כתם הפרי: צ'טני פיטנגו
הוא קטן, אדום, מלא מיץ ואפשר להכין ממנו המון דברים טעימים, אבל לרוב פשוט מתעלמים ממנו - מיכל וקסמן עושה כבוד לפיטנגו עם צ'טני שאפשר להוסיף לכל דבר וגם לאכול עם לחם וחמאה
הם בכל מקום עכשיו האדומים הקטנים האלה. עצים או שיחים עמוסים ומדרכות מכוסות נשורת פרי בשלה שנמעכת תחת רגלי העוברים והשבים. זה רק נדמה לי או שבאמת אין אף רחוב שאין בו לפחות שיח אחד של פיטנגו?
כשהיינו ילדים הביאה איתה עונת הפיטנגו ריגושים רבים והתארגנות מחתרתית לקטיף. מדי יום, בתום שעת השנ"צ הממלכתית של האמהות, היינו מתאספות - האחיות שלי, חברות-שכנות ואני – מצטיידות בשקיות ויוצאות לציד פירות. בכל קצוות השכונה חיכו לנו גדרות ארוכות, בתספורות מוקפדות יותר או פחות, מחביאות בין עליהן חרוזים בשלל גוני אדום.
הזקנה הזעפנית בפינת רחוב שבט מנשה, משפחת נתן במורד רחוב שלמה המלך, השגריר הגרמני עם כלבי הזאב העצבניים בקצה רחוב בזל, השיחים שאחרו להבשיל ליד גן השעשועים בדרך לצופים ועוד אי אלו שכבר הספקתי לשכוח. כולם היו בעליהם של שיחי פיטנגו פוריים שנדמה שאיש אינו טורח לקטוף פירותיהם.
מדובר היה במבצע חשאי שהצריך לא מעט אמצעי זהירות. פירות הפיטנגו היו אמנם רבים ורובם גדלים מחוץ לחצרות, בצד הגדר שפונה לרחוב, אבל אנחנו הינו קוטפות יסודיות מאד וכשפשטנו על שיח זה או אחר דאגנו לנקות אותו מכל פירותיו הבשלים ובעיתות כמיהה רציניות גם מאלה הפחות בשלים, לאו דוקא בהסכמתם של בעלי הבית.
בתום הקטיף, שהיה מלווה ליחשושים ודפיקות לב, חזרנו הביתה עם השלל הרב אותו חילקנו אחד אחד, פיטנגו אחרי פיטנגו, בין כל הקוטפות. כל כך טוב הכרנו את השיחים בשכונה עד שידענו גם מבלי לטעום אילו מהם נושאים פירות מתוקים, לאילו כדאי להניח להבשיל ממש כמעט עד כדי השחרה ואילו אפשר לאכול גם כשהם אדומים או אפילו רק מתחילים להאדים.
השבוע, במהלך טיול עם הסלוקית חלפתי על פני כמה שיחי פיטנגו עמוסי פרי. הילדים בשכונה מתרשלים, חשבתי ביני לביני, ואספתי לי חופן פירות בשלים, מתוחי קליפה מבריקה ומפיצי ניחוח שדי בו למלא פי ריר. כשחזרתי הביתה קראה לעברי בנדיבות שרון השכנה: "תביאי קערה ובואי לקטיף פיטנגו, יש המון, אנחנו לא מספיקים לאכול". וכך עשיתי.
"תראו איזה אוצר", השווצתי לילדים בשובי הביתה, בידי קערה מלאה בפיטנגו בשלים ומוכנים לאכילה. המתבגר העיף מבט משועמם, הנסיכה טעמה אחד או שניים והמשיכה לכרסם דובדבנים מהשוק ואני התפניתי להכין צ'טני שיש לו ריח וטעם שאינם דומים לשום דבר אחר ובשילוב עם צבע אדום בוהק יש בהם כדי להטריף חושים.
צ'טני פיטנגו טו דיי פור
המרכיבים:
1 קילו פיטנגו נקיים מגרעינים (כ-2 קילו עם הגרעינים)
300 גר' סוכר
צ'ילי אדום יבש או טרי, קצוץ דק עם גרעינים – כמה שאוהבים (אני השתמשתי ב-7 תאילנדים קטנים ואכזריים והוספתי עוד קצת במהלך הבישול)
1 כפית שטוחה מלח ים
1/2 שן שום (לא חובה)
אופן ההכנה:
- מפרידים את בשר הפיטנגו מהגרעינים. אין דרך לעשות את זה אלא בעזרת האצבעות. הפרי נמעך וזה בסדר.
- בסיר כבד מערבבים פיטנגו, סוכר, מלח, צ'ילי ושום אם משתמשים.
(צילום: מיכל וקסמן)
(צילום: מיכל וקסמן) - מביאים לרתיחה עצבנית מעל להבה גבוהה ביותר.
- מבשלים ברתיחה עצבנית תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבועות נהיות גדולות וצפופות והתערובת מאיימת להדבק לסיר או להישרף.
(צילום: מיכל וקסמן) - מנמיכים להבה ומבשלים שוב ברתיחה חזקה עד שאי אפשר יותר.
- מנמיכים שוב להבה. מערבבים מדי פעם. מבשלים 15-20 דקות עד שהתערובת מסמיכה ורותחת בעוצמה גם מעל להבה נמוכה. חשוב לזכור שהצ'טני יסמיך כשיתקרר.
- שומרים בצנצנת אטומה במקרר.
(צילום: מיכל וקסמן) - אוכלים כליווי לבשר, דגים או גבינות צאן וגם סתם ככה, עם לחם וחמאה.
(צילום: מיכל וקסמן)
לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"
לכל הטורים של מיכל וקסמן
