אוצר נדיר מהתקופה הרומית התגלה בקיסריה
על קרקעית הים נמצאו בין היתר נר ברונזה מעוטר בדמות אל השמש סול, צלמית (פסלון) של אלת הירח לונה, נר בדמות ראש עבד אפריקני וגם מטבעות מתקופת הרומאים במשקל 20 ק"ג. ברשות העתיקות אומרים: "מדובר בממצאים שמעבר ליופיים יוצא הדופן, יש להם חשיבות היסטורית"
צוללים גילו במקרה בנמל קיסריה אוצר עתיק ונדיר מהתקופה הרומית המאוחרת, לפני 1,600 שנה. על פי הערכות, השלל ובו פסלונים ואלפי מטבעות, הובלו בספינה ששקעה במצולות. ברשות העתיקות מציינים כי במשך 30 שנים לפחות לא נחשף מכלול ימי בסדר גודל כזה.
גילוי מקרי של שני צוללים בנמל העתיק של קיסריה שבגן לאומי קיסריה לפני חג הפסח, הוביל לחשיפת מטען ימי עתיק גדול ומרהיב ביופיו, של ספינת סוחר מלפני כ-1,600 שנים שטבעה בים. מיד לאחר שיצאו מהמים, התקשרו הצוללים, רן פיינשטיין ועופר רענן מרעננה, אל רשות העתיקות, ודיווחו על מציאת האוצר. צלילה משותפת באתר, העלתה כי שטח נרחב בקרקעית הים נחשף מחול, ועל הקרקעית נותרו חשופים שרידי ספינה: עוגני ברזל ועץ ואביזרים ששימשו לבניית כלי השייט ותפעולו. סקר הצלה תת ימי, שנערך בשבועות האחרונים בסיוע צוללים של רשות העתיקות ומתנדבים תוך שימוש בציוד מתקדם, גילה פריטים רבים שהיו במטען הספינה.
רבים מהממצאים עשויים ברונזה והם השתמרו באופן יוצא דופן: בין היתר נמצאו נר ברונזה מעוטר בדמות אל השמש סול, צלמית (פסלון) של אלת הירח לונה, נר בדמות ראש עבד אפריקני, שברי שלושה פסלים שנוצקו בגודל טבעי, חפצים מעוצבים בצורת חיות כגון לוויתן, ברז ברונזה בצורת חזיר בר שעל ראשו ברבור, ועוד. בנוסף, נמצאו שברי קנקנים גדולים ששימשו לנשיאת מי שתיה לשימוש הצוות בספינה ולהובלה בים. אחת ההפתעות הגדולות, הייתה גילויים של שני גושי מטבעות המורכבים מאלפי מטבעות, במשקל כ-20 קילוגרמים, שקיבלו את צורת כלי החרס שבתוכם הובלו.
לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות ודרור פלנר, סגן מנהל היחידה, "מדובר בממצאים שמעבר ליופיים יוצא הדופן, יש להם חשיבות היסטורית. מיקום הממצאים ופיזורם בקרקעית הים מצביע על ספינת סוחר גדולה שנשאה מתכות למחזור, וככל הנראה נקלעה לסערה באזור פתח הנמל ונסחפה עד שהתרסקה על שובר הגלים והסלעים".
לימוד ראשוני של עוגני הברזל, מלמד כי נעשה ניסיון לעצור את היסחפות הספינה אל החוף באמצעות השלכת עוגנים, אולם אלה נשברו-עדות לעוצמת הגלים והרוח אליה נקלעה הספינה. שרביט ופלנר מדגישים, כי "מכלול ארכיאולוגי-ימי כזה לא נמצא בארץ לפחות מזה 30 שנה. פסלי מתכת הם נדירים בממצא הארכיאולוגי, משום שמאז ומתמיד נהגו להתיך ולמחזר אותם. כשכבר מוצאים ממצאים מברונזה, זה קורה בעיקר בים, משום שהפסלים נטרפו יחד עם הספינות, שקעו במים ו'ניצלו' מתהליך המחזור".
שרביט ופלנר מוסיפים, כי "בחפירות הימיות הרבות שנערכו בקיסריה נמצאו פסלים בודדים ביותר עשויים מברונזה, ואילו במטען הנוכחי נמצא עושר מרהיב וגדול של פסלים, שכנראה היו בעיר והוצאו ממנה דרך הים. החול שמר על הפסלים ובשל כך מצב השתמרותם מדהים - ממש כאילו נוצרו אתמול ולא לפני 1600 שנה". המטבעות שנתגלו, נושאים את דמותם של הקיסרים קונסטנטינוס, ששלט על הקיסרות הרומית המערבית (312- 324 לסה"נ) ומאוחר יותר נודע כקונסטנטינוס הגדול, קיסר האימפריה הרומית (337-324 לסה"נ) ושל ליקיניוס, קיסר ששלט בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית והיה יריבו של קונסטנטינוס, עד למפלתו של ליקינוס בקרב שנערך בין השניים.
לדברי שרביט, "בשנים האחרונות אנו עדים לגילויים אקראיים רבים בנמל קיסריה. גילויים אלה הם תוצאה של שני גורמים משמעותיים: מחסור בחול בקרקעית הים הגורם לחשיפת ממצאים עתיקים, וכן ריבוי הצוללים באתר. לצוללים, אשר הפגינו אזרחות טובה ראויים לשבח, נעניק תעודת הוקרה והם יוזמנו לסיור באוצרות המדינה. בכך שדיווחו לרשות העתיקות על מציאת המכלול הימי, הם אפשרו לכל הציבור ליהנות מדרישת השלום המרהיבה הזו מהעבר. יש לדווח על כל ממצא ליחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות מיד עם מציאתו בשטח, על מנת למצות את הידע הארכיאולוגי מהאתר". הצוללים, פיינשטיין ורענן, יקבלו תעודת הוקרה מרשות העתיקות ויוזמנו לסיור במחסני אוצרות המדינה.
במקביל לגילוי, ממשיכה קרן רוטשילד קיסריה לממן בהשקעת עתק של עשרות מיליוני שקלים, עבודות חשיפה, שימור ופיתוח אינטנסיביות של פרויקטים גדולים ברחבי הגן הלאומי קיסריה והנמל. גילוי זה, מגיע שנה אחרי חשיפת אוצר מטבעות הזהב הפטימי על-ידי צוללים ורשות העתיקות, המוצג היום לציבור במיצגי 'מסע בזמן' שבנמל קיסריה. "הגילויים האחרונים שבים ומדגישים את ייחודה של קיסריה כעיר נמל קדומה עם היסטוריה ומורשת תרבותית, המפתיעה בכל פעם מחדש, כשחלקים נוספים ממסתורי עברה מתגלים בים ובאדמה, והמטרה היא להציג ככל שניתן את אוצרות התרבות האלה ואחרים שיתגלו בהמשך, בפני המבקרים הרבים הפוקדים מידי שנה את המקום", אמר מיכאל כרסנטי מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה.
לפנייה לכתב/ת 
