תחנת מעבר: בעיית המאמנים של מכבי ת"א
מודל הזרים של גולדהאר וקרויף אמנם הוכיח את עצמו בהישגים, אבל הפך את עמדת המאמן בקריית שלום לטיילת פעילה במיוחד, כשהשרביט עובר מיד ליד בכל שבעה חודשים בממוצע. גם האחרון ברשימה פיטר בוס נראה בדרך הבטוחה החוצה, האם זה הזמן של הצהובים לשנות את הגישה?
בשנתיים האחרונות החליטו במכבי תל-אביב לנעול את העונה בערב גאלה יוקרתי, מעין אירוע סיכום עם בחירות פנימיות של שחקן העונה ושער העונה, הרבה עניבות, טוקסידו ומנות מיוחדות. בפועל זה גם הפך למעין טקס פרידה מהמאמן הזר התורן, רגע לפני שהבא בתור תופס את מקומו.
בעיתוי ממש לא ברור, רגע לפני מחזור הנעילה הגורלי של עונת 2015/16, ימשיכו הצהובים במסורת של ערבי הגאלה. בעונה שעברה היה זה פאקו אייסטראן שנפרד מהמועדון עם טרבל, והעונה יהיה זה פיטר בוס שעשוי כבר בשבוע הבא, אחרי גמר הגביע מול מכבי חיפה, לסגור רשמית את הפרק שלו במכבי ת"א אחרי פחות מעונה ולעבור למי שמסתמנת כתחנה הבאה בקריירה שלו - אייאקס.
בוס, שהגיע רק בינואר כמחליפו של סלבישה יוקאנוביץ', כבר נפגש עם ראשי המועדון ההולנדי וסגר עקרונית את תנאיו. הוא שוחח על כך עם ראשי מכבי ת"א אך בכדי להיפרד בכבוד מהמועדון יהפוך את המעבר לרשמי רק כשהעונה של הצהובים תסתיים באופן רשמי. יוקאנוביץ', עוד עובר אורח שבילה חצי עונה בלבד בקריית-שלום, ניהל גם הוא מגעים עם פולהאם האנגלית במקביל לעבודתו במכבי, אותה עזב אחרי הקמפיין בליגת האלופות.
במכבי ת"א קיוו שהסיפור עם בוס יהיה שונה, ושסוף וסוף יגיע אליהם מאמן שרוצה להישאר לטווח ארוך ולשמור על המשכיות בצות המקצועי. הם קיוו לפתוח במהרה בהכנות לעונה הבאה, ולא למצוא את עצמם שוב בחיפושים אחר מאמן חדש. אבל נראה שהניגון עומד לחזור על עצמו.
המנהל הספורטיבי ג'ורדי קרויף שדרג את הבחירות שלו בשנים האחרונות. זה התחיל בהימור על מאמן הנוער של ברצלונה, אוסקר גארסיה, שהצליח להקפיץ עצמו דרך האליפות במכבי לברייטון האנגלית, לחזור לקדנציה נוספת ולעזוב בתוך מספר שבועות בשל "סיבות אישיות" לווטפורד.
הבא בתור היה פאולו סוזה, שעד לנחיתה בקרית-שלום נחשב בעיקר לשחקן גדול שהצליח לזכות בליגת האלופות עם יובנטוס ודורטמונד, לא אחד שזכה ליותר מדי הצלחות בליגת המשנה באנגליה ובהונגריה. אבל סוזה נחשב עד היום כמאמן המוצלח ביותר של מכבי בעידן מיץ' גולדהאר, ובעיקר בשל ההצלחה בליגה האירופית, שהביאה אותו לג'וב הבא בבאזל. מאז הוא עבר לפיורנטינה, וכעת מוזכר כמועמד לזניט סנט-פטרסבורג.
המאמן השלישי שהגיע אחרי העזיבה השנייה של גארסיה פאקו אייסטראן, עד אז רק עוזר מאמן עם קריירה קצרה כמאמן ראשי בליגת המשנה במקסיקו, אבל למרות שאחוז ההצלחה שלו היה הנמוך מכולם, פאקו הוביל את מכבי לטרבל. אבל קרויף שלא הסתדר איתו, בחר להיפרד ממנו בסיום העוה. כיום הוא כמובן מאמנה של ולנסיה, והוא היה היחיד שאמר בפומבי כי עזיבה קבועה של מאמנים בכל קיץ גורמת לנזק ביציבות המועדון.
המאמן החמישי (אם מחשיבים את שתי הקדנציות של גארסיה) היה סלבישה יוקאנוביץ', שנראה כמו בחירה מצוינת. הוא הגיע מיד אחרי שהעלה את ווטפורד לפרמייר-ליג ועלה ביחד עם הצהובים לשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל שידר כבר בשלב מוקדם כי מכבי מבחינתו היא מקפצה בדרך חזרה לאנגליה. הוא מינף את קמפיין האלופות, שכר איש יחסי ציבור ומיד החל במגעים עם פולהאם. היורש של יוקאנוביץ' היה בוס, השישי בתוך שלוש שנים וחצי, ממוצע של שבעה חודשים בלבד לקדנציה של מאמן במכבי.
הדינמיקה לקראת עזיבה של מאמן במכבי מוכרת מאוד. "הלב שלי צהוב", אמר בוס; "אגיע לתחילת האימונים בקיץ", הצהיר סוזה; "הראש שלי רק במשחק הבא", חירטט יוקאנוביץ' ועכשיו הגיע תורו של בוס. במקרה שלו, מעבר להצהרות על "חוזה במכבי", הוא אפילו לא התחייב שיישאר ואמר שהכדורגל הוא דינמי ושהכל יכול לקרות.
המדיניות הברורה של גולדהאר היא מינוי צוות זר בלבד. אחרי שחווה מאמנים ישראלים שאימנו תחתיו, הוא בחר ללכת בדרך הזו, גם אם קרויף כבר שידר לפרקים רצון להביא מאמן ישראלי שיוביל ליציבות ובעיקר המשכיות במועדון. אבל גולדהאר מתעקש. שמות כמו אלי גוטמן ורוני לוי הועלו על הפרק, אבל הבעלים בשלו.
ג'ק אנגלידיס, ששימש כמנכ"ל המועדון לפני המעבר לפאוק סלוניקי, אמר כי עד שמכבי לא תהפוך לשם חזק באירופה, היא תשמש כתחנת מעבר קבועה למאמנים. מצד אחד כאלו שמכניסים בכל פעם גיוון ואלמנטים חדשים למועדון מזרח-תיכוני שמנוהל על ידי אירופים, אבל מצד השני כאלו שפוגעים בהכנות ובשטף העבודה של המועדון.
כל מאמן שמגיע למכבי מעוניין להכניס לחוזה שלו סעיף יציאה. בוס עזב את ויטסה ארנהיים במהלך חוזה שלו, אבל למרות שסיפר כמה הוא מאושר להגיע למכבי, הכניס סעיף לפיו אם קבוצה גדולה תחפוץ בו הוא יעבור אליה בתמורה לפיצוי נקוב מראש.
קרויף טען שאחרי קמפיין ליגת האלופות המעייף והיעדר החיזוק לו קיווה, מה שגרם לחיכוכים עם גולדהאר, הקבוצה זקוקה לרענון בדמות בוס. בפועל, זה נראה שההימור על בוס, שעד לשבת האחרונה נראה לא מוצלח במיוחד, יחזיק גם הוא מעט מאוד זמן.
בוס לא ממש קידם את מכבי, האחוזים שלו היו ממוצעים לעומת קודמיו בתפקיד והוא פישל ברגעי האמת, בעיקר במשחק העונה נגד הפועל באר-שבע עם מערך הזוי. לכך צריך להוסיף ארבע תוצאות תיקו ברציפות, עם שער אחד בלבד במהלכן, אחרי שכבר עלה למקום הראשון בטבלה.
המתכונת של מאמן זר צלחה עד כה ולכן במכבי ת"א רוצים להמשיך בה, אבל בלי המשכיות בעמדת המאמן יהיה קשה מאוד להמשיך ולבסס קבוצה שתהפוך להיות חברה קבועה בליגת האלופות. הסגל הנוכחי, למשל, לא תואם את פילוסופיית המשחק של בוס. הזרים בינוניים, ומחלקת הסקאוטינג שמושתתת על קשריו של קרויף מעבר לים לא מוצאת יותר מדי מציאות.
אם בוס אכן יעזוב אחרי גמר הגביע, למכבי לא יהיה יותר מדי זמן להתכונן לעונה הבאה והיא תיאלץ שוב לפנות לתוכניות המגירה ולמצוא את המאמן השביעי בעידן קרויף. לא משנה מי יהיה האיש הבא על הקווים - קשה להאמין שעוד שינוי כזה יתרום למערכת.
לפנייה לכתב/ת 
