מהילד הבעייתי למועמד השערורייתי. הדרך של טראמפ
הוא כבש את כלי התקשורת עוד בשנות העשרים לחייו, שיתף את כל אמריקה בחיי המין שלו, הצליח להרגיז את בית המלוכה הבריטי, ואפילו היה מועמד לפרס האמי. האיש שהצליח לעצבן אלפים נחוש להגיע לבית הלבן וכעת רק הילרי קלינטון עומדת בדרכו. זהו דונלד טראמפ
ביום שלישי הקרוב יחגוג דונלד טראמפ יום הולדת 70. לאחר חיים רבגוניים מלאי צבע ושערוריות, פנה המיליארדר בסגנונו הסאטירי והחצוף להכריז על מועמדתו לבית הלבן. מה שנדמה תחילה כקוריוז, הפך כמעט מבלי משים לאפשרות ממשית לשינוי עתידה של ארה"ב. רגע לפני הבחירות, פנינו לבדוק מי הוא בדיוק המועמד בעל "הפה הגדול".
מילד בעייתי לסיפור הצלחה
ב-14 ביוני 1946 הגיח לעולם מי שהפך למועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב. הוא הרביעי מבין חמשת ילדיהם של איל הנדל"ן הניו יורקי פרד טראמפ ואשתו עקרת הבית אן מארי. את מרבית ילדותו בילה טראמפ הצעיר, אז "דוני", בהתחמקות מבית הספר, אי ציות לחוקים ונהיגה פראית ברחובות השכונה העשירה בקווינס. שנים אחר כך עוד יעידו שכניו כי הילד הבעייתי הושעה פעמים כה רבות מבית הספר עד כי הוריו נאלצו לשלחו בגיל 13 לאקדמיה צבאית. אולם בעוד אימהות רבות הזהירו את ילדיהם שלא יתקרבו לבן החצוף של טראמפ, היו שטענו כבר אז כי הוא עוד "ייעשה זאת, ובגדול".
עם תום האקדמיה פנה טראמפ ללימודים בקולג', לא לפני שהשיג פטור משירות צבאי במלחמת וייטנאם בשל מה שהגדיר "בעיה בעקבים". זמן לא רב לאחר מכן עורר טראמפ סערה כשהתייחס לתקופה זו, ואמר: "בית הספר הצבאי סיפק לי יותר אימונים צבאיים מאשר הרבה בחורים שהלכו לצבא". את הקולג' עזב לבסוף טראמפ לטובת לימודי נדל"ן בבית הספר לעסקים "וורטון" בפנסילבניה, ובשנת 1971, בהיותו בן 25 בלבד, קיבל את השליטה על חברת הנדל"ן של אביו.
נדמה שכבר בראשית דרכו נהג טראמפ בבני מיעוטים בדרך שנויה במחלוקת וטבולה בגזענות, כשבגיל 27 בלבד הגיח לראשונה לתודעה ציבורית עת הואשם על ידי מחלקת המשפטים האמריקנית בכך שהציג דמי שכירות גבוהים מהרגיל לבני מיעוטים וטען בפניהם לתפוסה מלאה בבנייניו.
מרגע זה ואילך עלה טראמפ על הדרך המהירה להצלחה - הוא מיצב עצמו כאיל נדל"ן עשיר בעל גינונים של סלבריטי ונחל הצלחות בתחום העסקי: הוא בנה ורכש מלונות, בתי קזינו, מגרשי גולף ומבנים מרשימים הנושאים את שמו ותמונתו. עוד אז נהג לנופף בעושרו והשיג דריסת רגל גם בעסקי הבידור עם תוכנית רדיו על שמו ("Trumped"), אירוח התוכנית המצליחה "המתמחה" (עליה היה מועמד לשני פרסי "אמי"), רכישת תחרויות כ"מיס אמריקה", ואף תפקידי אורח בסדרות ובסרטים - בעיקר בתפקיד עצמו. עד מהרה נתפס טראמפ בעיני הציבור האמריקני כדמות מרעננת, חצופה וססגונית והוא, מצדו, הרווה את צמאונם. על הדרך הספיק טראמפ להוציא לאור 16 ספרים פרי עטו וגם זכה לקבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
נוסף על הצלחותיו ספג איש העסקים הצעיר גם הפסדים רבים ופשיטות רגל, ושמו נקשר בלמעלה מ-150 תביעות פדרליות - אותן כינו עורך דינו "תהליך טבעי מחייו של איש עסקים". למעשה, עד היום לא ברור כמה כסף יש בידו, ויש הטוענים כי מדובר בסכום נמוך בהרבה ממה שהוא מציג.
חרושת שמועות על משפחה מפוקפקת
במשך השנים רדפו את טראמפ שמועות מטרידות על משפחתו שהסבו לו לא מעט נזק, גם בבחירות הנוכחיות. כך למשל טענו יריביו כי סבו הפעיל בית בושת וכי אביו היה חבר בקו קלאס קלאן (KKK). אביו גם היה מושא לשיחה בפי מכריו של טראמפ משכונת ילדותו, כשאלו תיארו אותו כאדם קר ונוקשה שמיעט להפגין חום כלפי ילדיו. דונלד, לעומת זאת, שיבח את אביו תדיר, ובספר ביוגרפיה שכתב על עצמו, סיפר: "אבי היה האדם שלמדתי ממנו יותר מכל אחד אחר".
גם אחיו של טראמפ, פרד ג'וניור, עלה לעיתים על הפרק לאחר שמת מוות טרגי כתוצאה מסיבוך מאלכוהוליזם. זו הייתה הסיבה, טען המועמד בראיון שנערך עמו בשנות ה-90, כי לא שתה אלכוהול מעולם, וכך אמר: "מעולם לא לקחתי סמים, מעולם לא שתיתי כוס קפה, מעולם לא עישנתי סיגריה, ומעולם לא שתיתי אלכוהול. מעולם".
בפעם אחרת הסתבך טראמפ עם מוצאה של משפחתו. בעוד הוא טען בכמה מספריו כי אביו הגיע לארה"ב משבדיה, הוא נאלץ להודות לבסוף כי משפחתו דווקא היגרה מגרמניה - אז שינה סבו את שם משפחתו המקורי "דראמפפ" (Drumpf) כדי להתמזג טוב יותר בחברה האמריקנית. מאוחר יותר הסביר כי אביו העמיד פנים שהוא שבדי כדי לא להרחיק את השוכרים היהודים לאחר האסון הכלכלי של 1929.
למרות העיסוק הכמעט אובססיבי במשפחתו, מי שתפס את עיקר אור הזרקורים היו דווקא שלוש נשותיו - שתיים מהן עוד היו אזרחיות זרות בעת שהכירו את המיליארדר. אשתו הראשונה הייתה הדוגמנית הצ'כית איוונה זלניקובה וזו שלמעשה טבעה את המונח "הדונלד" בראיון למגזין "ספיי". חמש שנים מאוחר יותר זכתה לקבל אזרחות אמריקנית ולזוג נולדו 3 ילדים. השניים התגרשו לאחר שנחשף הרומן של טראמפ עם השחקנית מרלה מייפלס - אותה נשא אחר כך לאישה. לזוג נולדה ילדה אחת וגם הם התגרשו כעבור שש שנים. בינואר 2005 נישא טראמפ בשלישית, הפעם לדוגמנית הסלובקית מלניה קנאבס. שנה לאחר מכן היא קיבלה אזרחות אמריקנית וילדה את בנו הקטן.
דמוקרטי, רפובליקני או בכלל רפורמיסט?
העובדה כי טראמפ הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות המעצמה הגדולה בעולם היא לא פחות ממדהימה, ולא רק בשל העובדה כי רבים ראו בתחילה את מועמדותו כטרנד חולף. בניגוד למועמדי העבר של המפלגה, כמו בני משפחת בוש או הסנאטור ג'ון מקיין - טראמפ איננו מזוהה כרפובליקני מבטן ומלידה.
למעשה, ב-15 השנים האחרונות החליף טראמפ לפחות שלוש פעמים את מפלגתו, כשב-2001 החליט לשנות את רישומו מדמוקרטי לרפובליקני, ב-2008 הפך שוב דמוקרטי, וב-2010 חזר לשורות הרפובליקנים. באחת הפעמים, תיאר האתר "פוליטקו" את עמדתו הפוליטית כ"אקלקטית, מאולתרת ולעתים סותרת", ולראיה הציג את גישתו התומכת בתוכנית בריאות ציבורית ובהפלות - תכנים שזכו בקמפיין הנוכחי להתנגדותו הנחרצת. בנושא אחד נותר טראמפ חד משמעי - מאז ומתמיד הוא טען כי ההגירה המכסיקנית מסכנת את ארה"ב והאשים את המהגרים הלא חוקיים במעשי אונס ובפשיעה.
עמדותיו המשתנות מצאו ביטוי גם בשאיפותיו הפוליטיות, כשכבר ב-1988 שקל לרוץ לנשיאות כמועמד רפובליקני מול ג'ורג' בוש האב. קצת יותר מעשור אחר כך, בשנת 1999, הקים טראמפ ועדה לבחון את מועמדתו לנשיאות בבחירות 2000 - הפעם תחת המפלגה הרפורמיסטית. באותה פעם, כשנשאל על מסוגלותו לשמש כנשיא, אמר: "אני בונה את הבניינים הכי טובים, ואני איל הנדל"ן הכי טוב בניו יורק. למרות שזה נדל"ן וזה פוליטיקה, האם הם באמת כאלה שונים?". באותו ראיון ממש התייחס טראמפ להסתייגותו מלחיצות ידיים ("זה מנהג ברברי ולא סניטרי"), ואמר: "אם אצטרך לעשות זאת בשביל הנשיאות, אעשה זאת". בפעם ההיא ביטל טראמפ את מועמדותו, אך שקל לרוץ פעם נוספת בבחירות 2004 ובבחירות 2012.
סוכן כפול?
כש"הדונלד" נעמד לבסוף ב-16 ביוני 2015 על מדרגות מגדל טראמפ בניו יורק והכריז על מועמדותו, רבים התייחסו לעניין כמען בדיחה, סאגה חולפת. הוא מעולם לא נבחר לכהן בתפקיד ציבורי או ממשלתי, האידאולוגיה שלו משתנה ללא הרף, וכמה מהתבטאויותיו החריפות גרמו להרמת גבות, גם בקרב המצביעים הרפובליקנים. עד מהרה נולדו כמה תיאוריות קונספירציה, הראשית שבהם נגעה דווקא למועמדת היריבה - הילרי קלינטון.
בעוד שהשניים מרבים לעקוץ זה את זה בסבב הנוכחי, היו שתהו לא אחת: האם טראמפ רץ כדי לסייע למזכירת המדינה לשעבר להיבחר לנשיאות? בבסיס התיאוריה הזו נחה ההבנה שאם טראמפ יצליח להרגיז מספיק את המצביעים הרפובליקנים הוא יגרום נזק כה כבד למפלגתו עד שאלו יבחרו בקלינטון רק כדי לא לתת בידיו את המפתחות לבית הלבן. גם כשאיים לרוץ כעצמאי, היו שטענו שהדבר יסב יתרון משמעותי למועמדת הדמוקרטית המובילה, שכן אז מתנגדיה יתחלקו בין המועמד השנוי במחלוקת לבין מועמד המפלגה הרפובליקנית.
תומכי התיאוריה נשענו בהנחותיהם על היחסים הקרובים לכאורה בין משפחת טראמפ לבין הזוג קלינטון בשנים עברו, וטענו כי טראמפ נחלץ לעזרת חברתו הטובה שעד לא מזמן הוא עצמו נמנה על חסידיה. כך, כשהייתה קלינטון מזכירת המדינה, אמר בראיון לרשת "פוקס": "הילרי היא אישה נפלאה. היא עובדת קשה ועושה עבודה טובה". שנים קודם לכן אמר לרשת CNN כי "הילרי היא חברה מאוד טובה שלי, בעלה הוא חבר מאוד טוב שלי. הם אנשים נפלאים". ב-2005 אף הגיע הזוג קלינטון לחתונתו של טראמפ, וב-2008 אמר איל הנדל"ן: "הילרי תהיה נשיאה או סגנית נשיא מעולה". לאחר ההכרזה על מועמדתו, לעומת זאת, אמר: "הילרי היתה מזכירת המדינה הגרועה ביותר בהיסטוריה של האומה שלנו".
גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון וטראמפ תחזקו קשרים טובים במרוצת השניים, וביל העיד כי הוא "אוהב אותו, ואוהב לשחק עמו גולף". בתחילת שנות ה-2000 הצהיר טראמפ כי ביל היה הנשיא האחרון הטוב ביותר, והוא אף נחלץ לעזרתו לאחר פרשת מוניקה לוינסקי. לכך מתווספת העובדה כי טראמפ תרם עשרות אלפי דולרים ל"קרן קלינטון" במהלך השנים, וגם בנותיהם של המשפחות שומרות על יחסים קרובים. ואם לא די בכך, הרי שקלינטון היה זה שמינה את מריאן טראמפ, אחותו הגדולה של דונלד, לתפקיד שופטת בבית משפט פדרלי - מינוי שאושר פה אחד על ידי הסנאט ב-1999.
לאחר הכרזתו של טראמפ על מועמדותו, חשף העיתון "וושינגטון פוסט" כי האחרון שוחח עם הנשיא לשעבר שלושה שבועות בלבד לפני ההכרזה, וכך נכתב: "ביל דיבר אישית עם טראמפ באותו זמן שטראמפ היה קרוב להודיע שהוא רץ לבית הלבן. ארבעה מחבריו של טראמפ ומכר אחד של הילרי אמרו שקלינטון עודדה את המאמצים של טראמפ לשחק תפקיד גדול יותר במפלגה הרפובליקנית והציעה לו את נקודת המבט שלה לנוף הפוליטי".
השלושה הכחישו את כל השמועות האלו, ועל החתונה אמר טראמפ: "אמרתי להילרי 'בואי לחתונה שלי' והיא באה. לא הייתה לה ברירה כי הבאתי לה תרומות". למרות התיאוריה, רבים לא הצליחו להסכים עם ההנחה שטראמפ, שכה דואג להאדיר את שמו ומתרברב לא אחת ביכולותיו ובעושרו, יסכים להפסיד בכוונה לטובת אדם אחר, גם אם מדובר בחברה ותיקה.
כך או כך, טראמפ כבר מזמן ביסס עצמו כמועמד מוביל במרוץ לעבר הבית הלבן והצליח לגבור על כל יריביו במפלגה הרפובליקנית, והאפשרות שיחליף את מקומו של ברק אובמה כבר לא נדמית כפארסה חסרת שחר. עם הביקורת נגד הממשל תחת סיסמתו Make America Great Again, ההתבטאויות הכה יוצאות דופן למועמד מוביל, והאמירות הקשות כלפי בני מיעוטים (שנדמים לחלק כגזענות מסוכנת ולחלק כאמת מרעננת) - סולל "הדונלד" את דרכו לעבר וושינגטון, כשבכל תחנה הוא יוצר, בדומה ליתר חייו, מעריצים מושבעים ושונאים כאחד.
לפנייה לכתב/ת 
