלך הינה הזדמנות ראויה ובת יישום לקשור בין השניים, המהווים השלמה נכונה לרפורמה הנדרשת ביחסיי עבודה במשק הישראלי.
"המטרה היא לאפשר את השלמת שעות העבודה הנגרעות, ובכלל לאפשר גמישות תעסוקתית המועילה הן לעובדים והן למעסיקים, וזאת מבלי שהדבר יחשב לתוספת בגין שעות עבודה נוספות - תוספת שעלולה להטיל עלויות כבדות משקל על המעסיקים".
דקלה אבוטבול, יו"ר התאגדות העסקים הקטנים אומרת כי "כל יוזמה של האוצר לטובת העובדים היא יוזמה מבורכת, וללא ספק שבתון פעם בחודש ייטיב עם תרבות הפנאי בארץ. עם זאת יש לתת את הדעת מי ישא בעלויות יום השבתון החודשי הזה, וכרגיל - זה יהיה המגזר העסקי. הדרישה שהעובדים ישלימו שעות עבודה בשאר השבוע תהפןך את ימי העבודה לארוכים מאוד ופחות פרודוקטיביים. התשלום על שעות נוספות ועבודה בימי שבתון בעסקים בתחום הפנאי והמסחר שיהיו פתוחים באותם "שבתונים" יפלו על המעסיקים.
"עדיין אין בידינו הנתונים מה תהיה עלות החוק למגזר העסקי, אך אנו מעריכים שהעלות תגיע למיליוני שקלים, אותם יצטרכו לספוג בעלי העסקים הקטנים. הממשלה חייבת למצוא איזון בין החוקים המיטיבים עם השכירים לבין חקיקה שתחזק ותתמוך במגזר העסקי, שכן כבר כיום העסקים הקטנים קורסים תחת עול המיסים והוצאות המעסיקים שהולכות ומאמירות משנה לשנה".
פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים, חבר פורום וועדי ההורים היישוביים, אמר כי מדובר ברעיון מבריק, אך יחד עם זאת הביע חשש מהגדלת הפער בין ימי החופש של התלמידים להורים. "כל הנושא של הגדלת חופשות במערכת החינוך לא מעוגן בחקיקה", מסביר כהן. "אם לא יפצו על ימי החופש של התלמידים - הפער, שעומד היום על 74 ימים, ילך ויגדל.
"המשמעות היא עוד ימים בהם ההורים צריכים למצוא פתרון לילדים שלהם, לקחת חופש, מטפלת או לשלוח את הילדים לצהרון. לכן במסגרת החוק העתידי חייבים להסדיר את ימי הלימודים בחקיקה".
כהן מנהל בחודשיים האחרונים עתיקה מנהלית מול משרד החינוך בדרישה לחשוף את המפתח שקובע את ימי החופשות של התלמידים, חלקן קשורות להסכמי שכר עם ארגוני המורים. "אין שום סיבה שהפער היחסי יגדל. אפשר להוסיף את ימי הלימוד על חשבון חופשת פסח, בה חלק גדול מההורים עובדים. ללא טיפול נכון הדבר עלול להגדיל עוד יותר את כניסת נשים לשוק העבודה".
יערה ישורון, יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי", אמרה כי מדובר בחלום. "אין כמו סוף שבוע משפחתי, זה ממש חלום והכי כיף שיש", אמרה. יחד עם זאת ציינה כי הכל תלוי במחיר שידרשו ההורים ל"שלם" עבור חופש חודשי בימי שישי, כדוגמת הארכת שעות העבודה בשאר ימי השבוע.
"חייבים ליצור איזון בין הרווח וההפסד וצריך לבדוק מה הכי נכון. כולם הרי מרגישים בלב שיש אובדן גדול מדי של זמן איכות עם הילדים. אנשים היום עובדים מעל ל-45 שעות שבועיות, התפוקה יחסית נמוכה והמשק לא מאוזן כלל. אפשר לראות את זה בלוח החופשות של הילדים להורים. למעשה כולנו עובדים היום גם בבית, ובגלל שרוצים להיות עם הילדים ואין זמן, הורים פתאום 'מתחלאים' ויש גם תופעות של אבטלה סמויה - צריך לתקן נכון את המציאות. זה לא שאנחנו לא רוצים לעבוד מתוך פינוק, אלא בגלל ההבנה שמשהו במשק לא עובד כמו שצריך בכל היחס אל הילדים שלנו".
אוריאלה ענבר, מורה בתיכון עירוני ד' בתל אביב, אמרה כי לא ניתן ליישם את ההצעה במערכת החינוך. "במסגרת מבנה העבודה של מורה, כבר יש לו יום חופשי אחד בשבוע, וזה אומר שיהיה לו יום חופש נוסף פעם בחודש. הבעיה היא שלא ניתן לשנות בכל חודש את מערכת השעות בכל בית הספר. ברמה שנתית אי אפשר שכל התלמידים יפסידו שיעורים בימי ראשון פעם בחודש. גם אי אפשר ללמוד פעם בחודש את המערכת של יום אחר - זאת הפקה גדולה מדי ומסובכת".
ענבר מציינת כי לתלמידים יש כמות חופשות גדולה במהלך השנה לעומת המורים שנאלצים לעבוד גם אחרי שעות השיעורים בבית הספר. "אין מורה שלא עבד ביום העצמאות, ל"ג בעומר וסוכות. שמעתי שרוצים להעביר שעורים לימים אחרים כדי להשלים את הפערים שיוצרו בגלל החופש, אבל זה לא מעשי. אי אפשר להוסיף שיעורים לסוף היום כי הערך של שיעור בשעה שביעית לא דומה לערך של שיעור בתחילת היום. התלמידים מאבדים ריכוז וכבר מותשים".
