עד לקאמבק הבא: עלייתו ונפילתו של קובי פרץ
להיט אחר להיט, מהשכונה הענייה ועד קיסריה, גדל קובי פרץ והיה לגאוות המוזיקה המזרחית בישראל. מי שהחיה את הקריירה כשניצח משברים אישיים ופליטות פה שנשלפו, הפסיד בקרב מול הפרקליטות שהפכה אותו למקרה "יראו וייראו" מאחורי הסורגים. אבי שושן כואב את נפילתו של זמר נהדר, שעוד כשנתיים - כולם ירצו להיות חתומים על שיר הקאמבק שלו
קובי פרץ חטף שנתיים בכלא. זו כותרת שלא היינו מאמינים לה רק כמה שנים בודדות אחורה. פרץ הוא לא עוד זמר אלא מאבות ההצלחה של הז'אנר המזרחי בעשור האחרון.
זמר נהדר פרץ, ירושה אותה קיבל מאביו, הזמר פטי ארמו שהיה מוכר מאוד בקרב הקהילה היהודית במרוקו. והבן? הוא ניחן בצבע קול ייחודי ואישיות טווסית שבשנות התהילה של הזמר המזרחי, בין 2007 ל-2010, הפכה אותו לזמר היחיד שהצליח להתמודד ראש בראש מול אייל גולן על אהדת הקהל.
לבמת היכל התרבות או אמפי פארק קיסריה, הוא עלה עם כל השירים הגדולים: "כמה אהבה", "אני זקוק לך", "אני לא בן של מלך", "את כמו אש", "בכל הכוח" או "יחד", הדואט המצליח עם אישתר. להיט אחר להיט, הופעה בטלוויזיה לצד שער בעיתון סוף שבוע. כולם רצו לשמוע אותו ואת מה שיש לו לומר. פרץ היה מהכוכבים הגדולים בישראל. לרגע היה נדמה שהתחנה הבאה שלו תהיה פארק הירקון. אף אחד לא האמין שהסוף יהיה בתא בן כמה מטרים בבית מאסר שגודלו פחות מעשירית מהבמה של היכל נוקיה, אותה הוא חנך לראשונה בישראל.
וההצלחה כאמור לא נעלמה גם מרשות המיסים שפתחה בחקירה. זו היתה תקופה בה כמעט כל זמר מזרחי נעצר או נלקח לחקירה בחשד לעברות מס. כולם הניחו שהוא יגיע איתם לפשרה וישלם קנס, בדיוק כמו שעשו מושיק עפיה בזמנו או אייל גולן ומשה פרץ לאחרונה. אבל פרץ סירב להסכם הפשרה שהונח לפניו, שקבע שעליו לשלם כמיליון שקלים קנס ועבודות שירות. תחושת הפגיעה והרצון לנקום באמרגנו הקודם יוחאי יעיש, שחתם נגדו על עסקת עד מדינה בכדי לחלץ את עצמו מעול הגזירה ועבר לגור בקפריסין הטורקית - הוציאו אותו מכליו.
"אני מתמודד פה עם החרא והוא חי לו שם כמו מלך", חזר פרץ וטען כנגד כל העצות. הוא יצא למלחמת חורמה נגד הפרקליטות שלוותה בכתבות רבות בכלי התקשורת. גם הוא מודה היום שהיה מבושם מההצלחה הגדולה שנחתה עליו ושערפלה את שיקול דעתו. לאחר ההרשעה, הוא ניסה להגיע איתם להסדר. היה מוכן לחזור להסכם הראשוני ולשלם גם למעלה ממיליון שקל עם עבודות שירות - רק לא מאסר בפועל. אבל הפרקליטות סירבה לתחינותיו וכל מה שנותר לו היה לקוות שבית המשפט ירחם עליו. בסוף הוא חטף אותה מכל כיוון.
הסיפור של פרץ הוא בעיקר טראגי. יום אחד עוד יעשו עליו סרט. בן לעולי מרוקו שעלו לארץ רק בתחילת שנות השבעים והשתקעו בשכונת כפר שלם הענייה שבדרום תל אביב, ללא שפה ועם תשעה ילדים קטנים. קובי הוא בן הזקונים, זה שנולד בישראל. במשפחה הגדולה, החמה, הפשוטה מאוד, ההצלחה של הבן הצעיר הסבה להם גאווה גדולה. הוא הצליח להגיע למצב בו הוא עוזר כלכלית למשפחתו בכלל ולהוריו בפרט. כעת הוא לפני מאסר, משאיר אישה עם שני ילדים קטנים בבית, אם קשישה ואב צמח שמחובר למכונת הנשמה בבית דיור סיעודי. זה לא מצחיק. זה לא משעשע. זו טרגדיה.
הטרגדיה הנוכחית היא אולי הזעזוע הקשה ביותר שסופגת הקריירה הארוכה של המוזיקאי בן ה-40, שהוציא את אלבומו הראשון עוד כשהיה חייל - אבל הוא בהחלט לא הראשון. לפני כשש שנים, בטווח של כמה חודשים, ראה המוזיקאי את נישואיו מתמוטטים, את מס הכנסה מתדפק על דלתו ופותח בחקירה - ואיך אפשר לשכוח את פליטת הפה בהופעה, והתביעות ההדדיות שאחרי, שכבר זכו לשם "פרשת השלופים" (או ה"שלוחים", תלוי באיזה צד הייתם).
"כמה אהבה". אחד בשורה של להיטים
"אנשים בארץ נוטים לשכוח דברים גדולים שאנשים עשו פה וישר להספיד אותם", אמר ב-2013 בראיון ל-ynet שנערך לרגל צאת סינגל חדש, להיט לימים, שהגיע אחרי שורה של להיטים נוספים. את תקופת הפריחה המוזיקלית והאישית ההיא (גם את נישואיו לאשתו ענבל הצליח לשקם) כינו רבים כקאמבק של פרץ, העלייה שאחרי הנפילה, לה קדמה עלייה. פרץ עצמו פחות התלהב מהגדרה: "כל פעם זה מדהים אותי מחדש שאומרים שעשיתי קאמבק. יש תקופות של עליות וירידות בקריירה וזה קורה לכל מי שנמצא בתחום. חלק גדול מהאנשים פה הורסים כל דבר שהוא טוב. אלה שמחפשים את כל הצהוב, הכותרות, האקשן, ונהנים לראות איך אנשים מתרסקים. לא אוהבים לראות פה אנשים אחרים מצליחים. אין לנו אהבת חינם אלא שנאת חינם".
והאנשים האלו, השמחים לאיד, כבר החלו מרימים ראשם ברשת עם היוודע דבר שליחתו של פרץ לכלא. אין שום דבר משמח באדם שנופל. קשה להוציא את הגזענות מ"תחושת הצדק" של חלק מאותם מטיפי מוסר וצדק, שכן פרץ הוא מהסמלים של המוזיקה המזרחית, שכידוע, לא נהנית מיחסי ציבור טובים ומקונצנזוס בקרב הציבור הישראלי.
נכון להיום, הקריירה של הסמל הזה נכנסת להקפאה ארוכה מאוד וקשה לדעת אם אי פעם תחזור למה שהיתה. לפניו 15 חודשי מאסר בניכוי שליש. זה המון בעולם המוזיקה, במיוחד במזרחית בה זמר נחשב לפי הלהיט האחרון שלו. לצערו של פרץ, אין לו הרבה שירי קטלוג שנחשבים לקלאסיקות אלא להיטי קיץ זמניים שעשו לו בזמנו שירות אדיר אבל צמצמו את גורל הקריירה שלו להווה בלבד.
הסיפור של פרץ קשה מאוד והפך לכזה שיהיה זכור פה עוד שנים רבות קדימה: פרץ הוא הזמר שהלך לכלא על עברות מס. המסר שהפרקליטות ורשות המיסים העבירו דרכו לכל תעשיית המוזיקה בפרט ולציבור העצמאים בכלל מהדהד: אין אדם מעל החוק. מדוע דווקא הוא קיבל מאסר בעוד ששאר הזמרים שילמו בקנס ועבודות שירות בלבד? בגלל שהוא היה היחיד שיצא מולם למלחמה אישית, פומבית מאוד והם מענישים אותו כעת באופן אישי לא פחות. הוא הפך את עצמו לסמל וחטף עונש כמו סמל. המסקנה: אסור להתעסק עם רשות המיסים והפרקליטות ובטח שלא להתחכם איתם. מעכשיו, קובי פרץ יהפוך לשם גנרי לדוגמא לכך. זה מה שהפרקליטות רצתה והשיגה. בצדק מבחינתה.
ועכשיו, אין מילים שינחמו את פרץ. מבחינתו, השמיים נפלו עליו. נכון, העתיד לא צפוי ואי אפשר לדעת מה יחכה לו כשייצא החוצה. יחד עם זאת, מושיק עפיה לדוגמא היה קבור עמוק למטה וללא קריירה ופתאום הוא זכה ב"האח הגדול" וכעת מוציא אלבום חדש והיומן שלו הולך ומתמלא. גם אלי לוזון ישב בכלא בתחילת שנות התשעים, ואז השתחרר והוציא את הלהיט "גשם" וכיום אף אחד כבר לא זוכר לו את התקופה החשוכה.
פרץ, ייאמר לזכותו, תמיד היה ויישאר מעניין. כל מה שיצטרך זה להיט ענק. אני בטוח שכשישתחרר, כולם ירצו להיות חתומים על שיר הקאמבק שלו. המעריצים הרבים כואבים וצופים היום בנפילתו אבל גם הם בטוחים שזהו לא סוף הסיפור מבחינתו ושעוד נשמע מקובי פרץ. כעת הוא צריך להתאסף עם משפחתו, לתכנן על צעדיו בתבונה, ובעיקר - להפגין ענווה וצניעות טרם הכניסה לכלא ובצאתו משם. על פרץ לזכור, הלשון שלו הרסה לו מול הפרקליטות, עכשיו ראוי שישמור על עצמו ועליה בקרב על תדמיתו המרוסקת מול הציבור הרחב. לא להמשיך להתנגח ברשויות, לכבד את החלטת בית המשפט, להיות ממלכתי ולחשוב על היום שאחרי. שיהיה לו בהצלחה.
בקטנה
לצד ההישג של חובי סטאר השנה ונדב גדג' אשתקד באירוויזיון, העובדה שרק זמרים מתחילים ובוגרי ריאליטי יכולים היום להיות נציגי ישראל בתחרות האירופית היא בעייתית. יתרה מכך, היא אף מפלה זמרים רבים, כולל כאלו מוכרים ומצליחים, שהיו שמחים ומודים על ההזדמנות להיחשף בפני קהל של מאות מיליונים ברחבי העולם ולייצג את ישראל בתחרות שזוכה בשנתיים האחרונות לקאמבק בקרב הציבור המקומי.
ושיהיה ברור: הסיבה להתעניינות המחודשת היא ממש לא הפלטפורמה של "הכוכב הבא" אלא העובדה שתחרות האירוויזיון פומפמה לציבור במשך חצי שנה, עוד משלב הפרומואים לגיוס המתמודדים בפריים טיים של הערוץ המסחרי המצליח במדינה. בואו, כמעט כל דבר שישטפו לנו את המוח איתו במשך כל כך הרבה זמן בערוץ 2 - סופו שנתעניין בו. ולכן, יש לזה מחיר. כעת נכון וראוי שכרטיס ההשתתפות כנציג ישראל לא יהיה יותר מתנה אדירה על מגש של כסף לזוכה צעיר של תוכנית ריאליטי. ראוי למצוא פורמט אחר בו יוכלו להשתתף כלל זמרי מדינת ישראל ולקבל הזדמנות שווה לייצגה.
