פיצוי של 150 אלף שקל לעובד שפוטר במסרון

סמנכ"ל שיווק לשעבר בחברת לוגיסטיקה מאשדוד פוטר לאחר סכסוך עם הבעלים. בית הדין לעבודה קבע כי החברה התנהלה מולו בחוסר תום לב

עו"ד שמעון בן-נעיםפורסם: 17.05.16 , 21:43

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה כי עובד בכיר לשעבר בחברת הלוגיסטיקה "דקל ערובה למזרח התיכון" שבאשדוד יפוצה בכ-150 אלף שקל לאחר שפוטר בהודעת סמס תוך הפרת זכויותיו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במשך שנתיים וחצי שימש התובע כסמנכ"ל שיווק בחברה עד שפוטר על ידי בעליה במסרון קצר. בתביעה שהגיש נגדה ונגד הבעלים לפני כשנתיים, סיפר התובע כי פוטר לאחר שהגיש נגד הבעלים תלונה במשטרה על אלימות, שלאחריה הוצא נגדו צו הרחקה.

תביעה

התפטרו בשל מצלמה במשרד, ונדחו בביהמ"ש

עו"ד הילל בבייב

עובדות לשעבר במשרד רואה רו"ח דרשו פיצויים לאחר עזיבתן, בין השאר בשל פגיעה לכאורה בפרטיותן. אבל השופטת קבעה: התקנת המצלמות לגיטימית

התפטרו בשל מצלמה במשרד, ונדחו בביהמ"ש

לטענתו, לפיטוריו המשפילים קדמה תקופה של התעמרות שכללה שינוי תנאי עבודה תוך הפרת חוזה העבודה וקיזוז לא חוקי של עמלות. התובע טען כי פיטוריו, מבלי לערוך לו שימוע, לא היו חוקיים, ולכן הוא זכאי בין היתר לפיצויי פיטורים והלנה, הפרשי שכר, פיצויים על פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת.

לנוכח העובדה שהמעסיקה המקורית פורקה ונרכשה לאחר מכן על ידי "החברה המערבית לשיווק ולוגיסטיקה", שהפלא ופלא – שייכת לאותם בעלים, הוא ביקש לצרף אותה לתביעה ולבצע "הרמת מסך" – כלומר, לחייב גם את הבעלים וגם את החברה החדשה בתשלום הפיצויים המגיעים לו.

מנגד, הבעלים והחברה החדשה טענו שלתובע אין עילה נגדם כי לא התקיימו מעולם יחסי עבודה. הנתבעים הוסיפו שמאחר שהמעסיקה הייתה חברה פרטית לא חלה עליהם חובת שימוע. לגופו של עניין נטען כי התובע פוטר על רקע התנהלות לקויה, ובכל מקרה המסרון נשלח אליו מתוך כעס רגעי, והנתבע מיד חזר בו והציע לתובע לשוב לעבודה אך הוא סירב.

להגן על העובדים

אב בית הדין יוחנן כהן העדיף את גרסת התובע, שנתמכה בראיות המעידות על כך שפוטר במסרון, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. השופט סבר כי תוכן המסרון לא היה בגדר פליטת פה בשעת כעס אלא פיטורים של ממש, ובכל מקרה, לא הוכח שהוצעה לתובע הצעה אמיתית לחזור לעבודה לאחר מכן.

פיצוי נוסף שהתובע יקבל הוא על הפרת זכות השימוע שלו. השופט קבע כי זכות הטיעון המגולמת בחובת השימוע היא זכות יסוד, שכל מעסיקה, כולל חברה פרטית, חייבת לכבד. גם הגשת התלונה אינה גורעת מזכות התובע לשכנע את מעסיקיו שלא יפטרו אותו.

"החופש להעסיק עובדים אין משמעותו החופש לנצלם וראוי כי הנתבעים ייקחו זאת לתשומת לבם... התנהגות הנתבעים חסרת תום לב, נוגדת את תקנת הציבור ובמקרים כגון אלה, זהו המקום שעל בית הדין להגן על העובד בהתאם לתכליתם של חוק המגן", נכתב בפסק הדין.

לאחר מכן פנה השופט כהן לבחון מי יחויב בתשלום הפיצויים, שהסתכמו ב-134,135 שקל לפני מע"מ: "שוכנענו כי השימוש של הנתבע בזהותן המשפטית הנפרדת של שתי החברות נעשה בחוסר תום לב". על כן, את הפיצויים, לרבות הוצאות משפט של 15 אלף שקל, יצטרכו לשלם כל שלושת הנתבעים, ביחד ולחוד.