רשות המים: הצרכנים הפרטיים מממנים את החקלאים
מנהל רשות המים אמר כי החקלאים מקבלים את המים במחיר נמוך יותר מאשר השוק. "צרכני משק המים מכסים את הפער שאנחנו גובים לחקלאים בכ-400 מיליון שקל בשנה", הוא אמר והציע לעבור לסבסוד ישיר. למרות מתקני ההתפלה, ישראל רוכשת מים מותפלים בהיקף שנתי של 1.5 מיליארד שקל
שוויון - גם במחירי המים: היום (ב') מפרסמת רשות המים את הדו"ח השנתי, האחרון בקדנציה של מנהל הרשות אלכסנדר קושניר. עיקרי הדו"ח נוגעים להתנגדות השלטון המקומי לצמצום מספר תאגידי המים ותמיכת הרשות המהלך, הערוצים להורדת מחיר המים לתושבי ישראל, מתן אפשרות לתאגידי המים להעביר רווחים כהחזר כספי לצרכנים והסדרת משק המים של המגזר הכפרי. בין היתר אומרים ברשות המים כי הם מנסים לפעול מול משרדי הממשלה על-מנת להפסיק את הנוהג שבו הצרכנים הפרטיים ממנים את החקלאים.
משק המים הישראלי מספק מים בהיקף שנתי של מעל 2.2 מיליארד מ"ק מים (באיכויות שונות) עבור כ-8.5 מיליון אזרחים, 2 מיליון דונם במגזר החקלאי, 14 אלף משקים חקלאיים ומעל 1,000 מפעלי תעשייה. היקף הפעילות הכספית במשק המים והביוב נאמד בכ- 10 מיליארד שקלים בשנה, הכוללים הוצאות תפעול, פיתוח ורכישת מים מותפלים בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקלים. משק המים מופעל על ידי ספקי שירותי מים וביוב כמו: חברת מקורות, 56 תאגידי מים וביוב המאגדים 147 רשויות מקומיות, 7 איגודי ערים לביוב, מעל 1,000 ספקים מקומיים וכ-40 רשויות מקומיות שטרם התאגדו.
התאגידים: אלה שפחות טובים על חשבון אלה שטובים יותר
רפורמת תאגידי המים והביוב החלה בשנת 2001 עם חקיקת חוק תאגידי מים וביוב, ועד שנת 2009 הייתה באחריות משרד הפנים. "הרפורמה ה'צולעת' הועברה לאחריותה של רשות המים", נכתב בדו"ח, "ובמהלך שנת 2013, בניסיון לייעל ולשקם את הרפורמה, פרסמה הרשות הצעה למודל תאגוד אזורי המצמצם את מספר תאגידי המים והביוב מ-56 ל-10-15 תאגידים אזוריים בלבד".
תאגידי המים הפכו לגופים השנואים ביותר על האזרחים. ובצדק. "עקב הלחצים של השלטון המקומי עברו החלטות אלה שינויים המקשים על יישום המהלך ויעילותו", נכתב בדו"ח. "אני אחד מוותיקי המערכת", אומר קושניר, "וכשהכנסת אישרה את חוק התאגידים דובר על כ-15-18 תאגידים שיוקמו. עם השנים בגלל שהשלטון המקומי התנגד לכל נושא רפורמת התאגידים, אך הייתה החלטת ממשלה שצריך ליישם, התקבלו החלטות ביניים לתאגד את משק המים היכן שניתן. הרבה תאגידים זה הרבה כוח אדם וגופי ניהול".
על החקלאים: "הצרכנים הפרטיים מממנים את החקלאים. צריך סבסוד ישיר"
דווקא היעדים שהרשות טרם השיגה הם המעניינים ביותר. בין היתר, הם פועלים להשלים מהלך "שכנוע" מול הממשלה והשרים הרלוונטיים לצורך ביטול הסבסודים הצולבים עבור כיסוי עלויות אספקת המים לרשות הפלסטינית ולמגזר החקלאי.
קושניר אמר: "נקבע הסכם לתעריפי המים לחקלאות. החקלאים כיום מקבלים את המים במחיר נמוך יותר מאשר השוק. יש פערי מחירים ביניהם. אבל סך הכל, צרכני משק המים מכסים את הפער שאנחנו גובים לחקלאים בכ-400 מיליון שקל בשנה, כולל מים שפירים ומליחים ומי שפדן. אני בעד חקלאות אבל מצד שני הכלכלה הנכונה אומרת שבמקום לסבסד את המוצר צריך לסבסד את התוצר. צריך להוביל את הקו שיקבלו לא מים מסובסדים, אלא סבסוד ישיר. צריך שמחיר המים יהיה אמיתי". כמו כן, ברשות המים פועלים לרפורמה במגזר הכפרי שתוביל להשוואת רמת שירותי המים וביוב לתושבים (כחצי מיליון איש בכ- 1,100 יישובים כפריים) לרמה המקובלת במגזר העירוני.
ועדה בראשות רם בלניקוב בחנה את הנושא והגישה דו"ח בנוגע ליתרונות הכלכליים לצמצום התאגידים. ההוכחה לבזבזנות התפעולית של התאגידים היא חיסכון של כ-122 מיליון שקלים במסגרת תהליכי ייעול בין השנים 2014-2015. "אבל יש לא מעט תאגידים יעילים", אומר קושניר. "ואלה שפחות טובים חיים על חשבון אלה שטובים יותר, כמו שקורה בעולם".
על השלטון המקומי הוא אמר: "באופן טבעי, בעלי התאגידים - שהם השלטון המקומי, לא רצו להסכים לצמצום. זו פגיעה בביטחון של ראש עיר כזה או אחר, שפתאום צריך לחלוק את זה עם השכן. זה גם מספר מינויים, חברי דירקטוריון ומנכ"לים. הם מגינים על מה ששלהם".
"בגדול, שמנו על הראש של עם ישראל את נושא המים. לפני 5-6 שנים היו הדוגמניות שקילפנו אותן כדי להפחיד את האומה. זה ההישג העיקרי בניהול משק המים", אמר קושניר. יש גם חדשות רעות מאוד. יש להאיץ את קצב השיקום של מקורות המים הטבעיים והכנתם לאתגרי שינויי אקלים ובצורות חמורות, שלרוב הדעות כבר בדרך אלינו. זאת לאחר שבתקופה האחרונה פקדו אותנו מספר אירועי בצורת קשות, שהגיעו לשיא ב- 2014-2013, אז תועדה הבצורת הקשה ביותר בכמעט 100 שנות מדידה.
"אבל איש לא ידע על הבצורת הזו. לא היו מהומות ולא צמצומי אספקת מים. זה ההישג העיקרי. אבל אנחנו צריכים להיערך לכך שלא תהיה שנת בצורת אחת אלא, לפי התחזיות הגלובליות, על רצף שנות בצורת. על ידי מערכת ההתפלה והתנהלות יעילה של כל מקורות המים הטבעיים", אמר קושניר. "בנוסף, יש להאיץ את התהליך הנחוץ ביותר של פישוט מנגנוני הרגולציה במשק המים. "בשורה התחתונה, משק המים הישראלי הצליח להתגבר על אתגרים קשים ביותר ולצאת מהמשבר. אבל תמיד יש עבודה לפנינו. סך הכל, משק המים הוא חשוב מדי מכדי להכניס אותו לפוליטיקה".
לפנייה לכתב/ת 
